המבקר: החד הוריות נופלות בין הכיסאות

דוח מבקר המדינה: למרות שמספר המשפחות החד הוריות בישראל הולך וגדל והן חוות קשיים שלא חוות משפחות רגילות, המבקר מציין כי אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן, אין מדיניות אחידה לטיפול במשפחות וניסיונות להגביר את שיעור התעסוקה בקרב ההורים נכשלו – כי מדיניות המוסד לביטוח לאומי גורמת לכך שאבטלה משתלמת למשפחות

נופלות בין הכיסאות. אילוסטרציה (חדשות 2)

מבקר המדינה יוסף שפירא טוען למרות שמספר המשפחות החד הוריות בישראל הולך וגדל, הטיפול בהן מתפרס על פני כמה משרדים ממשלתיים, והמבקר טוען כי במצב הזה יש משפחות שנופלות בין הכיסאות ולא מקבלות את הטיפול הראוי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המשפחות החד הוריות מהוות 12.4% מכלל המשפחות בישראל בהן יש ילדים, וכ-9% מילדי ישראל, 219,000 בני אדם, הם ילדים במשפחות חד הוריות. חלקן של המשפחות החד הוריות בישראל גדל בהתמדה בשל שיעור הגירושין שהולך ועולה עם השנים וכן בשל בחירה של נשים רווקות להביא לעולם ילד ללא בן זוג.

האחריות העיקרית לטיפול במשפחות אלה מוטלת על משרד הרווחה. למרות שהמשרד זיהה את הגידול במספר משפחות אלו, מציין המבקר כי המשרד לא גיבש תכנית מסודרת לטיפול בהן ולא הקצה תקציבים או הנחיות מקצועיות ייעודיות לעניין זה. ההנהלה לא קיימה דיונים בנושא לא בתוך המשרד ולא עם משרדי ממשלה אחרים.

יותר משתלם כלכלית לקבל קצבאות מאשר לעבוד

המבקר מציין כי תפקידו של משרד הרווחה הוא להוביל את התכניות לטיפול באוכלוסיות מיוחדות, כמו אוכלוסיית המשפחות החד הוריות. מאחר והטיפול מפוזר על ידי מספר גורמים (הרשויות המקומיות, ביטוח לאומי) משרד הרווחה אמור להיות החוליה המקשרת בין הארגונים, אך הוא לא קיים את תפקידו זה. אין בידי המשרד די מידע על המשפחות אלא רק מידע כללי, והמפקחים לא יכולים לעשות את עבודתם כראוי מאחר ואין להם הנחיות עבודה מדויקות.

ברמת השלטון המקומי, המבקר מציין כי שליש מהמשפחות המוכרות לשירותי הרווחה הן משפחות חד הוריות. המבקר מציין כי יש שונות רבה ברמת השירות שניתנת למשפחות, כך שיכול להיווצר אי שוויון בין הרשויות במענה לצרכים המיוחדים של המשפחות, שלא תלויה ברמת נזקקותן אלא ברמת המודעות והיכולת הכספית של הרשות המקומית.

המבקר גם מתייחס לתכנית לעידוד תעסוקה בקרב משפחות חד הוריות, תכנית אותה מפעיל משרד התעסוקה והמסחר (היום משרד הכלכלה). המבקר מוצא כי למרות שלתכנית הוקצו משאבים רבים היא לא השיגה את יעדה - מעטים ההורים שיצאו לעבוד, מאחר ולרובם מדיניות הקיצבאות טובה יותר מיציאה לעבודה מבחינה כלכלית. לכן, מסיק המבקר, המדינה הייתה צריכה להבין שהתכניות הקיימות אינן אטרקטיביות מספיק ולחשוב על תכניות חדשות, מה שלא נעשה. ניסיון להרחבת הפרויקט בקרב אוכלוסייה קטנה יותר - לא יצא אל הפועל.

אפשר להקל על המשפחות החד הוריות

בנוסף, המבקר מוצא כי משרד הרווחה הפעיל תכנית עם מטרה דומה במקביל למשרד התמ"ת, אך שני המשרדים פעלו ללא תיאום מה שפגע ביעילות של שתי התכניות. בנושא מדיניות הקיצבאות, מוצא המבקר כי הנוהל במוסד לביטוח לאומי לפיו הורה שמרוויח מעל תקרת ההכנסה שנקבעה אינו זכאי יותר לקבל קיצבאות מהמוסד גורם להם להעדיף לא לעבוד כדי לא להפסיד את הטבות הביטוח הלאומי.

חסם זה מוכר שנים רבות לכל העוסקים בתחום, ולמרות זאת לא הומצא מנגנון שימתן את הפגיעה הכלכלית בהורים שמרוויחים מעל לתקרת ההכנסה שנקבעה. המבקר מעיר כי שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים הוא הכרחי לתכנון מדיניות כוללת בתחום, ולבדיקה של הדרכים להקל על המשפחות החד הוריות לקבל את הזכויות המגיעות להן על פי החוק, כמו למשל לא לדרוש מהם להביא מסמכים שכבר נמצאים בידי רשויות המדינה.

בהכנת הכתבה השתתף יונתן בייסקי

לקריאת הפרק המלא בנושא בדו"ח מבקר המדינה

דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:

אחד מכל חמישה אתיופים נושר מצה"ל

אלפי מטופלים מתים מזיהומים בבתי החולים

תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה

חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים

ראש עיריית אור יהודה קיבל הטבות בשווי אלפי שקלים מקופת העירייה בעת שהעלה מופעי סטנד אפ

בכיר לשעבר בנמל אשדוד שהה 93 ימים בחו"ל ב-3 שנים

המשפחות החד הוריות בישראל חוות קשיים ואין אף גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן

אחד מכל שלושה מורים המלמדים בחטיבות ובתיכונים לא הוכשר למקצוע אותו הוא מלמד

טיפול לקוי של האוניברסיטאות בהטרדה מינית

מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות

חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה

המבקר קובע: פחות מתגיירים, יותר חסרי דת

ליקויים חמורים בטיפול הרשויות בילדי הזרים