גירושין - סיפור מלחמה: "הילדים נופלים בין הכיסאות"

הדיון הסוער בחזקת הגיל הרך הגיע לשולחן הממשלה ונתקל בחומה של אינטרסים, תככים וכסף. האם יבוטל החוק שמעביר ילד מתחת לגיל שש לחזקת האם? הדעות חלוקות והצדדים מתבצרים בעמדותיהם, אך דבר אחד ברור - הילדים נפגעים, ואבות רבים מתקשים לעמוד בתשלומי המזונות

המאבק על חזקת הגיל הרך, שמונח על שולחן הממשלה, הוא אחד הנושאים הטעונים ביותר. הסיפור מתחיל על מדרגות הרבנות ויש בו הכל: אינטרסים, יצרים, פוליטיקה, מגדר, מאבקי כוח, סחטנות וכסף. זה סיפור שמתחיל תמיד בזוג הורים שלא מצליח להגיע להסכם גירושים משותף ומחליט להיאבק זה בזו, והילדים נופלים בין הכסאות אי שם באמצע. ביום ב' האחרון דנו חברי הכנסת בקיצור או ביטול של חזקת הגיל הרך, שנמצאת בחוק הישראלי משנת 1962 - ומתייחס למצב שבו שני ההורים לא מגיעים להסכמה על חלוקת הזמן והאחריות ההורית במקרה של גירושים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

שרת המשפטים ציפי לבני גיבשה הצעה לקצר את חזקת הגיל הרך מגיל 6 לגיל שנתיים. יש גם הצעות נוספות והרבה לחץ מסביב, והנושא כה טעון ושברירי עד שלבני לא מוכנה להתראיין בנושא. "החוק נותן לבית המשפט את החזקה להחליט שעד גיל שש הילדים יהיו אצל אמא שלהם כברירת מחדל", פרופ' תרצה יואלס, מהמרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

"לסעיף הזה השלכות גורפות. כך למשל מספיק שאח אחד יהיה מתחת לגיל שש, כדי שכל האחרים האחרים יועברו גם הם לחזקת האם. פשוט כי אף שופט לא יפריד בין אחים. חזקת הגיל הרך יצרה קושי לאבות שמאוד מעורבים בגידול הילדים שלהם", המשיכה פרופ' יואלס. "הם רוצים להרגיש מעורבות בגידול הילדים שלהם".

"האב לא יכול להקדיש משאבים לילד" (חדשות 2)

חקיקה דומה בוטלה ברחבי העולם

חקיקה דומה שהייתה קיימת במדינות רבות בעולם המערבי, בוטלה על ידי כולן מתוך ההכרה ששני ההורים חשובים עבור הילד. המתנגדים לשינוי טוענים כי אי אפשר להשוות בין ישראל לעולם, מכיוון שבארץ הנישואים והגירושים כפופים לדין הדתי.

"מי שמבקש לבטל את חזקת הגיל הרך רוצה לאפשר לגבר, שגם כך מגיע מעמדת כוח גדולה יותר, כוח נוסף. הילדים יהפכו לקלף סחטני - זה מה שאנחנו רוצים? בתי הדין הרבניין גם כך נותנים לגברים כוח - במזונות וברכוש", טענה יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון.  לעומתה, טענה ח"כ גילה גמליאל (ליכוד), כי "השוויון שאנחנו הנשים דורשות צריך להיות מלא בכל התחומים, ואין לנו זכות לדרוש ליצור עוולה מול הגברים".

בשנת 2005 מינתה השרה ציפי לבני, שהייתה אז שרת המשפטים בממשלת שרון, את ועדת שניט. הוועדה הגישה את המלצותיה לפני כשנה וחצי, ובמרכזן המלצה לביטול חזקת הגיל הרך, תוך שימת דגש על הצורך במציאת פתרון להורות משותפת.

ד"ר דפנה הקר, משפטנית מהחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב, הייתה חברה בוועדת שניט שהתנגדה למסקנותיה. הקר תומכת בהורה אחד עיקרי, זה שהיה דומיננטי בגידול הילדים לפני הגירושים; בדרך כלל מדובר באם. לא צריך, לראייתה לפתוח את הנושא למשא ומתן. "המחקרים מראים שהאב מתחייב לקחת מחצית מהתפקיד שהם עושה - הוא לא עומד בזה. זאת עבודה מאוד קשה".

אך הבעיה של הגברים במקרים אלו היא שלעיתים הנשים יכולות להגיש תלונות נגדם. אם קיימת תלונה אחת נגד הבעל, סביר מאוד שבית המשפט יפסוק כי הילדים יועברו לאם. קורים גם מקרים בהם הנשים מגישות תלונות שווא, כדי לקבל את הילדים.

כולם מסכימים שתלונות שווא הן רעה חולה במערכת. כשמגיעה תלונה בתחנת המשטרה, לשוטרים אין ברירה אלא לבדוק אותה ולפעול נגד הבעל. גם אם קיים הסיכוי הקטן שאכן מדובר על תלונה אמיתית, המשטרה חייבת לפעול כדי למנוע פגיעה באישה או בילדים.

השופטת (בדימוס) חנה בן עמי, ניהלה בעבר את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. מאות תיקי גירושין הונחו על שולחנה. "השורה התחתונה היא שהעבודה היא לא מקצועית, והתוצאות גורמות לנזק קשה לילד", אמרה. "כשאני אומרת לא מקצועית, אני כבר לא מדברת על האג'נדה שעומדת למולם. שגם זה קיים". לדבריה, חלק מהתסקירים שמונחים על שולחן השופטים מוטים לטובת האישה.

האבות חוששים מתלונות שווא (חדשות 2)

אבות רבים צברו חובות של תשלום מזונות

גם נושא המזונות עומד כל הזמן ברקע הוויכוחים: מצד אחד קיימים חובות עצומים של מזונות שגברים לא שילמו - מדובר בתופעה קשה ורחבה, פוגעת קשות ביכולתן של האמהות לדאוג לילדים שבחזקתן. אך מן הצד השני יש גברים רבים כמו אבי, גרוש ואב לשלושה, שחי בדירה קטנה, מרוויח פחות מגרושתו ומשלם לה בכל חודש 5,000 שקלים מתוך 8,000 שהוא מרוויח בחודש.

"אם האב מפריש ממשכורתו חלק ניכר למזונות הילדים, התוצאה היא שכשהילד נמצא אצלו, אין הוא יכול להקדיש את המשאבים המינימליים הדרושים לילד עצמו", הסביר פרופ' פנחס שיפמן, שעמד בראש ועדה שהמליצה לשנות את אופן תשלום המזונות בישראל. הוועדה בראשות פרופ' שיפמן המליצה לחשב את דמי המזונות על פי ההכנסה של בני הזוג, ועל פי חלוקת ימי השהייה אצל כל אחד מההורים.

בינתיים אין הכרעה בשדה הפוליטי בסוגיית הגיל הרך, ושני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם - ממש כמו בסכסוך גרושים. כך שבסופו של דבר, "טובת הילד" הופכת לסממן של המאבק בלבד.

ממשרד הרווחה נמסר: "פקידות הסעד הינן עובדות סוציאליות שעוברות הכשרה מקצועית ייחודית לצורך מילוי תפקידן. אסור שהביקורת כלפיהן תהפוך להשתלחות. הן מגישות את חוות הדעת שלהן לבתי המשפט והם המחליטים והפוסקים הבלעדיים".

בהכנת הידיעה השתתפה עדי סימון