מיוחד לתלמידים: פתרון הבגרות באזרחות

לא צריך לחכות לעיתון של מחר: צוות מורי האזרחות של קידום פתרו עבורכם את בחינת הבגרות באזרחות. לפניכם הצעת פתרון הבגרות

אילוסטרציה (יוסי זליגר)

פרק ראשון

שאלה מספר 1

א. ציין: הערך הדמוקרטי שהתממש בהקמת המתחם הוא: עיקרון הפלורליזם
הצג:על פי עיקרון זה השלטון מכיר בכך שהעם מורכב מקבוצות רבות, השונות זו מזו בתרבותן ובהשקפת עולמן. ההכרה בריבוי הדעות ומגוון החברתי של העם מאפשר לקבוצות השונות להתאגד, לפעול ולבטא את ייחודן ואת רצונותיהן וכן לשמור על האינטרסים הייחודיים להן.

לחצו כאן לקובץ הפתרון המלא

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הסבר: בקטע, קבוצות של בני הנוער בקשו לקדם מטרות ייחודיות בתחום התרבות, החברה והדת. על מנת לעשות זאת הן פנו לראש העירייה ובקשו לקבל מגרש מתאים לצורך הפעילות. ראש העירייה נעתר לבקשתן.
כך למעשה, ראש העירייה המכהן ברשות השלטונית הכיר בקבוצת בני הנוער כקבוצה ייחודית בעלת אינטרסים ייחודיים ואפשר לה לעשות זאת במתחם ציבורי. פעולה זו מבטאת את ההכרה של השלטון בפעילות הייחודית של הקבוצה, שהיא חלק ממגוון הקבוצות בחברה הישראלית.

ב. ציין: הזכות שנפגעה לדיירים היא הזכות לקניין
הצג: זכותו של אדם לצבור רכוש, ולשמור על רכוש זה ברשותו, ללא סכנה שיילקח ממנו.
לקניין יש שני מובנים:
קניין חומרי - רכוש פיזי, כגון: קרקע, כסף, בית, רהיטים, חפצים וכו'.
קניין רוחני - המצאה או יצירה של אדם, שהזכויות עליה שייכות לו (זכויות יוצרים), כגון: פטנט, יצירה מוזיקלית.

הגבלת הזכות: למדינה מותר לפגוע בזכות הקניין של אדם אך ורק על פי חוק. (תשלום מסים, הפקעת אדמות. ההפקעה מחייבת מתן פיצוי לנפגע, החרמת רכוש במטרה לשמור על ביטחון המדינה והחברה).
הסבר: בקטע, הדיירים התלוננו על הרעש שגורמת הפעילות החברתית של בני הנוער. מציאות זו יוצרת מצב בו ערך הדירות שלהם ניזוק. זאת למרות שבעת רכישת הדירות לא נמסר להם מידע על הקמת מתחם כזה.
הדירות הן רכושם של הדיירים, ולכן פגיעה בערך זה מהווה פגיעה בזכותם לקניין חומרי.

או:

ציין: הזכות שנפגעה לדיירים היא זכות הציבור לדעת
זכותו של כלל הציבור לצרוך, לקבל ולהחליף מידע בנושאים שונים ומגוונים. האזרח עושה זאת על ידי דרישתו ועל ידי קבלת מידע ממקורות שונים (המדינה / תקשורת / אחר) זאת על מנת שיוכל לנהל את חייו ולעשות בחירות נכונות / שקולות. הגבלת הזכות - ניתן למנוע מהאזרח גישה למידע פרטי או מסווג מהבחינה הביטחונית.

הסבר: בקטע, בעת רכישת הדירות פנו הדיירים לעירייה במטרה לדעת מה תוכנן לאזור הציבורי בו הוקם המתחם של תנועת הנוער. בתקופה זו לא נמסר להם מידע על הקמת המתחם.
בשל עובדה זו, הדיירים יכולים לטעון כי בשל העובדה שלא קבלו את המידע בעת רכישת הדירות, לעירייה אין זכות להעניק את המתחם לפעילות תנועות הנוער.

