איך השפיע מבצע "צוק איתן" על המצב הנפשי של הישראלים?

אחרי יותר מ-50 שעות של שקט, במוקד הסיוע הנפשי של ער"ן מסכמים את נתוני החודש האחרון - כמה אנשים פנו למוקד במהלך "צוק איתן"? מי פנה יותר למוקד גברים או נשים? מאיזה אזור בארץ התקבלו מרבית הפניות? ומה גילם של רוב הפונים? התשובות בפנים

החרדה הורגשה במוקד הטלפוני. אילוסטרציה (רויטרס)

לאחר שאתמול (ד') הודיע פיקוד העורף על חזרה מלאה לשגרה, בקווי הסיוע הנפשי כבר מסכמים את החודש הטעון שחלף. במוקד עמותת ער"ן, המפעילה מוקד טלפוני לעזרה נפשית, מדווחים שהחרדה הרבה שלוותה לסבב הלחימה הורגשה היטב על פי צלצולי הטלפון הבלתי פוסקים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במהלך החודש האחרון התקבלו במוקד יותר מ-25,100 פניות - פי שניים מכמות הפניות המתקבלות במוקד בשגרה. בפניות שהתקבלו על רקע חרדה חלה במוקד ער"ן עליה של 400%.

במוקד העזרה הנפשית פילחו את נתוני הפניות על פי מגדר, גיל ואזור מגורים. במהלך החודש האחרון פנו לקו הסיוע יותר נשים מגברים, אך לא בהבדל משמעותי - 52% מקרב כלל הפונים לסיוע היו נשים.

מספר הפניות הרב ביותר - מאזור המרכז

כניסת אזור המרכז לטווח הרקטות הורגשה היטב במוקד הסיוע של ער"ן. 40% מהפונים ציינו כי הם מתגוררים באזור המרכז. הסתגלותם של תושבי הדרום למציאות תחת איום הרקטות באה לידי ביטוי במספר הפניות הנמוך יחסית לנפח האש שספגו. רק שליש מהפניות לקו הסיוע היו מאזור הדרום ועוטף עזה.

מהנתונים עולה כי 60% מהפניות היו על רקע חרדה והמצב הביטחוני וכן כי רוב הפונים היו בגילאים 25 עד 35. דוד קרן, מנכ"ל ער"ן, ציין כי במהלך "צוק איתן" תוגברו מוקדי הסיוע. "המצב הביטחוני נתן את אותותיו בכל רבדי האוכלוסייה. מדובר בתופעה מוכרת ועם זאת הוכח שוב שיש לנו עורף חזק".