הקרב שהפך למיתוס באמת התקיים?

אין ישראלי שלא מכיר את סיפור הקרב על מצדה: איך הכוח העצום והמצויד של הרומאים תקף את ההר, ואיך רגע לפני שהצליחו להכניע את היהודים הם התאבדו - רק כדי שלא ליפול בשבי. גבורה וערכים, מעטים מול רבים - סיפור מורשת מעולה. אבל האם הסיפור הזה באמת קרה?

כל כך הרבה דיברו אצלנו השנה על חורף 73', אבל סיפור דרמטי לא פחות, אולי אפילו הרבה יותר, התרחש על המצדה באביב 73' לספירה - ימי נפילתה. מה בדיוק קרה שם? תלוי את מי שואלים. לסיפור מצדה יש במידה רבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה, אבל דבר אחד ברור: על הצוק המתנשא מעל ים המלח נמצאו שרידי חיים מלפני אלפיים שנה שגם היום ממשיכים לרגש את החוקרים וגם לבלבל אותם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"זה סוג של בית שני", אמר ד"ר גיא שטיבל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, "לפעמים גם חורבן בית שני. הדבר המרגש הוא שזה נהיה אינטימי. בדרך כלל ארכיאולוגים מתעסקים בחפצים ואבנים. במצדה אנחנו מכירים אותם בשמות. כשאני מסתכל כאן אני רואה אנשים מתים, אבל הם חיים בשבילי".

דווקא בגלל שהאתר הזה כל כך מוכר ונחקר, השאלות רק מתרבות עם השנים. אבל אין לחוקרים תשובה חד-משמעית לגבי השאלה האם אירעה ההתאבדות המפורסמת. "מנחילים שוב ושוב את אותו הסיפור, ואנשים מאמינים לו".

הסיפור מתחיל בימי חנוכה שאנחנו חוגגים עכשיו. חנוכת המזבח בבית המקדש. מצדה, בעצם, היא סופו הטרגי. לארמון שנבנה על ידי הורדוס נמלטו מורדים יהודים בשנת 66' לספירה. בשנת 70' החריבו הרומאים את בית המקדש וב-73' נפלה גם מצדה - המעוז האחרון של המרד.

את מה שקרה על מצדה אנחנו יודעים בעיקר מעדות אחת: מספרו של יוסף בן מתתיהו - הוא יוספוס פלביוס. הסיפור לא מופיע בכתבי חז"ל, לא במשנה ולא בשום מקור מקראי אחר. "בעיני הרומים וגם בעיני חלק מהיהודים, מצדה היה עוד קרב", הוסיף ד"ר שטיבל. במשך אלפי שנים הצוק עמד שומם. הוא התגלה מחדש רק בתחילת המאה ה-19.

האם אירעה ההתאבדות המפורסמת? (חדשות 2)

"ההתאבדות לא הוכחה בחפירות"

הראשונים להבין את הפוטנציאל של סיפור מצדה היו חלוצי התנועה הציונית. הם כוננו את הסמל והמיתוס. מצדה הפכה לאחד הסיפורים המרכזיים שייצגו את הגבורה היהודית, את החתירה לחירות עד מוות. עוד לפני הקמת המדינה הובלו אליה חניכי תנועות הנוער ואחר כך התחילו להשביע על פסגת המצדה את חיילי המדינה הצעירה, שהבטיחו שמצדה לא תיפול שנית. "ליצור מיתוסים זה משהו נורא טבעי לעם שבונה את הזהות שלו", ציין ד"ר שטיבל. 

לפני 50 שנים בדיוק עלתה אל ההר משלחת החפירות הגדולה שכללה מתנדבים מ-28 מדינות בראשותו של מי שהיה הרמטכ"ל השני של צה"ל וגם ארכיאולוג מוערך - יגאל ידין. "עבור ארכיאולוג ישראלי זה היה דבר מאוד מרגש", אמר עוזרו, גדעון פרסטנר. בין שלל הממצאים שנמצאו התרגש ידין במיוחד ממה שהוא כינה "הגורלות" - סדרת חרסים שעל כל אחד מהם נכתב שם עברי. לפי ידין, זו הייתה ההוכחה לסיפור. לדבריו, בספר של בן מתתיהו מוצגת סצינה שבה אנשי מצדה ערכו הגרלה שמית כדי לקבוע את סדר ההתאבדות.

היום, נראה, כי ידין הלך רחוק מאוד עם התיאוריה שלו. "עניין 'הגורלות' הוא עניין שהוא קצת בעייתי", אמר פרסטנר, "מכיוון שיש שם יותר גורלות ממה שהיו צריכים". "ברור שנטיית ליבו של ידין הייתה להוכיח את הדברים הללו. אי אפשר להכחיש אותם. זו לא המצאה שלו". משהו נוסף ומאוד דרמטי לא נמצא שם בין הריסות מצדה. "בסופו של דבר ההתאבדות לא הוכחה בחפירות מצדה", אמר פרסטנר. "לא מצאנו גופות".

"ההתאבדות לא הוכחה" (חדשות 2)

מנהל אתר מצדה: "כדי לסתור את הסיפור צריך להביא עובדות מוצקות"

גם למנהל אתר מצדה, איתן קמבל, אין תשובה. "זה לא מיתוס, זה סיפור", אמר. "כדי לסתור את הסיפור אתה צריך להיות עם עובדות מאוד מוצקות". בני ארובס, ארכיאולוג שחקר את הליגיון הרומי העשירי שהטיל מצור על מצדה, אמר מנגד כי "הנתונים מראים שזה פשוט לא קרה. לא היה קרב".

קשה מאוד לשנות תפיסה, אפילו לחוקרים קשה לעשות את זה. ובמקום שכל כך הרבה אנשים חקרו אותו יש הרבה אי הסכמות והשערות.ד"ר  שטיבל, למשל, טוען שהרומאים הגיעו לכאן בכלל ממניעים כלכליים אחרי שאנשי מצדה תקפו את היישוב בעין-גדי ופגעו בתעשיית הבשמים. רבים חולקים על כך, אבל על נקודה אחרת יש הסכמה רחבה יותר: מנהיגי מצדה, אלו שהפכו אצלנו לגיבורים, היו דמויות שנויות מאוד במחלוקת. "אין לי ספק שהיום הם היו מוגדרים כקיצונים", אמר שטיבל.

אז מה באמת קרה במצדה? קשה להכריע. יכול להיות שהתשובה תלויה במניעים של המספר. נראה, כי כל אחד בוחר מה הוא רוצה לראות ומאילו ממצאים הוא מעדיף להתעלם. והמיתוס? הוא בינתיים שורד את הכל. כי יש בו גבורה והקרבה - חומרים מצוינים לסיפור לאומי, וגם לטיול שנתי של תלמידי תיכון.