המורה, למה החרמת לי את הטלפון?

לקראת החזרה של התלמידים לבתי הספר, שאלנו מומחה לפרטיות איפה עובר הגבול בין שמירה על הסדר בבתי הספר לבין פגיעה בפרטיות התלמידים והאם בכלל מותר לעשות חיפוש בחפצי התלמידים או להחרים מהם טלפון?

מצלמה במוסד חינוכי (חדשות 2)

תלמידי ישראל ישובו לבתי הספר כשהם מצולמים ומתועדים יותר מאי פעם על ידי מצלמות אבטחה. התיעוד מסייע במלחמה באלימות, אך מה בדבר זכותם של התלמידים לפרטיות? שאלנו את עו"ד דן חי, מומחה לפרטיות ורכז התחום בלשכת עורכי הדין, מהן הזכויות של כל תלמיד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

האם מותר למוסד חינוכי לפרסם פרטים על תלמיד באתר האינטרנט של המוסד?

אסור למוסד חינוכי לפרסם פרטים על תלמיד קטין (מתחת לגיל 18) באתר האינטרנט שלו, אלא בהסכמה מפורשת של הוריו או של האפוטרופוס של הקטין. על אף שאין התייחסות מפורשת לכך בחוק, החלוקה המקובלת כיום היא לקטינים עד גיל 14, וקטינים מעל לגיל 14. הסכמה של קטינים מגיל 14 ומטה לא תחשב כלל כהסכמה כדין. הסכמה של קטין מעל לגיל 14 צריכה להתקבל בעירבון מוגבל, במידתיות, ככל שאין במידע המפורסם כדי לפגוע בקטין בשום צורה. אם יש ספק, דרושה הסכמת ההורה/אפוטרופוס.

ככל שמדובר בפרטים מזהים, לרבות שם, כתובת וטלפון, דעתנו היא כי דרושה הסכמה של ההורה בכל מקרה (עד גיל 18). אם מדובר בתמונה בלבד שאינה מבזה או משפילה וללא פרטים מזהים, ואם הקטין מופיע כחלק מקהל או הנוף בתמונה והוא לא המוקד בה, ניתן להסתפק בהסכמה של קטין מעל גיל 14.

כל זאת לא מתייחס למצבים פרטניים שבהם נאסר פרסום שמו או תמונתו של קטין בחוק, למשל כאשר קטין חשוד בעברה על החוק או עומד למשפט או מי ממשפחתו הקרובה חשוד או עומד למשפט פלילי. המגבלות מחמירות יותר גם במקרים של תלמיד שעובד סוציאלי פועל בעניינו, או הוא קורבן לעבירה, ניסיון התאבדות, חולה במחלה קשה - מקרים אשר נקבעו בסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).

האם ניתן להציב מצלמות בשטח בית הספר מבלי לפגוע בפרטיות?

כאשר ממקמים מצלמות בשטח בית הספר, יש להבחין בין שטחים ציבוריים לבין שטחים שאינם כאלה. הצבת מצלמות במקום ציבורי, ככלל, אינה מהווה פגיעה בפרטיות במידה והיא נעשית באופן מידתי וצמודה למטרה שלשמה הוצבה - שהיא בדרך כלל שמירה על ביטחון הציבור. כדי למזער את הפגיעה בפרטיות ככל הניתן, יש לנקוט במספר פעולות: להגביל את מספר המצלמות המוצבות, להציב את המצלמות בזווית מסוימת כך שיצולמו רק האזורים הרלוונטיים ולהקפיד על צילום רק כאשר יש תנועה באזור המצולם. בנוסף, יש להציב שילוט שמיידע את הציבור על כך שהמקום מצולם ולהגביל את השימוש בפונקציות מיוחדות כמו זיהוי פנים.

אסור להעלות תמונה ללא הסכמה (אילוסטרציה) (חדשות 2)

במקרים בהם המצלמה מוצבת בשטח שאינו נחשב כציבורי יש צורך בקבלת הסכמה מדעת (הסכמה בצורה חופשית ובמודעות מוחלטת) של החשופים לצילום, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של המצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן (לדוגמא, מצלמה שנועדה לתעד התנהגות עבריינית במקום שבו יש חשש סביר לכך). בכל אופן, כאשר מדובר במקום שאליו נכנסים קטינים, חייבים לקבל הסכמה מראש להצבת המצלמות מהוריהם מכיוון שלא כל שטחי בית הספר הם ציבוריים. למשל, ספק אם כיתה תיתפס כמקום ציבורי.

