תופעה: כל אחד רוצה להיות קואוצ'ר

יש אלפי ישראלים שהם קואוצ'רים, כאלה שבתמורה למאות שקלים לשעה – ידריכו אתכם איך להצליח ולהתקדם בחיים. הבעיה היא שהאנשים שפונים לאותם מאמנים נמצאים לפעמים במשברים גדולים, והמאמנים נדרשים לסייע להם אף על פי שאין מי שמפקח על עבודתם ומקצועיותם

זו כבר נהייתה בדיחה. היום כל אחד יכול לאמן, להיות קואוצ'ר. האיש שאליו אנחנו פונים בצמתים הכי רגישים בחיים. בשביל להיות רואה חשבון, עורך דין, מורה או פסיכולוג צריך ללמוד שנים ולעבור מבחנים, אבל בשביל להיות קואוצ'ר ולהדריך אותנו איך להשיג את מטרותינו בעבודה, בזוגיות, במשפחה ובחיים בכלל, לא צריך ללמוד היום שום דבר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מי שבכל זאת רוצה לדעת איך עושים את זה, נרשם לבית ספר לקואוצ'רים. למרות העובדה שמדובר במקצוע טיפולי, ברוב בתי הספר לא עושים סינון. מבחינתם כולם כשירים לחנוך אחרים. על הקואוצ'רים לעתיד נלחמים היום כ-180 בתי ספר לאימון ברחבי הארץ. אם רק תשלמו להם בין 9,000 ל-16 אלף שקלים, תוכלו להציג בפני המטופלים תעודת בוגר של בית הספר.

משך הקורס שמציעים בתי הספר הוא שבעה חודשים בממוצע, שבמהלכם יש מפגש שבועי אחד של בין ארבע לשמונה שעות. בסך הכל מדובר ב-160 עד 250 שעות אקדמיות, כשהפרקטיקה המעשית היא במסגרת הקורס.

"זה דורש לפחות תכנית של שנתיים, כדי שבעצם הם יצאו לשדה עם הכשרה תיאורטית, מחקרית ומעשית כדי לספק שירות הכי טוב שאפשר", טען בשיחה עם חדשות 2 הפרופסור מריו מיקולינסר, דיקן ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"אם זה עובד, זה מצליח, ולכן זה נשאר"

נ' היא עורכת דין שעשתה הסבה מקצועית לאימון. אחרי שלוש שנים של לימודי משפטים והתמחות במשרד עורכי דין, היא הלכה ללמוד בבית ספר לקואוצ'רים ונדהמה מהקלות שבה באים מאמנים לעולם. "ראיתי אנשים שלא מתאימים להיות מאמנים, ראיתי אנשים שלא קיבלו אותם ואז קיבלו אותם אחרי שיחת טלפון", סיפרה נ'.

התכנית של אלון גל, שגם מחזיק בבית הספר לאימון הפופולרי בישראל, נתנה את האות, אבל מאז תחום הקואוצ'ינג בישראל רק הולך וגדל. בשלוש השנים האחרונות עברו 14% מהישראלים אימון אישי, רובם יותר מפעם אחת ועוד 14% מצהירים שהם מתכננים לעבור אימון בשנה הקרובה. מכאן שהשוק הפוטנציאלי הוא כמעט שליש מהאוכלוסיה, ועל כל שעת אימון גובים המאמנים בין 200 ל-600 שקלים. "אם פונים אלינו לחברה מאות אנשים בחודש כדי לקבל שירות כי הם שומעים מחברים שהשירות עובד, לא נתבלבל", טען אלון גל. "אם זה עובד, זה מצליח, ולכן זה נשאר".

"זה מצליח, ולכן זה נשאר". גל (רשת)

אריה מליניאק עבר מאימון כדורסל לאימון אישי. הוא בין הקואוצ'רים הוותיקים והמוכרים בארץ, וגם לו יש לא מעט ביקורת על הכשרת המאמנים בישראל. "בתי ספר לאימון הם עסק בדיוק כמו שמוסך הוא עסק", אמר מליניאק. "אף אחד שמבטיח לכם פרנסה, לא יביא לכם אחר כך לקוחות".

גם לשכת המאמנים - לא מפוקחת

בלשכת המאמנים מנסים לעשות סדר בבלגן ולתת למקצוע את הכבוד שלטעמם מגיע לו. בלשכת המאמנים חברים כבר כ-2,200 קואוצ'רים, פחות או יותר שליש מהמאמנים בארץ. הדרישות המרכזיות הן תואר ראשון וצבירת 175 שעות אקדמיות וכ-100 שעות אימון. "באנו ואמרנו שצריך לפחות איזשהו מינימום, כי עד עכשיו לא היה", סיפרה נורית בן משה, יו"ר לשכת המאמנים בישראל. "היו מקומות שבעבר אנשים למדו סוף שבוע אחד ואחרי זה הלכו להנפיק לעצמם כרטיס ביקור של מאמן". אבל גם הגוף הזה הוא יוזמה עצמאית לא מפוקחת וחלק גדול מבתי הספר בכלל לא מכירים בה.

אין ספק, קואוצ'רים טובים יכולים לשנות את החיים. אבל כשהמסמכים לא שווים הרבה, מגיעים אליהם בעיקר מפה לאוזן, וגם אז לא כדאי ללכת אחרי אף אחד בעיניים עצומות.

מהמרכז הישראלי לניהול בתגובה: "הקורס נבנה על בסיס נסיוננו עתיר השנים והוא עומד בכל הקריטריונים שנקבעו על ידי לשכת המאמנים בישראל. משך הקורס הוא למעלה מעשרה חודשים. בסוף המסלול עובר המנהל סטאז' מעשי הכולל הדרכה וליווי צמוד של שישה אימונים ראשונים".

מהמכללה הבינאלומית לאימון וניהול נמסר בתגובה: "המכללה היא היחידה הפועלת בפיקוח אקדמי ועובדת עם ייעוץ פסיכולוגי צמוד. המסלול הבסיסי אורך 210 שעות לפחות. כל החומר הנלמד מבוסס על מחקרים אמפיריים בתחום הפסיכולוגיה, האימון והאושר".