מחקר חדש: רוב של סטודנטים מרמים בדרך אל התואר

כמעט כל סטודנט ייחס לעצמו משפטים שמצא במקומות אחרים, זייף את הביבליוגרפיה או הגיש עבודה שמישהו אחר כתב בשבילו. אבל עכשיו האוניברסיטאות מאמצות שיטות חדשות בניסיון להילחם בתופעה. הצצה אל תעשיית הגניבות והמאבק בה

מחקר חדש שנערך בקרב אלף סטודנטים ישראלים חושף את מימדי תעשיית ההעתקות באוניברסיטאות. 38% מהנשאלים ייחסו לעצמם משפטים שמצאו במקומות אחרים, 35% העתיקו במלואן עבודות אקדמיות מהאינטרנט, 21% המציאו או זייפו את הרשימה הביבליוגרפית ו-16% הגישו עבודה שמישהו אחר כתב בשבילם. אין כמעט סטודנט שלא נהג באיזשהו שלב בתואר בחוסר יושרה אקדמי, במבחנים או בעבודות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הפיתוי לקנות עבודות אקדמיות מעולם לא היה כל כך גדול. העבודות המוכנות קורצות לסטודנטים מכל פינה. אפילו לוחות המודעות במוסדות עצמם מזמינים כל אחד לרמות ולקצר קצת את הדרך לתואר.

חיפוש מהיר באינטרנט הוביל אותנו לאחד מכותבי העבודות המבוקשים. זה מה שהוא עושה למחייתו, ותהיו בטוחים שהוא מתפרנס יפה. מתחקירנית שלנו, שביקשה לקנות עבודה במדיניות חוץ, הוא דרש 200 שקלים בהתחלה ועוד 1,600 אחרי שתקבל ציון. הוא יושב עם הסטודנטים ויחד הם מתכננים את הפשע המושלם, ובונים תכנית עבודה שלאף מרצה אין סיכוי לעלות עליה.

"אם מישהו קונה עבודה מושלמת מ-א' עד ת' שהיא כולה רמאות מכף רגל ועד ראש, אז בדרך כלל אנחנו מצפים מהמרצה שידבר עם הסטודנט ויראה עד כמה הוא באמת בקיא בחומר שהוא הגיש", אמר לחדשות 2 פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון וחבר הוועדה שדנה בהעתקות. "אבל לבוא ולהגיד שאנחנו יכולים למנוע את זה לחלוטין? התשובה היא לצערי כרגע לא".

שיטוט מהיר באינטרנט יוביל אתכם לכותבים (חדשות 2)

סטארט אפ חדש נלחם בתופעה

במשחק החתול והעכבר הזה ד"ר אלי רון הוא אימת הסטודנטים. הסטארט אפ שפיתח כבר פועל כפיילוט בחמישה מוסדות אקדמיים, והוא עשוי להפוך את העתקת העבודות להרבה יותר מאתגרת מבחינת הסטודנטים.

"הממשק הזה שולח אלינו בצורה מאובטחת את הקובץ לבדיקה, אנחנו מבצעים את הבדיקות שלנו ומחזירים אל מי ששלח לנו את הדוח של המקוריות", הסביר ד"ר רון. "כשהמרצה בודק את העבודה, בצידה הוא גם יכול לראות את ציון המקוריות ואת מקורות ההעתקה אם היו כאלו".

למצולמים אין קשר לנאמר (אוניברסיטת תל אביב)

אז מה גורם לסטונדטים לקחת את הסיכון? "אין לי זמן לשבת ולחפש חומר, אני לא יודעת איך עבודה כזאת אמורה להיראות, לא לימדו אותי, לא הנחו אותי, איך צריך לכתוב אותה", טענה סטודנטית בפני חדשות 2. "המקצוע שלי והקריירה שלי לא קמים ונופלים על התואר".

ועדות המשמעת הן היום הכלי המרכזי של המוסדות במלחמה נגד העתקות, אבל גם הן לא מגיעות לכל המקרים ולא תמיד מענישות בחומרה. בימים אלו פועלת ועדה שהקים ועד ראשי האוניברסיטאות בניסיון להתמודד עם התופעה שאמנם נפוצה יותר במכללות, אבל נרחבת מאוד גם באוניברסיטאות.

לצערם, הם לא יכולים לייבש את הביצה, את מוכרי העבודות, אבל הם יכולים לנסות לתפוס את היתושים בצורות יותר יעילות.

יותר ויותר אמצעים טכנולוגיים מאפשרים לסטודנטים להערים בקלות על המרצים ולסיים את התואר עם ציון שלא משקף את היכולות. המפסידים הגדולים הם בעצם כולנו, שאחרי זה מקבלים שירותים מבוגרים שלא באמת יודעים לעשות את העבודה.