האם מותר לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד?

הוראות משרד החינוך מאפשרות לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד רק במקרים בהם ישנו חשד ביטחוני מבוסס נגד התלמיד כגון מציאת נשק בחפציו. ככלל, בתי ספר אינם נוהגים לערוך בדיקה ביטחונית בחפצי התלמידים, לכן חיפוש בתיק של תלמיד ברוב המקרים לא יעמוד במבחן משפטי.

במידה ובכל זאת נתקבלה החלטה לבצע חיפוש בתיקו של תלמיד, יש מספר תנאים שיש לעמוד בהם בעת החיפוש. החיפוש יתקיים באופן מוצנע כדי שאחרים לא יידעו על קיומו, ינכחו בו שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד בכדי לשמור על כבודו ועל זכויות הפרט שלו והחיפוש יהיה מוגבל למטרתו הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.

האם הורים זכאים לקבל חומרים שצולמו במצלמות?

כעיקרון, להורים אין זכות לקבל חומרים שצולמו במצלמות. יתרה מכך, אם היו מועברים אל ההורים חומרי צילום, הם היו יכולים להיחשף לצילומים של ילדים אחרים ויתכן והיה בחשיפה זו כדי לפגוע בפרטיותם. לעומת זאת, במידה והיה נעשה שימוש במצלמות מזהות פנים (דבר שבדרך כלל לא נעשה בבתי ספר) אזי היה צורך לרשום מאגר מידע בשל כך. במקרה כזה, היה חל הכלל המחייב את בעל מאגר המידע לאפשר למושאי המידע לעיין במידע שמצוי עליהם במאגר.

האם מותר להחרים חפצים, למשל טלפון נייד, של תלמידים בבית ספר?

מורה רשאי לבקש מהתלמיד להעביר חפץ לרשותו למשך השיעור או למהלך כל יום הלימודים. אולם חייב להיות קשר בין הפרת המשמעת שנעשתה על ידי התלמיד לבין הענישה. כך, החרמת הרכוש תיעשה רק במידה והשימוש בחפץ על ידי התלמיד גרם להפרעה או סיכון סביבתי. כל החרמה אחרת אסורה שכן היא נחשבת לפגיעה מיותרת בתלמיד.

עו"ד דן חי (יח"צ)

החרמת מכשיר טלפון תיעשה אף היא למשך השיעור או למהלך כל יום הלימודים. על המורה להפקיד את המכשיר במזכירות בית הספר או בחדר המנהל במקום נעול ובטוח. בתום השיעור או יום הלימודים, יוחזר המכשיר לתלמיד או להוריו.

האם מורה יכולה לפתוח פייסבוק ולהיות חברה של התלמידים?

חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע כי איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, לא יציע להם "חברות" ולא יאשר אחת. במידה ותלמיד יפנה אל מורה, פנייה זו תחייב תגובה, אולם זו תיעשה בערוצי תקשורת מקובלים אחרים, ועל מנת לתת מענה לפניית התלמיד בלבד.

מורה, או כל איש צוות חינוכי אחר, לא יעשה כל שימוש במידע על תלמיד שנחשף אליו, למעט כאשר מדובר במידע המוגדר כ"מצבי סיכון" כגון פגיעה או משבר של תלמיד או קבוצת תלמידים.

במידה ונחשף למצבי סיכון אלו, על המורה/איש צוות חינוך לתעד את פרטי הפגיעה ועובדות הקשורות אליה (על-ידי "צילום מסך" למשל), לפעול ככל שביכולתו בכדי להפסיק באופן מידי את האינטראקציה הפוגענית, ליידע את המוסד החינוכי ולערב את הגורמים הרלוונטיים - תוך שמירה על פרטיות התלמיד וצנעת הפרט בדיווח.

ראוי לציין כי בידי מורה או איש צוות חינוך עומדת האפשרות להקים קבוצה בפייסבוק שתשמש לצרכים לימודיים/בית ספריים בלבד. ההשתתפות בקבוצה זו תיעשה באמצעות פתיחת פרופילים ייעודיים לכך, הן על ידי המורה והן על ידי התלמידים, שאינם מכילים כל מידע אישי.

לאתר של עו"ד דן חי