מיוחד לתלמידים: פתרון הבגרות בתנ"ך

צוות מורי התנ"ך של "קידום בגרויות" פתר עבורכם, התלמידים את בחינת הבגרות. לפניכם הצעת לפתרון השאלון. האם עניתם נכונה?

אילוסטרציה (פלאש 90)

ברחבי הארץ ניגשו היום (ב') עשרות אלפי תלמידים לבחינת הבגרות בתנ"ך. לפניכם הצעה לפתרון השאלון, שנכתבה על ידי צוות מורי "קידום בגרויות".

להורדת קובץ הפתרון המלא

פרק ראשון- בראשית

שאלה מס' 1:
א. (1) החלטת האל: להשמיד את האנושות ואת בעלי החיים.
(2) חטא האנושות: האנשים הפכו למושחתים, עשו מעשים רעים (מעשי חמס- שוד וגזל).

ב. (1) ההיפוך בין מעשי האל: בבראשית א' האל בורא ואילו בבראשית ו' האל מוחה, משמיד.
בנוסף בבראשית א' נזכרים בעלי החיים ולבסוף האדם, ואילו בבראשית ו' הסדר הוא הפוך: קודם נזכר האדם ולאחר מכן הבהמה.

(2) ההסבר: בבראשית ו' האל רואה את הרוע של האנושות- "וירא ה' כי רבה רעת האדם", ואילו בבראשית א' האל רואה את מעשיו בבריאת העולם ומתפעל מהם: "וירא אלהים את כל אשר והנה טוב מאוד" (א' 31).

ג. (1) ההבדל: נח מקבל את גזירת האל על השמדת העולם ולא מנסה לשנות אותה. לעומת זאת, אברהם לא מקבל את גזירת האל על השמדת סדום ומנסה לשכנע את האל לחזור בו מהחלטתו
(2) עפ"י רש"י נח היה צדיק רק ביחס בני דורו, ואילו ביחס לאברהם לא היה צדיק.
ולראייה: נח בניגוד לאברהם אדיש לגורל האנושות ואינו מתנגד לגזירה.

שאלה מס' 2:
א. (1) ההסבר: לאברהם אין תועלת בהבטחה זו משום שאין לו יורש- "ויאמר אברם: אדני ה' מה תתן לי, ואנכי הולך ערירי, ובן משק ביתי, הוא דמשק אליעזר" (פס' 2)
(2) תשובת האל: לאברם יהיה יורש מזרעו וצאצאיו יהיו רבים כמו הכוכבים- "לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך.. כה יהיה זרעך" (פס' 5-6)

ב. הסבר אחד למשפט: ה' החשיב את אמונת אברם בו כמעשה של חסד (צדקה).
הסבר נוסף: אברם מחשיב את ההבטחה האלהית בו כמעשה חסד.

ג. (1) ההסבר להורשת העמים היושבים בארץ: האמורים/ הכנענים עדיין לא השלימו את מכסת החטאים שלהם כדי שיהיה אפשר להענישם ולגרשם מהארץ.

(2) ההסבר: ההבטחה לאברהם אינה מגינה על זכויות צאצאיו להמשיך ולשבת בארץ. במידה ויחטאו כלפי
האל, הם יגורשו מהארץ כפי שהאמורי גורשו.


פרק שני - היסטוריוגרפיה ונבואה

שאלה מס' 3:

א. שלושה דברים: חוכמתו של שלמה, הפאר של בית המקדש, עושרו (העושר של ארמונו- האוכל, הבגדים הריהוט).

ב. (1) הפעילות המשותפת: מסחר בזהב ובאבנים יקרות באמצעות אוניות.

(2) הסבר הסברה: הסופר מזכיר את המתנות שמלכת שבא מביאה לשלמה (פס' 10) בסמיכות לקשרי המסחר של שלמה עם חירם- "ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב.. וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר.." (פס' 10-11). או עצם איזכור הכסף והחפצים הרבים שמביאה מלכת שבא לשלמה.

ג. מלכת שבא מעריצה את החוכמה של שלמה. היא מהללת את חוכמתו הרבה ומברכת את השרים שלו שעומדים מול שלמה וזוכים לראות את חוכמתו. לעומתו קהלת מצר על החוכמה כי לדעתו, ככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יותר כאוב וכועס משום שהוא מבין את אזלת ידו ואת העבדה שאי אפשר לשנות דבר בעולם.

