דוח מבקר המדינה: 40% ממורי התיכון לא הוכשרו למקצועם

רק אחד משלושה מורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי מחזיק בתואר אקדמי בתחום. ומה לגבי לימודי אזרחות, גיאוגרפיה, לשון, ספרות ועברית? המצב חמור יותר: כ-40% מעובדי ההוראה, כך מצא מבקר המדינה – כלל לא הוכשרו ללמד את המקצוע

מי נתן לך רישיון - גרסת בתי הספר: דוח מבקר המדינה השנתי קובע כי כ-40% מהמורים שלימודי אזרחות, גאוגרפיה, היסטוריה, ספרות ועברית או לשון והבעה בחטיבות הביניים ובתיכונים - כלל לא הוכשרו ללמד מקצועות אלה. בתחום המתמטיקה - רק לשליש מהמורים במגזר היהודי וכמחצית במגזר הערבי החזיקו תואר אקדמי בתחום כנדרש.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אם אי פעם תהיתם מי הכשיר את המורים שמלמדים אתכם או את ילדכם את מקצועות ההוראה בהם הם עוסקים - כנראה שלא טעיתם. המסמך שפרסם מבקר המדינה נותן תוקף לשאלה ומציג נתונים לא מחמיאים בעליל.

"בשנת 2010 היו רק כשליש מהמורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-יהודי וכחצי ממורים אלה שבפיקוח הממלכתי-ערבי בעלי תואר אקדמי בתחום הדעת כנדרש", כתבו במשרד המבקר, "שיעורם של המורים למתמטיקה במוסדות החינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-דתי שהיו בעלי תואר אקדמי, תעודת הוראה או רישיון הוראה בתחום הדעת היה נמוך משיעורם של המורים בסוגי הפיקוח האחרים".

בתי הספר בפיקוח ממלכתי-דתי זכו לעוד אזכור - "שיעור עובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי שבפיקוח הממלכתי-דתי אשר לא הוכשרו ללמד בשנת הלימודים תשע"ב את המקצוע שהם מלמדים הוא גבוה במידה ניכרת משיעורם של מקביליהם בפיקוח הממלכתי-יהודי ובפיקוח הממלכתי-ערבי".

שיבוץ המורים - בדקה ה-90

סיבה אחת לחריגות הללו עשויה להיות נעוצה - פשוט בקריטריונים. "גישתו של משרד החינוך בנוגע למקצועות ההוראה שיכול ללמד מי שהוכשר ל"הוראה כוללת" בחינוך היסודי אינה אחידה ושיטתית", נכתב בדוח.

עובדה נוספת שעשויה להוות בעיה היא חוסר המוכנות של המערכת לפתיחת שנת הלימודים - בכל פעם מחדש. "עד יום לפני פתיחת שנת הלימודים תשע"ג אישר משרד החינוך את שיבוצם של 68% בלבד מהמורים שנדרשו לו לשנת לימודים זו", נכתב מטעם מבקר המדינה, " מציאות שבה מרבית עובדי ההוראה החדשים משובצים לבתי הספר רק כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים או אף לאחר פתיחתה היא בעייתית, והדבר פוגע באופן ממשי בהיערכות הכוללת והפרטנית של בתי הספר לקראת תחילתה של שנת הלימודים".

החינוך הערבי: הפלייה ואי סדרים בקבלת עובדים

חלק נוסף הוקדש בדוח המבקר לסקירת מנגנון קבלת העובדים למוסדות החינוך הערבי. לא מדובר בפעם הראשונה בה נדרשים גופי פיקוח של המדינה לסוגייה זו, ומשרד החינוך עצמו קבע שיטה וקריטריונים לשיבוץ עובדים.

עם זאת, קובע מבקר המדינה, יישומם לא מתבצע באופן מלא. "לעובדי שונים ניתנו הרשאות במערכת הממוחשבת לשנות את הניקוד הניתן למועמד מסוים בשל "קריטריון חריג". יצוין כי האפשרות לשנות ניקוד בשל "קריטריון חריג" לא עוגנה בנוהלי המשרד. בהעדר כללים לקביעת הניקוד שיש לתת בשל קריטריון חריג, נתן כל מחוז בשל אותו קריטריון חריג ניקוד שונה, ולעתים ניתן לשני מועמדים באותו מחוז ניקוד שונה, אף שהיה מדובר באותו קריטריון חריג", תיארו בדוח צורה אחת שמפרה את עקרון השיוויון בקבלת עובדים.

משרד החינוך לא מצליח להילחם בתופעת ההעתקות

"בשנים שחלפו מאז הביקורת הקודמת לא הצליח משרד החינוך לצמצם את שיעור הנבחנים שהפרו את כללי טוהר הבחינות", נכתב בפרק נוסף שהוקדש לחינוך בדוח, "במרבית מועדי הבחינות בשנים 2010-2011 שיעורם אף היה גדול יותר מזה שנמצא בביקורת הקודמת", הוסיפו שם.