שאלה מספר 2

א. ציין: הפניה בהכרזת העצמאות הקשורה לקטע היא פנייה למדינות ערב (המדינות השכנות). הצג: בחלקה השלישי של הכרזת העצמאות פונה מדינת ישראל אל מדינות ערב. בקשתה של המדינה היא לבנות יחד עם מדינות ערב את המזרח התיכון ולכונן יחסים של שלום בין מדינות ערב למדינת ישראל.

הסבר: בקטע, מדינת ישראל מבקשת למנוע את ההתייבשות של ים המלח על ידי פנייה למדינת ירדן, אחת ממדינות ערב. זאת על ידי הזרמת מים מ- ים סוף ל- ים המלח. שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן בתחום זה מבטא את רצונה של מדינת ישראל לכונן שיתוף פעולה בינה לבין מדינות ערב, בקשה הכתובה במסגרת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

ב. ציין: סוג המנגנון לפיקוח ולביקורת - מנגנון פורמאלי. הצג: מנגנונים פורמאליים לפיקוח ולביקורת הם מוסדות המדינה. ביניהם: בתי המשפט, הכנסת, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור וכן כינוס של וועדות חקירה ממלכתיות. מוסדות אלה מסייעים במעקב אחר פעילות מוסדות השלטון ובבקרה אחר מימוש החוק והעבודה של כל רשות במסגרת סמכויותיה בלבד.

המנגנון הבא לידי ביטוי בקטע הוא כנסת ישראל. הכנסת מפקחת ומבקרת על מוסדות השלטון באמצעות מספר מנגנונים: שאילתות - חברי כנסת מציגים שאלות לשרי הממשלה במטרה לקבל הסברים על פעילותם והחלטותיהם.
האופוזיציה - חברי האופוזיציה מבקרים ומפקחים על פעולות הקואליציה, כאשר מטרתם להציע אלטרנטיבה לפעולות הקואליציה, שבדרך כלל מנוגדות להשקפת עולמם. חקיקה - הכנסת מחוקקת חוקים שמטרתם ליצור מסגרת לפעולות רשויות השלטון. חקיקת החוקים מגבילה את פעולת רשויות השלטון למסגרת החקיקה הראשית בכנסת.

הסבר: בקטע, חברי הכנסת מבקשים להביא את תכנית הממשלה להזרמת מים לים המלח לוועדת הכנסת. זאת על מנת לקיים דיון ולהציג חלופות לתכנית. זאת בשל חששם שהתכנית תפגע באוצרות ים המלח.
הבאת התכנית לוועדת הכנסת מאפשרת לחברי הכנסת לפקח ולבקר את הממשלה בנושא זה. הדיון בוועדה יאפשר לחברי הכנסת לבדוק את התכנית ולמנוע מצב שמימושה יפגע באוצרות הטבע המצויים בים המלח.

פרק שני

שאלה מספר 3

הצדקות דמוקרטיות לקיומה של מדינת הלאום: מימוש הכרעת הרוב ושלטון העם: זכותם של אזרחי המדינה לעצב את המרחב הציבורי באמצעות עקרונות דמוקרטיים אלה, בתנאי שהם שומרים על זכויות המיעוט ונמנעים מעריצות רוב. מדינת הלאום מתבססת על הכרעת רוב האזרחים במדינה.

מימוש הזכות לחיים וביטחון: קיומה של מדינת הלאום הוא פעמים רבות תנאי שבלעדיו קשה לשמור על ביטחונם של לאומים מסוימים.

שאלה מספר 4

השפה הערבית - הלשון הערבית היא שפה ממלכתית רשמית במדינת ישראל. רשויות השלטון חייבות לפרסם חוקים, תקנות ושילוט בדרכים גם בשפה הערבית. כיתוב בערבית מופיע על כל השטרות ואמצעי התקשורת הממלכתיים חייבים לשדר תכניות בשפה הערבית.