ד. ההסבר: קטע זה מזכיר את נישואיו הדיפלומטיים של שלמה עם נשים רבות נכריות.
נישואין אלו מטרתן לקשור קשרי מסחר וחוף בין שלמה למדינות השונות ולהעשיר את אוצרותיו.


שאלה מס' 4:

א. (1) השנה: 722 לפנה"ס
(2) שתי סיבות לחורבן: סיבה פוליטית- הושע מורד במלך אשור כשהוא מפסיק לשלם את המס השנתי וקושר קשר עם מצרים- "וימצא מלך אשור בהושע קשר.. ולא העלה מנחה.. ויאסרוהו בית כלא" (פס' 4)
סיבה דתית- החטאים המצטברים של ממלכת ישראל מימי יציאת מצרים- " ויהי כי חטאו בני ישראל לה'.. וילכו בחוקות הגויים" (פס' 7)

ב. (1) החטא: חטא של עושק ניצול המעמדות החלשים של החברה לשם סיפוק תענוגות.
התוצאה: הגלייה, השפלה ויצאו לגלות בתנאים משפילים.
(2) החטאים המוזכרים בעמוס הם חטאים שבין אדם לחברו - חטאים מוסריים, ואילו החטאים במלכים הם חטאים דתיים.

ג. (1) מטרת הדגשת יציאת מצרים: להדגיש את כפיות הטובה של העם.
(2) האל שלח להם נביאים כדי להחזיר את העם למוטב. ניסיון זה לא הצליח, ולכן האל מוציא אותם לגלות- "ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה... ולא שמעו ויקשו את עורפם". (פס' 13-14)

ד. (1) הדברים מופנים אל ממלכת יהודה.
(2) המסר: ממלכת ישראל חטאה וגלתה . ולכן אם יהודה תמשיך לחטוא ולא תחזור למוטב, היא תצא לגלות כמו ממלכת ישראל.

שאלה מספר 5:
א. הנביא מבקר את ריבוי הקורבנות: העם מעדיף למלא את המצוות שבין אדם למקום ומגזים בטקסי הפולחן. הדרישה המוצבת לעם היא מילוי המצוות שבין אדם לחברו - "ויגל כמים משפט, וצדקה כנחל איתן" - המשפט והצדקה צריכים להיות כמו נחל הזורם באופן תמידי.
ב. שני הנביאים מזכירים את תקופת המדבר - בה העם לא הקריב קורבנות. המסר - גמול ה' לא תלוי בקורבנות.
ג. (1) (יש לציין אפשרות אחת בלבד) -
- האנשה - "אריח", "אשמע", "אביט" - ה' בעל תכונות אנושיות.
- אירוניה - "ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם...." - העם נושא את האלילים בידיו, כשהם אלה שיצרו אותם.

(2) (יש לציין אפשרות אחת בלבד)
- מטרת ההאנשה היא להדגיש את סלידתו של ה' מהקורבנות - "דברה תורה בלשון בני אדם".
- מטרת האירוניה - ללגלג על העם שמאמין באלילים כשהוא בעצמו יצר אותם.
ד. (1) האסונות המתוארים בפסוקים מובאים על ידי ה' בכדי להחזיר את העם בתשובה.
(2) לפי הנבואה שבפסוקים 27-26, המטרה לא הושגה: העם עדיין עובד את האלילים - "ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם..." או - ה' מגלה את העם כעונש - "והגליתי אתכם הלאה מדמשק...".


פרק שלישי - נושאי החובה

שאלה מספר 6 - חוק:
א. הסיבה למגבלה הראשונה: שמירה על פרטיותו וכבודו של הלווה או נתינת האפשרות ללווה לבחור מה יהיה המשכון.
הסיבה למגבלה השנייה: יש להחזיר את בגדו של העני עד רדת הלילה בכדי שיהיה לו במה להתכסות.
ב. הגמול לנושה יהיה ברכה מה'.


שאלה מספר 7- חכמה:
את פסוק 6 ניתן לפרש בשתי דרכים:
- איוב השתכנע ממענה אלוהים, משום שהוא אומר שהוא מתחרט על דבריו - "נחמתי". גם אם אני יושב באפר, אני מקבל את דבריו של אלוהים.
- איוב לא השתכנע ממענה אלוהים , "על כן אמאס" - מאסתי בחיי, ואני מרחם על האנושות שהיא כמו "עפר ואפר", משום שכמוני, היא סובלת מחוסר הצדק שבעולם.

