הצצה לתעשיית היופי של הילדות: "רוצה להרגיש כמו אישה מבוגרת"

ילדות רבות, כבר בגיל 7, לא מרוצות מדימוי הגוף שלהן ומתחזקות שגרת טיפוח של נשים מבוגרות: פן, החלקת שיער, הסרת שיער וטיפולי פנים. אז מה עושים כשהילדה הקטנה רוצה למרוח אודם, ואיך אפשר לעזור לילדות להרגיש יפות בדיוק כמו שהן?

"עם האיפור היא נראית כמו אישה קטנה": יותר ויותר ילדות, עוד לפני גיל הטיפש-עשרה, כבר הופכות לחלק מתעשיית היופי. הן מתאפרות, הולכות למספרה להחליק את השיער ולקוסמטיקאית כדי להסיר שיער. כבר בגיל שבע לפעמים, הילדות עסוקות חלק גדול מהזמן בטיפוח, ולא מרוצות מהמראה שלהן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

למחלקת הקוסמטיקה, לדוגמה, הגיעה השבוע לקוחה ותיקה, שיש לה כמעט את כל המוצרים בבית. מאז שהיא זוכרת את עצמה, אהבה מעיין חממה להתאפר ולהתגנדר. כשהייתה בת שלוש הרשו לה להתאפר רק בפורים, כעת כשהיא כבר בת שבע היא מוציאה את האיפור לעתים יותר קרובות. "מה זה רע להתאפר?", שאל אבי, אביה של מעיין, שהלכה להגשים את החלום ולעשות החלקה יפנית.

"אני רוצה שיער חלק וארוך, אני לא אוהבת את השיער שלי כי הוא תמיד מתכווץ", טענה מעיין, חמושה ברימל וליפסטיק, נחושה לסיים עם פרק התלתלים בחייה.

בשביל רוני חתוכה, הספר של מעיין, זו כבר לא תופעה נדירה או מוזרה: בשנים האחרונות מתיישבות על הכיסא שלו יותר ויותר ילדות שכבר מהגן חולמות על שיער חלק, כמו של הדוגמניות. "אני לא רואה שום בעיה לבצע טיפול של החלקה לילדה בת 6 כשיש לה איזה בעיה מאוד רצינית וסבוכה", הדגיש רוני. 

יום הולדת של דוגמניות בגיל 9 (חדשות 2)

שגרת טיפוח תובענית כבר בגיל 11

"ילד שהוא שמן הוא שמן - דוגמה הכי קלאסית, אז מה להשאיר אותו ככה? צריך לטפל בו. ילד שיש לו שיניים בולטות או עם רווחים, לא עושים לו גשר? כל דבר שהוא אסתטי וניתן לטיפול - דיינו", הוסיף הספר חתוכה. וכשאלה הסטנדרטים בגיל 7, בגיל 11 שגרת הטיפוח כבר הרבה יותר תובענית.

מאי מדינה בת ה-11 מגיעה לקוסמטיקאית באופן קבוע לטיפולי פנים, טיפוח הציפורניים והורדת שיער. "כל הטיפוח הזה והאסתטיות והכל זה בשביל עצמי כדי שאני ארגיש בנוח עם עצמי", היא מעידה. "כדי ללכת עם חולצות או מכנסיים קצרים, ולא בשביל לעשות פוזות על אחרים או משהו כזה".

"ילד שלא מורידים לו, זה עינוי לילד", מחזקת חן אדרי, אמה של מאי, את דבריה. "החברה היום, אי אפשר להגיד אכזרית, אבל קורה שהילדים צוחקים אחד על השני. לי בגיל שלה לא הרשו להוריד. ההורים שלנו לא הבינו אותנו כמו שהיום מבינים". בזה לא מסתיים טיפול העשרת אלפים של מאי: לבית הספר אסור להגיע עם שיער צבוע, אז היא צובעת רק את החלק הפנימי.

מרחוק אפשר לחשוב שמאי ואמה הן חברות, אולי אחיות. הן אפילו לבושות אותו הדבר, שתיהן נראות קצת כמו נערות. "כשהילדה קמה בבוקר ויודעת שצריך להתקלח וצריך לסדר את השיער וללכת מסודרים בכלל ומריחים טוב, אני אוהבת", מספרת האם של שגרת יומן.

"כשנופל לי ריס, אני מבקשת שיער חלק"

"הרבה פעמים אימהות ערות לדברים של המראה של הילדות עוד לפני הילדות", אומרת ד"ר אורנית רמתי, מומחית למגדר וחוקרת ומנחת סדנאות בתחום המגדר. "בכל מקרה הן מייצרות את המודעות בבית עוד לפני שהילדה התעוררה לזה. וכשהילדה מתחילה לראות את עצמה דרך העיניים של האמא, ואם האמא רואה רק את השיער שלה או את השומן שלה, או מה שלא יהיה - אז זה הדימוי שהיא מפתחת על עצמה".