שאלה מספר 5

שני מאפיינים לחוק יסוד: לחוקי יסוד יש מעמד מיוחד המקנה להם חשיבות רבה יותר מאשר החקיקה הרגילה. מעמד-על נוצר באמצעות שני אמצעים: שריון סעיפי החוק - השריון נועד להבטיח ששינוי החוק ייעשה אך ורק ברוב מוחלט או ברוב מיוחס של חברי הכנסת, ולא ברוב רגיל, כפי שנוהגים בחוק רגיל. 

 פסקת הגבלה - פסקה זו מקנה לחוק מעמד על, ומטרתה להגן על הערכים והעקרונות שבחוק מפני פגיעה של המחוקק. באמצעות הפסקה נמנע מהמחוקק לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד.

שאלה מספר 6

שני סוגי החסינות של נשיא המדינה: החסינות העניינית - לא ניתן להעמיד נשיא לדין על כל מעשה שביצע במסגרת תפקידיו וסמכויותיו כנשיא. במסגרת זו לא ניתן לדרוש מנשיא לתת עדות, להעמידו לדין או להגיש כנגדו עתירה בשל שיקול דעת מוטעה. חסינות דיונית - הגנה מפני העמדה לדין בתחום הפלילי. חסינות זו מוגבלת למשך תקופת כהונתו של הנשיא. ניתן להעמיד נשיא לדין על מעשים שעשה בתחום האישי לפני כהונתו או אחריה.

שאלה מספר 7

הבדלים בין משפט פלילי למשפט אזרחי

תחום העיסוק: משפט אזרחי עוסק ביחסים בין אדם לחברו, זאת לעומת משפט פלילי המתקיים בין המדינה לבין האזרח. בתחום זה קובעת המדינה מהן העברות המסכנות את שלום הציבור ומהן העונשים על עבירות אלה.
ענישה: במשפט האזרחי אין עונשים קבועים בחוק. הדיונים במשפט זה מעוגנים בחובה לקיים הסכם, חוזה או חוק. לעומת זאת במשפט הפלילי העונשים קבועים בחוק בספר החוקים הפלילי. הצד התובע: במשפט הפלילי התובעת היא המדינה, לעומת זאת המשפט האזרחי עוסק ביחסים בין אדם לחברו, ולכן התובע הוא האזרח.

שאלה מספר 8

העדפה מתקנת: מתן יחס מועדף לתקופה מוגבלת לקבוצה שבעבר המדינה קיפחה, כדי לצמצם את הפער בין קבוצה זו לבין שאר האוכלוסייה על מנת שבעתיד יושג שוויון. העדפה מתקנת ניתנת לזמן מוגבל, עד שהפער הקיים צומצם במידה סבירה.

המובן המהותי לשלטון החוק:מתייחס לתוכנו של החוק ולמידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה. פירוט: חוק, ההולם את העקרונות הדמוקרטיים, הוא החוק הראוי. החוק הראוי מגן על זכויות אדם ואזרח ועל זכויות המיעוט, מונע עריצות השלטון ומאפשר איזון בין צורכי הפרט ובין צורכי הכלל.

המובן המהותי לשלטון החוק קובע שחובה על החוק להגן ולשמור על זכויות האדם והאזרח. בתוקף כך מטרתו של המובן המהותי לשמור, בין השאר, על הזכות לשוויון. העדפה מתקנת מטרתה היא יצירת שוויון בין החברה לקבוצות שהמדינה קיפחה. מדיניות זו למעשה היא ביטוי למהותו של החוק הדמוקרטי.