מרבית מסקנות הדוח, אגב, לא עסקו בתלמידים עצמם, אלא במורים ובבתי הספר, בהם, על פי המבקר, לא טיפלו עד היום באופן שיטתי. "משנת 2008 ואילך הועלתה בחריפות במשרד החינוך סוגיית המעורבות של עובדי הוראה בבתי הספר בהפרות חמורות של כללי טוהר הבחינות", נכתב במסמך, "משרד החינוך עצמו סבור שאין די בפעולות שננקטות לטיפול בסוגיה, אולם עד שנת 2012 הוא לא עשה די למיגור התופעה ולהתמודדות נמרצת עמה".

במה בעצם מסתכן עובד הוראה שמדיח או מסייע לתלמיד בהעתקה? אז זהו, שלא ברור. "בחוזר מנכ"ל בנושא טוהר הבחינות לא נקבעו מפורשות דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה או באנשי צוות אחרים בבתי הספר אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, למעט האפשרות להשעות מורים מהשגחה על בחינות".

התלמידים המעתיקים נענשים, אבל מה עם המור (חדשות 2)

במשרד המבקר הגדילו וציינו מקרה מסוים בתיכון, בו מנהל בית הספר והמורים תחתיו סייעו לתלמידים בהעתקות. "במשך שנים אירעו הפרות חמורות ושיטתיות של כללי טוהר הבחינות בבית ספר תיכון א', ויוחסו עברות בתחום זה גם לעובדי הוראה בו", כתבו שם. בין היתר, מנהלו ומוריו של בית הספר חילקו דפים ועליהם פתרונות לתלמידים בעת הבחינה באופן שיטתי, והעניקו אפשרות בלתי מוגבלת להעתקה בזמן הבחינה. בירור שעשה המשרד בנושא זה הופסק.

ומה עשה משרד החינוך? בדוח נכתב כי הוא "קיים הליך טיפול משמעתי מקיף ופרטני כלפי אוכלוסיית התלמידים, אולם מתקבל הרושם שהליכי הטיפול במורים ובצוותי ההשגחה קוימו באופן בלתי החלטי וספק אם הושלמו".

לסיכום נזף המבקר בעוסקים בטוהר הבחינות במשרד - "המשרד לא פעל בחמש השנים שחלפו ממועד פרסום ממצאי הביקורת הקודמת לתיקון חלק ניכר מהליקויים", קבעו שם והוסיפו, "לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לקבוע דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה ובאנשי צוות אחרים בבית הספר שאינם עובדי מדינה אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, ויבוססו היטב בדין. אם נדרש ליזום חקיקה או חקיקת משנה, על המשרד לעשות זאת בהקדם".

מסקנות הדוח: על מנכ"לית משרד החינוך לגבש תוכנית לטיפול

במשרד המבקר סקרו את הנהלים הלקויים והורו על ראשי המשרד לגבש כעת דרכים לטיפול באי הסדרים. "על מנכ"לית משרד החינוך לגבש תכנית עבודה, במסגרתה ייבנה מערך ניהולי ומקצועי שיעסוק בשינויים המקיפים הנדרשים בתכנון ובניהול של כוח האדם בהוראה וביצירת הכלים המתאימים לכך", כתבו במשרד.

"יישומה של תכנית כזאת מחויב כדי לטפל ביסודיות בתופעה של עובדי הוראה המלמדים מקצוע שלא הוכשרו ללמדו; לייעל את תהליכי השיבוץ של עובדי הוראה במוסדות החינוך הרשמי, הן בנוגע לקביעת לוח זמנים אשר יאפשר למוסדות החינוך להיערך כראוי לתחילתה של שנת הלימודים; ולשבץ שיבוץ הוגן ושוויוני עובדי הוראה במוסדות החינוך הערבי הרשמי".

תגובת משרד החינוך לגבי ניהול כוח אדם בהוראה: "משרד החינוך פועל להסדיר תחום זה, ובתוך כך ימנה גורם אשר יהא אחראי על ריכוז ותכלול כל עבודת תכנון כח האדם. כמו כן, בוחן המשרד חלופות שונות להשלמת תשתית הנתונים הנוגעים לעובדי ההוראה".

בנושא שמירת טוהר המידות נמסר: "משרד החינוך מקדם מדיניות ברורה וחסרות פשרות בנושא טוהר הבחינות. בהתאם לזאת, נוקט המשרד באפס סבלנות כלפי כל סוג של פגיעה בטוהר הבחינות. נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה בשיעור ההעתקות (בשנת הלימודים תשס"ח עמד שיעור העתקות על 0.78% ובשנת הלימודים תשע"א על 0.66%".

לקריאת הפרק המלא בנושא כוח האדם בדוח מבקר המדינה

לקריאת הפרק המלא בנושא טוהר הבחינות בדוח מבקר המדינה