שאלה מספר 8 - נביאי אמת ושקר:
לפי פסוק 9, ירמיהו מתאר את המתח הפנימי שחש הנביא בעת מילוי תפקידו כשני רגשות המנוגדים זה לזה: מצד אחד, ירמיה היה רוצה לשכוח את ה' ולא לדבר עוד בשמו, אך מצד שני - הנבואה היא כמו אש הבוערת בעצמותיו, הוא לא יכול להכיל אותה, ולכן הוא חייב להמשיך ולנבא.

שאלה מספר 9 - שיבת ציון:
א. יחזקאל יוצא נגד תפישת העם היושב בגלות שהיא תפישת גמול דורות - "אבות יאכלו בוסר ושיני הבנים תקהינה" . הוא מציע תפישת גמול אישי - "איש בחטאו יומת".
ב. עמדת ההיסטוריוגרף עולה בקנה אחד עם עמדת העם. ההיסטוריוגרף כותב שלמרות שיאשיהו היה מלך צדיק, עדיין אלוהים לא סולח לעמו בגלל חטאי מנשה , ובגללם תבוא הגלות- תפישת גמול דורות.

פרק רביעי - נושאי ההרחבה

שאלה מספר 10- חוק:
העיקרון המובא בפסוק 23 הוא חוק הנחלה - אדמה לא יכולה להימכר לאדם אחר לתמיד, משום שכל האדמות שייכות לאלוהים. עיקרון זה בא לידי ביטוי בפסוקים 13-10 כך: בשנת היובל כל האדמות חוזרות לבעליהן המקוריים.

שאלה מספר 11- חכמה:
א. הטעם למצווה לפי פסוקים 7-1 עשוי להיות העובדה שגופו של הזקן נחלש, מתפורר ומדרדר -
(ניתן לתת גם רק חלק מהדוגמאות)
- ידיו של הזקן רועדות
- רגליו של הזקן מתעוותות
- שיניו של הזקן מתמעטות
- עיניו של הזקן נחלשות
- קולו של הזקן נחלש
- שנתו של הזקן קלה
- שמיעתו נחלשת
- הזקן מפחד מהדרך שעבורו היא דרך חתחתים
- שערו מלבין
- הזקן מאבד את תאוות היצרים
ב. לפי פסוקים 12-8 הטעם למצווה הוא העובדה שקהלת כתב את המגילה מניסיונו, ומטרתו הייתה ללמד את הסובבים אותו את חכמתו ולהוביל אותם בדרך הנכונה, כפי שרועה מוביל את צאנו. על כך יש לכבד אותו.


שאלה מספר 12- נביאי אמת ושקר:
יהושפט מבקש לשמוע נביא נוסף שייעץ לו טרם יציאתו למלחמה. לאחר ש- 400 הנביאים נבאו לו פה אחד הצלחה במלחמה, הוא מבקש לשמוע דעה שונה. כנראה שחשד באמיתות דברי 400 הנביאים, וידע שנביא אחר ינבא נבואה שונה.

שאלה מספר 13- שיבת ציון:
המשורר חושש שישכח את ירושלים.
- "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני" - הוא נשבע שאם ישכח אותה, יד ימינו תישכח ותאבד.
- "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" - הוא נשבע שאם ישכח אותה לשונו תדבק לחכו, ונשבע להזכירה בכל שמחה.


פרק חמישי - קטע שלא נלמד:

שאלה מספר 14:
א. היתרון של עשהאל היה מהירות: "ועשהאל קל ברגליו".
ב. אבנר גבר על עשהאל: "ויכהו אבנר... ויפל שם וימת...".

שאלה מספר 15:
אבנר מתייחס לקושי הרגשי שבמלחמת אחים הכרוך בבושה ובהתמודדות מול שאר האחים עקב המעשה: "... ואיך אשא פני אל יואב אחיך".

שאלה מספר 16:
יואב ואבישי רדפו אחרי אבנר משום שהוא הרג את אחיהם - עשהאל: "ויהיו שם שלושה בני צרויה - יואב ואבישי ועשהאל".

שאלה מספר 17:
א. אבנר מבקש להשיג את הפסקת המלחמה.
ב. כן, אבנר השיג את מבוקשו: "ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להילחם".

לעמוד הפייסבוק של "קידום בגרויות"