בדיקה: מה סוד ההצלחה של התלמידים באירלנד?

בעוד תלמידי ישראל רשמו שיפור קטן במבחני פיז"ה האחרונים, האירים יכולים להתגאות בקפיצה של 15 מקומות בקריאה, 12 במתמטיקה ו-6 במדעים. אז מה הסוד? אם תשאלו אותם, לאו דווקא פחות תלמידים בכיתה, קיצור חופשות או שכר גבוה למורים. את השיפור הם מייחסים לרפורמה בחטיבות הביניים שדוגלת ביצירתיות ועבודה בקבוצות

זינוק בהישגים. תלמידים באירלנד (רויטרס)

במבחני פ"יזה האחרונים ניסו במשרד החינוך להדגיש את השיפור הקל שחל בהישגי תלמידי ישראל בשנים האחרונות בבחינות. אבל, מסתבר שיש מדינות שבאותו פרק זמן בן השלוש שנים רשמו שיפור חד במיוחד, ולא מדובר במדינות מזרח אסיה שמובילות את הדירוג, גם לא במדינות סקנדינביה העשירות. החלטנו לבחון את אחת המדינות שהציגו שיפור מרשים במיוחד - אירלנד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לא מדובר במדינה גדולה מאוד, ממש לא. באירלנד חיים פחות מ-5 מיליון תושבים, 3 מיליון פחות ביחס לישראל. גם כלכלתה לא נחשבת לחזקה במיוחד, ביחס לשכנותיה האירופיות, והיא אף ספגה מכה קשה בשל המשבר האחרון. אך בזמן שתלמידי ישראל דורגו במקום ה-33 בקריאה, ובמקום ה-40 במתמטיקה וגם במדעים, מערכת החינוך של מדינת האי הירוקה - רשמה הישגים יוצא דופן.

בשנת 2009 עוד דורגה אירלנד במקום ה-31 במתמטיקה, 21 בקריאה וה-20 במדעים. אך שלוש שנים אחר כך - לאירים יש בהחלט במה להתגאות: הם דורגו במקום ה-19 במתמטיקה, בשישי בקריאה ובמקום ה-14 במדעים. למעשה, תלמידי אירלנד הצליחו בקריאה יותר מכל מדינה אחרת באירופה, למעט פינלנד, מדינה הידועה בזכות הישגיה הגבוהים בחינוך.

אז איך זה קרה? באירלנד, סיפרו לנו בשגרירות האירית בישראל, היו מודאגים מאוד מהישגי התלמידים הנמוכים במבחני פיז"ה בשנת 2009, והחליטו על תכנית לאומית לשיפור הקריאה והמתמטיקה בכיתות הנמוכות. מהנתונים עלה, כי אחד מכל עשרה ילדים אירים מתקשה בקריאה - ובאזורים העניים ביותר של אירלנד המספר היה עגום אף יותר. חמישית מהילדים האירים לא ידעו מתמטיקה ברמה טובה מספיק.

שיפור קטן מאוד. תלמידים בישראל (חדשות 2)

מעודדים את התלמידים להיות יצירתיים

במסגרת התכנית, בתי הספר הונחו ללמד יותר שיעורי אנגלית (השפה המדוברת), אירית (השפה הלאומית הרשמית) ומתמטיקה, על חשבון שיעורים במקצועות אחרים. בתי הספר חויבו ללמד מתמטיקה לפחות חמש פעמים בשבוע, כלומר לפחות שיעור אחד בכל יום לימודים.

לא רק בכיתות הנמוכות חל שינוי, אלא גם בחטיבות הביניים, השנים שלפני מבחני פיז"ה המודדים את הישגי התלמידים בני ה-15. באירלנד החלו ליישם רפורמה כבר בשנת 2003, ולדברי שר החינוך האירי רואיירי קווין - רק כעת מתחילים לקצור את הפירות שלה. "אסור לנו להיות שאננים - ההישגים במתמטיקה אינם טובים מספיק, אבל עם השלב הבא של הרפורמה הם ישתפרו במבחן הבא ב-2015", אמר בתגובה לפרסום התוצאות.

אחד מהעקרונות המנחים של הרפורמה הוא לעודד את היצירתיות של התלמידים. כך, למשל, הנחה המשרד את המורים לא לעודד בתלמידים להשיב מיד על השאלות בכיתה, אלא לחשוב במשך דקה על מה שהם עומדים לומר, לחשוב ביצירתיות ורק אז להשיב. התכנית שמה דגש גם על עבודה בקבוצות ושיתוף פעולה כדרך טובה יותר לזכור את החומר הנלמד. בלימודי המדעים - הדגש העיקרני ניתן למחקר מעשי.

ההוצאה על חינוך באירלנד - מהגבוהות ב-OECD

ההוצאה של הממשלה בדבלין, אחת המדינות שסבלו הכי הרבה מהמשבר הכלכלי, על חינוך היא מהגבוהות בין מדינות ה-OECD. אירלנד מוציאה 6.5% מהתמ"ג על חינוך, זאת לעומת 4.9% בישראל. ממוצע ה-OECD הוא 5.1%. בממוצע מוציאים בדבלין 10,000 דולר על כל תלמיד, לעומת כ-6,000 דולר בישראל.

מורה מתחיל בבית ספר יסודי באירלנד מרוויח בחודש סכום של כ-9,800 שקלים בממוצע, פחות מהמשכורת הממוצעת של כ-13 אלף שקלים. עמיתו בישראל מרוויח כ-5,450 שקלים בממוצע, בהפרש גדול יותר מהשכר הממוצע במשק בישראל - 9,297 שקלים. יחד עם זאת, זה היה המצב גם בשנת 2009, אז התוצאות האיריות במבחנים לא היו מזהירות במיוחד - כך שאולי התשובה לשיפור ההישגים לא טמונה בארנק.

ייתכן שקל יותר ליישם רפורמה באירלנד משום שהכיתות קטנות מבישראל. מנתוני ארגון המורים האירי עולה כי גודל כיתה אירית ממוצעת כיום הוא 24.7 תלמידים. מדובר בעלייה קטנה לעומת שנים קודמות, ובאירלנד הוטרדו מכך שבשלוש כיתות במדינה כולה עלה מספר התלמידים על 40. בכיתה ממוצעת בישראל יש 27.3 תלמידים, אך הכיתות בשתי המדינות צפופות מהממוצע ב-OECD - 21 תלמידים בכיתה.

יש בישראל מי שחושב שקיצור חופשות התלמידים ישפר משמעותית את החינוך. אולי יהיו לקיצור החופש השלכות כלכליות חיוביות, אבל הדוגמא האירית מוכיחה שגם חופשה ארוכה לא בהכרח פוגעת בהישגים. באירלנד נהוגה אחת החופשות הארוכות בעולם - מסוף יוני ועד השבוע הראשון של ספטמבר. כמו כן, באמצע השנה יוצאים התלמידים פעמיים לחופשה בת יותר משבועיים - בחג המולד וראש השנה הנוצרי ובחג הפסחא. נהוגה גם חופשת אמצע שנה בת כמה ימים, וחופשות נוספות בחגים קתוליים.