לא רק המעסיקים: גם שירות התעסוקה מפלה לרעה אמהות לילדים קטנים

מעסיקים רבים מפלים לרעה אימהות לילדים קטנים ולא מקבלים אותן לעבודה – בניגוד לחוק. אלא שגם בשירות התעסוקה משתפים פעולה עם התופעה – ואף מקבלים תכתיבים ממעסיקים שעוברים על החוק. "בגלל שאני אמא לילד, אמרו לי שאני לא יכולה לעבוד", סיפרה אחת האימהות. שירות התעסוקה: "רואים בחומרה מקרי אפליה כאלה"

אמהות רבות לילדים קטנים מתקשות למצוא עבודה. התחושה הזו, שמשותפת לנשים רבות, מקבלת תמיכה מסקר שנערך בקרב 3,000 מעסיקים. 80% מהם השיבו כי אימהות לילדים קטנים מופלות בקבלה לעבודה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

"נדמה שלפי פניות שמגיעות לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, זו תופעה רחבה מאוד", אמרה עו"ד ציונה קנינג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. "כיוון שרואים את האישה כאימא, עם האחריות ההורית העיקרית, ואת האב קצת פחות, ההתייחסות בשוק העבודה היא כזו".

האפליה היא אסורה על פי החוק. מעסיק שלא יקבל לעבודה אישה רק בשל היותה אימא לילדים צפוי לקנס כספי גבוה במיוחד. אלא שבעוד במשרד הכלכלה נאבקים בתופעה, זרוע אחרת שלו, שירות התעסוקה, משתפת פעולה עם מעסיקים עבריינים.

"בגלל שבחרתי להיות אמא, לא אוכל לעבוד?"

כשיעל (שם בדוי) ביקשה לדעת מדוע נשים שהיו איתה בסניף התעסוקה בשדרות נשלחו לריאיון אצל אחד המעסיקים, היא קיבלה מהפקיד תשובה חד משמעית. "הוא אמר לי שבגלל שאת אימא לילד, אני לא יכול לשלוח אותך למשרה הזו", סיפרה. "אמרתי לו שיש לי סידור לילד, חמתי עוזרת לי, והוא אמר לי עדיין 'לא'. בגלל שבחרתי להיות אימא אני לא צריכה לצאת לעבודה?"

יעל סירבה לקבל את התשובה וחזרה למשרד התעסוקה עם מכשיר הקלטה. כך התנהלה שם השיחה:

פקיד: "אני לא יכול לשלוח אותך..."
יעל: "אני עכשיו דיברתי איתם..."
פקיד: "אני לא יכול כי המעסיק ביקש ממני. מה לעשות?"
בן זוגה של יעל: "אתה עושה דבר שהוא נגד החוק".
פקיד: "אני לא עושה שום דבר נגד החוק. אם אני לא אקבל את ההזמנה אז לא יהיה לי ממילא את מי לשלוח".
בן זוגה של יעל: "יפה, אז לא מקבלים הזמנה כזו כשמעסיק..."
פקיד: "רגע, אתה בא להגיד לי איך לנהל את העבודה?"

הפקיד הודה כי הוא מקבל תכתיבים ממעסיקים שעוברים על החוק, אחרת לא יפנו אליו משרות פניות. אפשר לתהות כמה נשים לא הופנו כלל למשרות פנויות רק בשל תכתיבים דומים.

עמותת ידיד, שאליה פנתה יעל, דורשת משירות התעסוקה לפצות אותה בגובה הקנס שהמדינה עצמה הייתה תובעת מהמעסיק העבריין. "מה שכל כך חמור בדבר הזה זה שדווקא המדינה, מי שאמור להגן על העובדים מתנאים פסולים ומשפילים, הוא מי שמעגן אותם, ההוא מי שנותן להם גושפנקא", אמרה עו"ד יעל כהן-רימר מעמותת ידיד.

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "המקרה המתואר הוא מקרה חמור. שירות התעסוקה מחויב למתן שירות איכותי בהתאם לחוקי העבודה, ואנו רואים בחומרה כל התנהגות של אפליה תעסוקתית ומגנים התנהגות זו".