שאלה מספר 9

תרבות פוליטית דמוקרטית - נורמות התנהגות, ערכים והשקפות עולם הרווחות בחברה במערכת היחסים בין האזרחים עצמם, ובנוסף מערכת היחסים בין האזרחים לבין רשויות השלטון במדינה. קיומה של תרבות פוליטית דמוקרטית תלויה באופן משמעותי במחויבותם של האזרחים וחוסר ההתפשרות בהכרת חשיבותו של השלטון הדמוקרטי. מחויבותם של האזרחים ומוסדות השלטון לקיומה של הדמוקרטיה בא לידי ביטוי כך:
• הכרה בחשיבותו של ערך הסובלנות, המאפשר לקבוצות שונות להתייחס בכבוד זו לזו חרף השוני הקיים ביניהן.
• הכרה בחשיבת ערכי הדמוקרטיה ולא קבלתם כחלק מחוקי המדינה בלבד.
• קבלת השלטון שנבחר וקבלת סמכותם של מוסדות השלטון הדמוקרטים (משטרה, צבא, משרדי המס, שופטים וכ').

האמנה החברתית: תפיסה לפיה החיים המשותפים במדינה הם תוצאה של הסכם בין בני האדם ובינם לבין השלטון. לפי תפיסה זו, המדינה קמה בשל רצונם של כל בני האדם להתאגד כדי לשמור יחד על אינטרסים משותפים. המדינה באה להבטיח את זכויות האדם, ובתמורה - כל אדם מסכים להכפיף את עצמו למסגרת המדינית ולמלא אחר הכללים והחוקים שלה.

קיומה של תרבות פוליטית דמוקרטית מחייבת יצירה של אמנה חברתית הקיימת בין השלטון והאזרחים ובין האזרחים לבין עצמם. במסגרת מערכת יחסים זו שומרים שני הגורמים (השלטון והאזרחים) על "חוקי המשחק" הדמוקרטים. דוגמא לכך היא הסכמת אזרחי המדינה להכפיף את עצמם למוסדות השלטון והסכמת מוסדות השלטון לקבל על עצמם את ריבונות העם במדינה.

פרק שלישי

שאלה מספר 10

הצג: מדינת כלל אזרחיה: גישה המתנגדת להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. גישה זו שואפת שמדינת ישראל תהיה מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה. הגישה דוגלת ביסוד הפוליטי, כל אחת מקבוצות הלאום המתגוררות במדינה (יהודים וערבים) תהנה מאוטונומיה תרבותית. המדינה תאופיין בסמלים ובחוקים שיאפשרו לכלל האזרחים להזדהות עמם (ההמנון וחוק השבות מבחינה זו נוגדים את הגישה...).

הסבר: קבוצת הישראלים אשר עתרה לבית המשפט העליון ביקשה לקבוע שניתן יהיה לשנות במרשם האוכלוסין את פרטי הלאום מ"יהודי" ל"ישראלי". בשינוי זה למעשה דורשים העותרים שמאפייני מדינת ישראל יהיו כאלה אשר כלל האזרחים יוכלו להזדהות עמם ולא מאפייני זהות יהודיים. בשינוי זה יודגש היסוד הפוליטי ולא היסוד האתני יהודי. ביטוי לגישה זו בקטע:"...ביקשה ממנו להצהיר בפסק דין שהם בני לאום ישראלי, ובכך לקבוע שיהיה אפשר לשנות את פרטי הלאום במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"ישראלי". בשינוי זה ביקשו העותרים להדגיש את זיקתם למדינה מעצם היותם אזרחיה...".