עם עופר בן-שלום, עוד מעט בת 10, לא צריך להתווכח בבוקר. היא קופצת מהמיטה כדי להספיק לסדר את השיער לפני שיוצאים. "כל פעם שנופל לי ריס, אני מבקשת שיהיה לי שיער חלק", היא מודה, "לכל המפורסמות יש שיער חלק, אבל עדיין זה לא התגשם".

לטענת פנינה, אמה של עופר, "התחושה היא שיש איזה שהוא שטאנץ של איך צריך להראות, שמגדלים את הילדות שלנו להיות פס יצור. צריך להיות עם שיער חלק, רצוי עם גוונים בלונדיניים כאלה או אחרים, עקבים כמובן. בעיני זה מזעזע".

"להגיד לילדה לוותר זה לא משכנע", מוסיפה ד"ר רמתי, שטוענת כי אין טעם להגיד לילדות ששיער אינו חשוב. "יש הרבה צורות של יופי, גם ילדה עם עוד שני קילוגרמים היא יפה, גם ילדה עם שיער מתולתל. צריך להגיד להן שכל סוגי השיער יכולים להיות יפים, ולהציע את האפשרות הזאת".

בדרך כלל השיער לא מסתדר כל כך מהר. אבל פנינה לא מוכנה לוותר ולהרשות לעופר להחליק את השיער. "אני אלך איתה כל יום למספרה לעשות פן?", תוהה פנינה בן-שלום. "זה נראה לי השתעבדות מטורפת לילדה בת 10. הילדים בגיל הזה צריכים לשמוח, לטפס על עצים, לנגן, להיות עם חברים. הם לא צריכים ללכת למספרה לעשות פן".

"כשנופל לי ריס, אני מבקשת שיער חלק" (חדשות 2)

איך ללמד את הבנות לאהוב את עצמן?

"אני ואמא מתווכחות", אומרת עופר. "היא רוצה שאני אלבש מתחת לבגדים גופייה ואני גוזייה. היא לא אוהבת שאני לובשת מכנסונים קצרים, חולצות בטן או נעלי עקב. היא אומרת שזה לגדולים אבל אם זה היה לגדולים אז זה לא היה במידה שלנו. אם זה במידה שלנו אז זה כן לגילנו". מנגד אומרת אמה: "בעיני ילדה צריכה לשמור על התמימות שלה, על הטוהר שלה. גוזייה זה משהו מיני שאינו תואם לגיל".

האם הדרישות של הילדות לטיפוח היא לגיטימית? "אי אפשר להאשים אותן כי הן חשופות לעולם הזה כמו כולנו", טוענת ד"ר מרסלה ליפרמן, פסיכולוגית בתחום החינוך ממכללת לוינסקי. לדבריה, "אפשר להשאיר את זה בטווח המשחקי, בטווח של היוצא דופן ולא להפוך את זה לשגרה כי כאן הסכנה - כשילדה מבינה שהיא קמה בבוקר לבית הספר וצריכה לטפח את עצמה, כי היא 'לא מספיק יפה' כפי שהיא".

גם הורים שמצליחים להציב גבולות ביום יום, נשברים ביום ההולדת. תאיר בת ה-9 רצתה יותר מכל דבר אחר יום הולדת של דוגמניות. "ליום אחד אנחנו 'ליידי' ואנחנו יכולות לעשות מה שבא לנו", אמרו הבנות, "להרגיש כמו אישה מבוגרת".

לאורנית רמתי מגיעות נערות רבות שרוצות לשפר את הדימוי העצמי שלהן. הן מוכנות לעבור תהליך יחד, להרכיב משקפיים ביקורתיים על כללי היופי הנושקים שמכתיבה החברה. יחד הן גם מנסות לחשוב מאיפה כל זה נובע. "דרך המחמאות המכילות שימוש במילה 'יפה', הנערה לומדת שלהיות יפה זה תפקיד מאוד מרכזי בחיים שלה", אומרת רמתי. "אז כן, היא יפה. אבל היא גם חרוצה, או אולי חרוצה, או מצחיקה ואולי גם עוד דברים".

בינתיים הן רואות בטלוויזיה את הכוכבות הנוצצות ובשלטי החוצות את הדוגמניות המלוטשות. מכל עבר מציבים להן מודל יופי כמעט בלתי אפשרי. אולי הבעיה היא לא העיסוק ביופי, אלא חוסר שביעות הרצון של הילדות האלה מאיך שהן נראות. גם אלה שמאפשרים להן לעשות מה שהן רוצות. להורים נשאר רק לקוות שיום אחד הן תלמדנה לאהוב את עצמן, ולא תשתעבדנה לרצון להראות כמו אותה אחת - המושלמת.