אילו שינויים יחולו בחינוך המיוחד?

שר החינוך החליט לאמץ את המלצות ועדת דורנר בנושא החינוך המיוחד, הקובעות בין היתר שהורים יבחרו את סוג המסגרת החינוכית בה ילמד ילדם. מתי ייכנסו ההמלצות לתוקף והאם בתי הספר ערוכים לשינויים? שאלות ותשובות

שינויים במערכת החינוך המיוחד (חדשות 2)

מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן הודיעה היום כי שר החינוך שי פירון החליט לאמץ את המלצות ועדת דורנר - הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל. אלון פוטרמן, מזכיר הועדה הציבורית לבחינת החינוך המיוחד בישראל, מסביר מה הוחלט בוועדה ומדגיש את חשיבות המלצותיה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מהי ועדת דורנר?
ועדת דורנר מונתה בשנת 2007 על ידי שרת החינוך דאז פרופסור יולי תמיר. בראשות הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דליה דורנר, והיא כללה בין היתר נציגים של עמותות מטעם מנכ"לית אלו"ט ואקי"ם, נציגת לשכת עורכי הדין, נציגי משרד האוצר ומשרד החינוך.

מדוע מונתה הוועדה?
הוועדה הוקמה לאחר שהורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים טענו כי בשם השוויון נוצר למעשה אי שוויון. באותה התקופה התקצוב לתלמיד מהמדינה נקבע על פי הלקות שלו. לדברי ההורים, תקצוב אחיד יוצר בעיות בשטח: לדוגמה, ילד אוטיסט ברמת תפקוד גבוהה וילד אחר ברמת תפקוד נמוכה. הרי אין להם את אותם הצרכים, אחד צריך סיוע כדי לדבר והשני כדי לנוע  - ולכן אי אפשר לקבוע תקצוב אחיד.

כמה ילדים בעלי צרכים מיוחדים ישנם במערכת החינוך?
על פי הנתונים ישנם 180,000 ילדים בישראל בעלי צרכים מיוחדים. מדובר בילדים עם לקויות מורכבות יותר כגון אוטיזם, שיתוק מוחין, תסמונת דאון ברמת תפקוד נמוכה, וילדים עם ולקויות מורכבות פחות: אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה, הפרעות התנהגותיות ורגשיות.

מה קבעה הוועדה?
שלושה דברים מרכזיים נקבעו במתווה דורנר:
א. תקצוב לא על פי לקות, אלא על פי רמת תפקוד שנקבעת בהתאם לקריטריונים של משרד החינוך.
ב. בין אם הילד לומד בחינוך רגיל או מיוחד, התקציב הוא שקוף לא משנה באיזה מוסד חינוכי הילד לומד.
ג. ההורים יכולים לבחור היכן ילדיהם ילמדו - בבית ספר רגיל או במיוחד.

כמו כן, מלבד נושא התקצוב, ביקשה הוועדה לשפר את תכנית השילוב הקיימת בבתי הספר. על פי החלטת הוועדה, על כל מי שעתיד להיות מורה בישראל ללמוד כיצד לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כבר השנה כל המכללות להוראה בישראל עדכנו את מערך הלימודים על פי המתווה.

האם בית הספר מחויב לקבל את הילדים?
כן. עם זאת, במקרים מסוימים מדברים עם ההורים ובודקים איתם האם באמת זו המסגרת המתאימה ביותר לילד. לדוגמה, יש לבחון האם ילד עם בעיות אלימות, בעל תקשורת מאתגרת יותר, יקבל מענה טוב יותר דווקא בבית ספר מיוחד.

ממתי נכנס השינוי לתוקף?
כבר בשנת הלימודים הנוכחית לוקחים בתכנית חלק 700 ילדים ב-3 ערים: מעלה אדומים, טירת הכרמל וחולון. מנכ"לית משרד החינוך הצהירה שהמספר יגדל בשנה הבאה ובחודש הבא יציג השר פירון את פרטי המתווה ויישומו.

האם בתי הספר ערוכים לקליטת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים?
בתי הספר, כך נקבע, לא ייבנו יותר באזורים מבודדים, אלא בסמוך לשאר מוסדות חינוך. בנוסף, הורה השר פירון להנגיש את כל בתי הספר ולכלול בהם שירותים שמסייעים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ללמוד על פי יכולותיהם הפיזיות והמנטליות.

אלון פוטרמן (אלון פוטרמן)

מדוע מדובר בהחלטה חשובה?
הוועדה בראשות שופטת העליון דליה דורנר החליטה שיש לשים גבול לכל תעלול. הועדה החליטה שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים יתוקצבו על פי רמת תפקודם ולא על פי לקותם, וכי התקציב "ילך בעקבות הילד", קרי, יעמוד לרשותו של תלמיד בכל מסגרת חינוכית אליה יחליטו הוריו לרשום אותו. ההחלטה הינה חלק ממדיניות הרת גורל שבבסיסה זכותו של אדם לחינוך, וחובתה של המדינה לספק חינוך חינם לכל הילדים בתחומה.

בדיני נפשות עסקינן, ועל כן יישום הדוח דורש התמודדות עם שאלות גדולות ומפחידות: איך קובעים את רמת התפקוד של כל אחד מ-170,000 הילדים הללו כיום? כיצד קובעים את רף מינימום השירותים של כל רמה ורמה? האם נטמיע את שינוי שיטת התקצוב בבת אחת לכולם? כיצד מבטלים מציאות קיימת וקובעים סטנדרט חדש של שירות בפגיעה מינימאלית? כיצד מיישמים את לקחי הפיילוט הקיים בערים נוספות? כיצד מעצבים מערכת ציבורית רבת שותפים?

בשורת הבוקר של פירון ומנכ"לית משרדו חשובה מאין כמותה. זמן רב חיכתה החברה הישראלית לשר חינוך שלא ייתן לדוח דורנר להיעלם, שר שלא נכנע לפחד. חיכינו לשר חינוך שביכולתו להפגין מנהיגות אמיצה ולהחליט שיוצאים לדרך ועושים את הכל כדי להצליח. "אומץ" כידוע, הוא שליטה בפחד, ולא היעדרו. גם אם לא מדובר בשביל סלול או מסומן- עלינו להבין שהשביל הזה מתחיל מכאן. השביל יהיה רווי מכשולים, אך אל ניתן להם לגרום לנו לאבד קשר עם המטרה והיא הגשמת ייעודנו כחברת מופת.