שאלה מספר 11

• הצג: יחסה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות: מדינת ישראל רואה את עצמה אחראית לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות, נוסף לאחריותה ולמחויבותה לאזרחי המדינה. כאשר אחת מהקהילות היהודיות בעולם נמצאת בצרה מתגייסת מדינת ישראל לפעול לעזרתם של היהודים בדרכים שונות:
1. העלאת יהודים ארצה- מדינת ישראל פועלת בהתמדה לטובת העלאת יהודים. זאת על ידי מוסדות ציוניים כדוגמת הסוכנות היהודית וכן בעזרת משרד הקליטה.
2. סיוע לקהילות בתחום הביטחון- מדינת ישראל שולחת סיוע לכל מקום בעולם בו קיימת פגיעה ביהודים. הסיוע ניתן הן כאשר נפגעות קהילות כתוצאה מפעילות אנטישמית והן כאשר מדובר באסונות טבע או מקרים יחידים.
3. סיוע לקהילות בתחום החינוך- יהודי הסוכנות היהודית ומשרד החינוך שולחים שליחים כדי להגביר את הזיקה (שייכות) ליהדות ואת הזיקה (שייכות) למדינת ישראל.
• יחסה של יהדות התפוצות למדינת ישראל: הקשר בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות הוא קשר הדדי. יהודי התפוצות חשים שייכות למדינת ישראל ופועלים למען קיומה והתפתחותה בשני תחומים עיקריים:
1. תחום כלכלי - תרומות כספיות והשקעות במדינה.
2. תחום פוליטי - פעילות ליצירת דעת קהל אוהדת למדינת ישראל.

הסבר: כותב הקטע רואה במדינת ישראל מדינת מקלט עבור העם היהודי, אשר סבל רדיפות קשות בשואה ובמהלך הדורות. בשל סבל זה הוא רואה במדינת ישראל כמי שאחראית לשלומם ולביטחונם של יהודי התפוצות, וכאשר אחת הקהילות נמצאת בצרה עליה להתגייס לעזרתה. ביטוי לאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות בקטע: "...על מדינת ישראל לשמור על היותה מדינה של כל היהודים בעולם, ולהמשיך להיות עבורם מרכז לאומי ולדאוג להגנתם בכל מקום בו הם נמצאים...".

שאלה מספר 12

הצג: עיקרון הכרעת הרוב: בכל נושא השנוי במחלוקת בדמוקרטיה תתקבל ההכרעה על פי עמדת הרוב. זהו מנגנון מוסכם להכרעה במחלוקות, שמקובל על כל האזרחים. אך חשוב לזכור כי בדמוקרטיה הרוב אסור לו לנצל לרעה את כוחו כדי לפגוע במיעוט.

הסבר: על פי השקפתו של הכותב היהודים אמורים להיות הרוב באוכלוסיית מדינת ישראל, וכרוב עליהם לעצב את המרחב הציבורי, כלומר לממש את עקרון הכרעת הרוב. עם זאת טוען הכותב שהיהודים צריכים לכבד את זכויותיהם של הערבים כמיעוט לאומי. מימוש עקרון זה בא לידי ביטוי בקטע באופן הבא: "...הגדרת המדינה כמדינה יהודית מחייבת שיהודים יהיו החלק הגדול יותר באוכלוסייה, ולכן קבלת ההחלטות בנוגע למרחב הציבורי צריכה לשקף זאת. כל זאת מתוך הכרה במיעוט הערבי שהוא יעוט לאומי..."

פרק רביעי

שאלה מספר 16

ציון: תנאי שמתקיים בבחירות - כלליות
הצג: כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין, החל מגיל הנקבע בחוק, זכאים להשתתף בבחירות: לבחור ולהיבחר. (מימוש של עקרון השוויון)
הסבר: החוק החדש בצרפת מאפשר לאזרחים צרפתים שאינם מתגוררים בצרפת לקחת חלק בבחירות, ולהיבחר לפרלמנט. בכך מרחיבה המדינה את תנאי הכלליות, לפיו כל האזרחים זכאים להשתתף בבחירות - בתחום הבחירה וההיבחרות למוסדות השלטון.

