הכירו את כלות וחתני פרס ישראל לשנת התשע"ג

כמדי שנה, גם הפעם חגיגות יום העצמאות נחתמות בבנייני האומה בירושלים, בטקס הענקת פרסי ישראל המסורתי. והפעם בין הזוכים: שבעה פרופסורים, מדען, אדריכל, ראש עיר ובמאית תיאטרון. הכירו את תשעת הזוכים בשלל התחומים

טקס חתני פרס ישראל (אלכס צסרסקי)

פרס ישראל היוקרתי מוענק הערב כמדי שנה במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים, ובמסגרתו יכבדו נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, שר החינוך, נשיא בית המשפט העליון וראש עיריית ירושלים, את כל האישים המצטיינים בשלל התחומים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"חברה נמדדת על פי מרכזיותם של אנשי הרוח ואנשי המעשה הבולטים בה", אמר הערב בנאומו שר החינוך הרב שי פירון. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי ששמותיהם של חתני פרס נובל, חתני פרס ישראל, הוגים ואנשי רוח, סופרים ומחוללי שינויים בולטים יהיו שגורים על שפתם של צעירים בישראל".

בנאומו, התייחס פירון גם לעקירה מן הארץ של אילי הון וציין בעניין זה: "כשלעצמי פחות מטרידה אותי עקירה מן הארץ של איל הון כזה או אחר כמו שמטרידה אותי בריחת מוחות, צמצום האפשרות לפיתוח וטיפוח המחקר, שחיקה במעמד הציבורי של מעצבי הרוח והמדע בישראל. ובעיקר, מטרידה אותי השחיקה בחשיבותה של חברת המופת, זו היודעת להבחין בין עיקר לטפל, חברה המקבלת על עצמה אורחות חיים שיש בהם הארת פנים, מידות טובות וחכמה ראויה".

אלו הם נימוקי חבר השופטים לחלוקת הפרסים:

פרס ישראל לאדריכלות ועיצוב: פרופ' אדם מזור

פרופ' אדם מזור (ויקיפדיה)
פרופ' אדם מזור הוא מבכירי האדריכלים בישראל. במשך חמישה עשורים הטביע את חותמו על הארכיטקטורה והתכנון ברבדים רבים ומגוונים במדינת ישראל. פרופסור מזור הביא לשינוי תפישת התכנון והעיצוב המרחבי של ישראל. תפישתו מדגישה את שמירת הריאות הירוקות והשטחים הפתוחים, ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גבוהה במרכזי הערים.

הצלחתו של מזור בפיתוח מודלים מתמטיים לתכנון עירוני היא פריצת דרך ייחודית וחדשנית שבאה לידי ביטוי בארץ ובעולם. אדם מזור הוא אדריכל ומתכנן ערים רב תחומי ששילב מחקר, תכנון יישומי ופעילות אקדמית וציבורית, הוא העמיד דור של אדריכלים, מתכנני ערים וחוקרים אשר ממשיכים את דרכו.

פרס ישראל לחקר מדעי כדור הארץ וחקר מדעי האטמוספרה: פרופ' גדעון דגן

פרופ' גדעון דגן (ויקיפדיה)
פרופ' גדעון דגן הוא מדען מן השורה הראשונה; מגדולי החוקרים ומפורצי הדרך בתחום ההידרולוגיה ונחשב אחד מהמייסדים של תחום חדש במדע - הידרולוגיה סטוכסטית. הגישה שפיתח דגן עוסקת בתהליכי זרימה ובהסעת מלחים במי תהום כנתונים לאי ודאות. המודלים שפיתח שואפים לכמת את אי הוודאות ומספקים כלים מושכלים ומתקדמים להבנה של תהליכי תנועת המים והסעת המומסים בשכבה העליונה של כדור הארץ.

גישתו עוררה עניין רב בעולם המדע והובילה להתפתחות קהילה מדעית של מאות חוקרים העוסקים בתחום זה בעולם כולו. הישגיו זכו להכרה בינלאומית רבה ולשורה של פרסים יוקרתיים.

פרס ישראל לחקר מדעי החיים: פרופ' נתן נלסון

פרופ' נתן נלסון (ערוץ 1)
פרופ' נתן נלסון הוא מחשובי החוקרים שקמו למדינת ישראל בתחום חקר מדעי החיים, בעל מוניטין מדעי ונמנה עם החוקרים הבכירים בעולם בתחום זה. נתן נלסון פיענח את המבנה המרחבי של המערכת הפוטוסינטתית בצמחים עילאיים בעזרת שיטות ביוכימיות וקריסטלוגרפיות. פוטוסינתזה היא התהליך האחראי לייצור רוב המזון, הדלק והחמצן על פני כדור הארץ. במקביל פענח את מנגנון הפעולה של מערכות נשאי מתכות ומשאבות שהן בעלות חשיבות מרכזית בתהליכים ביוכימיים במוח ומחוצה לו.

פרופ' נלסון הוא מורה רב השראה הראוי לחיקוי ולהערכה; מחקריו רצופים ידע רב, מעמיקים ומלומדים. הוא העמיד וממשיך להעמיד דורות של מדענים המוסיפים לפתח את חזונו המדעי.

