מבחן פיזה: "39% מתלמידי ישראל מתקשים"

ציוני מבחן פיזה 2012 שפורסמו היום מצביעים על פערים גדולים בחינוך בין ישראל למדינות ה-OECD, וגם בתוך ישראל: תלמיד במערכת החינוך היהודית השיג בממוצע 133 נקודות יותר מתלמיד ערבי. משרד החינוך הודיע כי יפעל לגיבוש "סל תקציב ותכנית עבודה מיוחדת בעבור תלמידי המגזר הערבי"

נתונים מדאיגים. אילוסטרציה (חדשות 2)

מספיק בקושי: נתוני מחקר פיזה 2012, שפרסמה היום (ג') הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), מעידים על הידרדרות בתוצאות התלמידים הישראלים בהשוואה לממוצע ב-OECD. ישראל דורגה במקום ה-34 מתוך 43 המדינות המשתתפות בפתרון בעיות. ישראל מובילה בדירוג רק על 9 מדינות, בהן בולגריה, קולומביה ואיחוד האמירויות, וגם השכנה קפריסין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בתחום פתרון בעיות, הציון הממוצע של ישראל הוא 454 נקודות - תוצאה הנמוכה ב-46 נקודות מהממוצע של מדינות ה-OECD, שעומד על 500. עם זאת, הדגישו ברשות הארצית, בישראל קיים שיעור גבוה יחסית (9%) של תלמידים מצטיינים, שדומה לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD. בראש הטבלה, כצפוי, עומדות בעיקר המדינות האסייאתיות, ובהן סינגפור, הונג-קונג, קוריאה ויפן.

המבחן מציג תמונה קשה על פערי החינוך בישראל: פער גדול מאד של 133 נקודות נמצא בין ממוצע הציונים של התלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי עברית לעומת תלמידים במערכת החינוך הערבית. 

"בישראל ישנו שיעור גבוה יחסית של תלמידים בעלי ציון גבוה מ-618 נקודות, ולפיכך, על פי הגדרות מחקר פיזה, הם כלולים ברמות הבקיאות הגבוהות ביותר - רמות 5 ו-6, להלן, תלמידים מצטיינים", נכתב בהודעת הרשות הארצית למדידה והערכה. פערי החינוך ניכרים גם בקטגורייה זו, מכיוון שכמעט כל התלמידים המצטיינים (99% מהם) הם דוברי עברית. בנוסף לכך, כ-66% מהם הם בנים, וכ-60% הם בעלי רקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה.

משרד החינוך: "מגבשים סל תקצוב לפערים"

לעומת תלמידים אלו, כ-39% מתלמידי ישראל נחשבים למתקשים: שיעור גדול של תלמידים בישראל זכו לציון נמוך מ-423 נקודות. מדובר בפער ניכר ממדינות ה-OECD, בהן עומד נתון זה על 21% בלבד. "שונות ההישגים בישראל בתחום פתרון בעיות היא הגדולה ביותר מבין המדינות המשתתפות", הצהירה הרשות עם פרסום הנתונים, לאחר שהתגלה כי הפער בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה למצב סוציו-אקונומי נמוך עומד על כ-100 נקודות.

משרד החינוך מסר בתגובה לנתונים כי הוא "פועל להטמיע את מודל הלמידה המשמעותית, אשר נועד, בין היתר, להכשיר את התלמידים להתמודד באופן טוב יותר עם פתרון בעיות ובכלל זה עם אלו הנכללות במחקר פיזה. במסגרת מודל הלמידה המשמעותית ישנה התמקדות בתהליכי הוראה, למידה והערכה מגוונים יותר, וכן בתהליכי חשיבה, פתרון בעיות, פיתוח כלים ביקורתיים, עידוד חשיבה יצירתית, למידה בדרך החקר ולמידה שיתופית".

"כמו כן, מגבש בימים אלה סל תקצוב דיפרנציאלי במטרה לתת מענה נכון וראוי יותר לפערים הקיימים. לצד גיבוש מודל זה פועלת בימים אלה וועדה מיוחדת מטעם המשרד כדי לגבש תוכנית עבודה מיוחדת בעבור תלמידי המגזר הערבי".