שאלה מספר 17

ציון: המובן המהותי של הדמוקרטיה
הצג: הדמוקרטיה כהשקפת עולם וכאורח חיים פירושה מערכת ערכים שבמרכזה האדם, המושתתת על עקרון זכויות האדם. מובן זה שם דגש על זכויות האדם והאזרח והמחויבות של השלטון להבטיח ולהגן על זכויות אלה. העקרונות הדמוקרטים המודגשים על פי עיקרון זה הם: הפלורליזם, הסובלנות, חופש הבחירה, הזכות להליך משפטי הוגן, חופש הביטוי ועוד. מובן זה שם דגש על תוכנה של הדמוקרטיה - הענקת זכויות אדם, אזרח ומיעוט לכלל האזרחים.
הסבר: האמנים מהתחומים השונים מבליטים ביצירותיהם של ערכים מהותיים בדמוקרטיה, כגון: פלורליזם וסובלנות. בקטע נטען כי האומנים מציגים מסרים של הכרת השונה והנחיצות לנהוג כלפיו בכבוד. האמנים מעוניינים לשמור על זכויות האדם באופן המהותי ועל מנת לקיים את רצונם הם אף פנו לראשי מדינות אחרות בעולם.

שאלה מספר 18

ציון: סוג הזכויות- זכויות חברתיות
הצג: זכויות שנותנת המדינה לאזרחיה, ומטרתן היא להעניק רמת חיים סבירה ונאותה.
הזכויות מוגדרות על פי הגישה החברתית - כלכלית על פיה פועלת המדינה והן עוסקות בתחומי החיים השונים כמו: חינוך, דיור, בריאות ורווחה. בשל העובדה שזכויות אלה ניתנות על ידי המדינה, המדינה זכאית להעניק אותן על פי תפיסתה, לשנותן או אפילו לבטלן.

בקטע באה לידי ביטוי הזכות לזכויות עובדים ותנאי העסקה. לפי זכות זו כל מדינה קובעת לעצמה את תנאי ההעסקה להם זכאים האזרחים.
הסבר: הבוחנים של מבחני הנהיגה בישראל נמצאים תחת עומס עבודה יוצא דופן כתוצאה ממספר הולך וגדל של נבחנים. לטענת הבוחנים הם נאלצים לעבוד שעות נוספות יותר מבעבר. הם דורשים שיפור בתנאי העסקתם ממשרד התחבורה. העובדים חשים כי משרד התחבורה פוגע בזכויות עובדים ותנאי העסקה בכך שלא מתאים את היקף משרתם לתנאים ולנסיבות שהשתנו.

שאלה מספר 19

טענה: אני תומך ברעיון שהמדינה צריכה להעניק הגנה מפני מתקפת סייבר גם לחברות ולארגונים פרטיים ומסחריים.
שני נימוקים מתחום האזרחות.
1. הזכות לקניין- זכותו של אדם לצבור רכוש, ולשמור על רכוש זה ברשותו, ללא סכנה שיילקח ממנו או שמישהו יפגע לו בו. חברות פרטיות יכולות להיפגע באופן קריטי ממתקפת סייבר. תיקון תקלות ממתקפת סייבר עולה כסף רב. פגיעה כזו תגרום לפגיעה כלכלית קשה לחברות פרטיות. הן הקניין הרוחני (תוכנות) והן הקניין והפיזי (נזק פיננסי) עלול להיפגע להם.
2. זכות הציבור לדעת- זכותו של כלל הציבור לצרוך, לקבל ולהחליף מידע בנושאים שונים ומגוונים. האזרח עושה זאת על ידי דרישתו ועל ידי קבלת מידע ממקורות שונים (המדינה / תקשורת ) זאת על מנת שיוכל לנהל את חייו ולעשות בחירות נכונות / שקולות. במקרה של מתקפת סייבר מידע רב הנמצא במחשבים של חברות וגופים פרטיים ימחק ומידע רב לא יהיה נגיש יותר. אזרחים רבים לא יוכלו לקבל מידע זה והיכולת שלהם לגבש דעה תפגע.

הפתרון נכתב על ידי צוות מורי קידום בגרויות