שר הרווחה על דוח מבקר המדינה: "המצב - בגלל ביורוקרטיה"

שר הרווחה מאיר כהן הגיב על נתוני דוח מבקר המדינה, החושף תמונת מצב עגומה בנוגע למצוקת הרעב בישראל. כהן הבהיר כי הנתונים מתייחסים לתקופה הקודמת לכניסתו לתפקיד וטען כי אי מימון עמותות המזון נובע מבעיות ביורוקרטיות. "אשים סוף להתנהלות המסורבלת", הבטיח השר

"תכנית ההזנה של משרד הרווחה לתקצוב עמותות המזון אינה ממומשת בגלל ביורוקרטיה משפטית" - כך אמר היום (ב') שר הרווחה, מאיר כהן, בתגובה לנתוני דוח מבקר המדינה, לפיהם המדינה מתנערת מאחריותה לטיפול בביטחון התזונתי של אזרחיה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השר כהן הביע צער על הנתונים שפורסמו ולטענתו, משרדו הקצה מיליונים על תכנית למימון עמותות המזון. "מצער אותי מאוד שבמציאות שמחייבת מלחמה בלתי מתפשרת בעוני, התכנית אינה ממומשת", אמר השר. "לראשונה בתולדות המדינה הקצנו 230 מיליון שקלים, שמתוכם 60 מיליון לתגבור העמותות בטיפול באי ביטחון תזונתי קשה".

"זאת מציאות שאינה מקובלת עליי בשום אופן ובכוונתי לשים סוף להתנהלות המסורבלת שפוגעת בעשרות אלפי אזרחים שמשוועים לסיוע", הבהיר כהן.

על אף הביקורת שמתח, שר הרווחה בירך על דוח המבקר ואמר כי "הוא מתייחס לתקופה שקדמה לכהונת הממשלה הנוכחית". כהן ציין כי "הדוח תואם ברובו את המדיניות שאנחנו מובילים. מאז כניסתי לתפקיד, תקצבנו את הפרויקט ביותר מפי שניים מהמתוכנן ובתוך זמן קצר נספק רשת ביטחון תזונתית ליותר ויותר אזרחים. זאת שליחות חשובה".

"נתונים מלפני כהונתי". כהן (משרד הרווחה)

"ממשלת ישראל חיה בעולם וירטואלי"

חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית הטיחו ביקורת על נתוני הדוח שנחשפו. יושב ראש האופוזיציה ומי שהיה שר הרווחה בתקופה בה נאספו נתוני הדוח, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי "דוח מבקר המדינה הוא בעיקר עצוב. הדוח מציג תמונה עגומה של מדינה ללא חמלה, ללא אחריות חברתית וללא טיפול בעוני".

שר הרווחה לשעבר הוסיף כי "הדוח מצביע על הפער הבלתי נסבל בין דיבורים למעשים בממשלה הנוכחית. פעמיים הכריז שר האוצר על הקמת קרן לביטחון תזונתי".

גם חבר הכנסת אלי ישי (ש"ס) התייחס לנתוני הדוח וציין כי "דוח מבקר המדינה חושף את מה שאנו זועקים כל הזמן - ממשלת ישראל חיה בעולם וירטואלי". ישי טען כי "לא בעיית המע"מ על דירות ולא גובה שכר הבכירים במשק הן הבעיות עמן מתמודדים אזרחיה של ישראל. ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל גדול בטיפול בנזקקים אבל מסיימת בהצטיינות ייתרה בפייסבוק".

בארגון "לתת", המסייע למשפחות באי ביטחון תזונתי, הגיבו למסקנות המבקר ואמרו כי "מדיניות, ולא מזל רע או גורל, היא המחולל העיקרי של היווצרות, התרחבות והעמקת אי הביטחון התזונתי ובראשה המדיניות של הקיצוץ בקצבאות הילדים שבוצעה באבחה חדה בשנה האחרונה ועתידה להוסיף עוד עשרות אלפי משפחות לעוני ולחיים באי ביטחון תזונתי".

ב"לתת" ציינו כי בידי המגזר השלישי ועמותות המזון אין את המשאבים המתאימים להתמודד עם בעיית אי הביטחון התזונתי. "הארגון פועל במטרה להעביר את האחריות בנושא לממשלת ישראל, תוך שהוא מתחייב, כי בשעה שיופעל מיזם לאומי על ידי המדינה בהיקף שייתן מענה לכלל הצורך, יסגור ארגון לתת את פעילותו בתחום אי הביטחון התזונתי", הבטיחו.

איציק אלרוב, ממובילי המאבק ביוקר המחיה ומייסד תנועת "הצרכנים" תקף את מדיניות הממשלה ואמר כי "הגיע הזמן שממשלת ישראל תפסיק לנהוג בפופוליזם זול ותתחיל לטפל ברצינות בבעיית יוקר המחיה".

אלרוב ציין כי "תאגידי המזון ביד אחת מייקרים את המחירים כשביד השנייה, בציניות מוחלטת וכדי להשתיק את המצפון - הם משתתפים בפסטיבלי סיוע לעניים. עניים שנוצרו במו ידם והתנהלותם".

"היעדר מדיניות". ארכיון (פלאש 90)

מבקר המדינה: "היעדר מדיניות בטיפול במצוקת הרעב"

בדוח שפורסם היום, טוען המבקר להיעדר מדיניות של הממשלה לטיפול בנושא מצוקת הרעב, שמעבירה את הטיפול לשלטון המקומי. המבקר הוסיף כי משאביהן של הרשויות המקומיות מוגבלים ומביאים אותן להתבסס בעיקר על עמותות פרטיות ועל תרומות.

"אי ביטחון תזונתי, שמשמעותו היעדר האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם, משפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנו ותורם להנצחת מעגל העוני", כותב מבקר המדינה על השלכות התופעה על החברה הישראלית. "לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני".

"המדיניות היא הגורם לעוני" (באדיבות המשפחה)

בסיכום בין משרדי הממשלה ב-2010 הוחלט כי עיקרי התכנית לקידום ביטחון תזונתי יכללו בין השאר דירוג עמותות מזון פרטיות ותמיכה ממשלתית בפעילותן - כלומר העברת האחריות על האוכלוסייה הזאת מידי הממשלה לידיים פרטיות. "משמעות המגבלות שנקבעו הייתה המשך ההישענות על המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למצוקתן של משפחות השרויות באי ביטחון תזונתי", מציין המבקר.

שפירא מוסיף כי התמיכה הממשלתית שנקבעה החלה באיחור ניכר, שנתיים וחצי מהמועד המוסכם, וכי נכון למועד הביקורת של משרד המבקר הקצאת המשאבים הממשלתית הייתה נמוכה מדי והמדינה המשיכה להישען על המגזר השלישי כמי שאמור לטפל בישראלים הנמצאים במצב של אי ביטחון תזונתי.

"העובדות מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול בנושא בכללותו, אשר ספק אם היא מאפשרת למדינה לממש את מחויבותה לקידום הביטחון התזונתי בהיקף ראוי", אמר המבקר.