ילדים תוקפים מינית: "המערכת מקלה מאוד בענישה"

המקרה האחרון של החשד לאונס קבוצתי של בת 12 לא הפתיע את אנשי המקצוע. על פי נתוני המועצה לשלום הילד, מספר הילדים החשודים בפגיעה מינית הכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות. "רבים מהם מתביישים ולא מתלוננים", טוענים במרכז נגה. "הפוגעים צוחקים על הקורבנות כי הם לא נענשים"

"המערכת מקלה בענישה". אילוסטרציה (רויטרס)

"ילדים פוגעים מינית, לא נענשים ואפילו מתרברבים בפני החבר'ה". החשד לאונס קבוצתי של ילדה בת 12 במרכז הארץ מצטרף למאות תלונות שהתקבלו בשנה האחרונה במרכז נגה לנפגעי עבירה, על פגיעות בילדים, בילדות, בנערים ובנערות מתחת לגיל 14 - חלקן אף בין כותלי בית הספר. על פי נתוני המועצה לשלום הילד, ב-1990 היו 144 ילדים מתחת לגיל 14 שנחשדו בפגיעות מיניות ואילו ב-2012 המספר כמעט הכפיל את עצמו והגיע ל-282. בקרב קטינים עד גיל 18 נפתחו בשנת 2012 702 תיקים פליליים בחשד לפגיעה מינית, לעומת 602 ב-2010.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

רוב המתלוננים לא פונים בעצמם, אלא דרך עובדי הרווחה, ההורים או קרובי משפחה. על פי מרכז נגה, רבים מהם חוששים להתלונן, מתביישים שיצחקו עליהם וישפילו אותם. ד"ר דנה פוגץ', שעומדת בראש מרכז נגה למען נפגעי עבירה-המרכז האקדמי אונו, אומרת בשיחה עם חדשות 2 Online כי הרבה פעמים הקורבנות ממשיכים לראות בבית הספר את מי שפגע בהם: "הם צוחקים להם בפנים, אלה שפוגעים הם בדרך כלל הילדים החזקים והמקובלים".

פוגץ' מציינת כי הבעיה המרכזית היא מערכת המשפט. "חלק גדול מהתיקים בכלל נסגרים מבלי לדבר על ענישה. כשהפוגעים הם קטינים יש בעיה מיוחדת כי יש רחמים על הפוגע ולא על הנפגע או הנפגעת. המערכת מאוד מקלה והשנה היו מספר תיקים שלא הגיעו לענישה". לטענתה, שלושה תלמידים שהתעללו השנה מינית ונפשית בתלמיד בן 13 בבית הספר הורחקו מבית ספר, אך לא נענשו.

"המקובלים צוחקים ומקללים". אילוסטרציה (רויטרס)

אין פיקוח על עברייני מין קטינים

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן מוביל כעת הצעת חוק, שלפיה ייאסר מין קבוצתי - בכל גיל. "בשנים האחרונות יש ירידה בעבריינות בני נוער חוץ מהתחום של עבריינות מין. למה? כי בשנים האחרונות בני הנוער מקבלים מסרים בלתי פוסקים לא פורמליים מעולם הפרסומות, התקשורת והאינטרנט", הסביר קדמן.

לטענתו, הילדים לא רואים את המעשים האלה כעבירה, אלא כהתנהגות לגיטימית שהם רואים בטלוויזיה ובאינטרנט. גם הוא טוען כי מערכת המשפט צריכה להעניש בחומרה יותר עברייני מין, ומציין כי אין פיקוח היום על עברייני מין קטינים. "שבע שנים אנו זועקים על זה שבעוד שהמחוקק הסדיר את הפיקוח על עברייני מין בגירים, עברייני מין קטינים לא מפוקחים ואין להם שיקום מוסדר מתוקף חוק. יש עכשיו מריבה בין משרד הרווחה למשרד לביטחון פנים", אמר מנכ"ל המועצה לשלום הילד.

גם בתחום החינוך יש עבודה רבה, לדבריו, ויש להוסיף שעות רבות יותר של שיעורי חינוך מיני. "אני חושב שמוכרחים לעשות את זה, גם אם יהיה צורך לוותר על שיעור חובה במתמטיקה, מוכרחים להכניס למערכת החינוך מגיל מאוד מוקדם את כל הנושא של מיניות והמשמעות שלה. אי אפשר יותר לעצום עיניים", הוא מסכם.

"החשיפה לפורנו מביאה למקרים כאלה"

ד"ר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי ממכון "אתוס" מצביע על שתי סיבות לעלייה במקרי התקיפות המיניות בגילאים כל כך צעירים - פיזיולוגית ותרבותית. "גיל תחילת ההתבגרות המינית בישראל ב-60 השנים האחרונות ירד ביותר מארבע שנים", הוא מדגיש. "כשסבתא שלי הייתה בבית ספר בכיתה ד', הילד לידה הסתכל עליה ורצה למשוך לה בצמה אבל היום הוא היה מסתכל עליה אחרת".

הוא מציין כי כבר בכיתה ד' ילדים צופים בתכנים פורנוגרפיים באינטרנט. "שליש מהתלמידים בכיתה א' מחזיקים בפלאפון, והמורה כבר אומרת להורים שיראו לאן הילדים שלהם גולשים, הם כל הזמן רק בפלאפונים שלהם ונמצאים פחות באינטראקציה חברתית אחד עם השני".

גם שעות ממושכות של ההורים בעבודה לא מועילה לילדים, שמנהלים היום זהות וירטואלית. "החשיפה לפורנו, חוסר הרגישות לאחר, הטכנולוגיה והפיזיולוגיה - מביאים למקרים כאלה". הבורות של ילדים וילדות בנושאי מין משפיעה לטענתו ישירות על המקרים: "צריך להכניס שיעורי חינוך מיני כמו פעם ומגיל קטן יותר ועם תכנים מפורטים יותר".