פרס ישראל לחקר ההיסטוריה של עם ישראל: פרופ' יוסף קפלן

פרופ' יוסף קפלן (צחי לרנר)
פרופ' יוסף קפלן הוא מומחה בעל שם עולמי; מגדולי החוקרים ומפורצי הדרך בתחום חקר החברה והתרבות היהודית בעת החדשה. קפלן תרם תרומה מכרעת להבנת תהליכי מפתח בהתפתחות החברה היהודית והשלכותיהם ארוכות הטווח. מובהקת במיוחד תרומתו להבנת דרכי המעבר מהחברה היהודית המסורתית לחברה היהודית המודרנית ולהכרת עולמם האינטלקטואלי של האנוסים וצאצאיהם ששבו ליהדות במרחב המערב אירופי ובעולם החדש.

פרופ' קפלן זכה בהכרה בינלאומית מרשימה ואף נדירה. הוא מנהיג אקדמי בולט ומובהק, ונוכחותו בעשייה האקדמית המקצועית והציבורית בארץ יחידה במינה. פרופ' יוסף קפלן הוא מורה מעולה ורב פעלים שהעמיד תלמידים רבים, הממשיכים את דרכו במוסדות אקדמיים בארץ ומחוצה לה.

פרס ישראל לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית: פרופ' חוה טורניאנסקי

פרופ' חוה טורניאנסקי (וורנר בראון)
פרופ' חוה טורניאנסקי היא חוקרת בעלת עושר ועומק נדירים. מחקריה מקיפים את תולדות לשון היידיש וספרותה בתקופות השונות ובמרחב הגאוגרפי שבו שימשה שפת היידיש את קהילות יהדות אשכנז. עבודתה המחקרית הרב-תחומית עוסקת בהיבטים ההיסטוריים, הלשוניים והתרבותיים של מציאות דו-לשונית, שהתקיימה בתפוצות ישראל מהעת העתיקה עד התקופה המודרנית.

יריעת מפעלה המדעי נפרשת על פני מרחב התפוצה האשכנזית ומקיפה את היצירה בלשון היידיש מהטקסטים הראשונים ועד תקופת ההשכלה ופריחתה של ספרות היידיש המודרנית בראשית המאה העשרים. מחקריה הם נכס צאן ברזל והם בגדר משנה סדורה, רהוטה וברורה. היא אחת החוקרות המצטיינות בתחומה, ויש לשאת על נס את תרומתה למחקר.

פרס ישראל לחקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה: פרופ' יורם בילו

פרופ' יורם בילו (ויקיפדיה)
פרופ' יורם בילו הוא מגדולי האנתרופולוגים במדינת ישראל ונמנה עם החוקרים הבולטים בעולם בתחום זה. פרופ' בילו הוא מומחה באנתרופולוגיה פסיכולוגית, שהקדיש את מרבית מחקריו להבנה ולחשיפה של הקודים התרבותיים המאפיינים חלק ניכר מיוצאי צפון אפריקה. הקודים האלה, ששורשיהם נעוצים בתרבות ובהיסטוריה הייחודית של יהודי צפון אפריקה, מיטיבים להסביר את המצוקות האישיות של הפרט ושל הקולקטיב במעבר מהחברה המסורתית לחברה המודרנית הישראלית.

מחקריו פורצי הדרך העשירו את הידע על קהילות שתרבותן לא הייתה מוכרת לחלק ניכר בחברה הישראלית. תרומתו להבנת הבעייתיות של המפגש בין תרבויות היא בעלת חשיבות מכרעת מבחינה תאורטית ומעשית. בשל כך זכה למעמד מכובד ביותר שנלוו לו פרסי הוקרה בקרב הקהילה האנתרופולוגית בעולם.

פרס ישראל לאמנות הבמה - תיאטרון ומחול: פרופ' נולה צ'לטון

פרופ' נולה צ'לטון (ערוץ 1)
פרופ' נולה צ'לטון היא יחידת סגולה בעולם התאטרון זה שישה עשורים. צ'לטון הטביעה דרך התאטרון וההוראה חותם עמוק על החברה הישראלית והוכיחה כיצד האמנות יכולה להשפיע על חיינו בארץ. בחירותיה האמנותיות כמורה נערצת ומופלאה, כבימאית וכמחנכת קידמו את התאטרון החברתי בישראל. דרך עבודתה הייחודית והמיוחדת היא השפיעה על אנשי תאטרון מרכזיים הממשיכים את דרכה.

צ'לטון היטיבה לשלב בין שלושה תחומים בעלי חשיבות בתיאטרון - הוראת המשחק, בימוי וחינוך ולעבדם למכלול של יצירה אמנותית בעלת מחויבות עמוקה לחברה הישראלית ולתרבות בישראל. נולה צ'לטון היא מחזאית מקורית, מורה למשחק ומורה לחיים, אשת תיאטרון מובילה אשר העמידה דורות של שחקנים ואמנים, הממלאים כיום מקום מרכזי בחיי התאטרון ובתרבות בארץ.

פרס ישראל למפעל חיים - תרומה לחברה ולמדינה: אליהו הכהן

אליהו הכהן (ויקיפדיה)
אליהו הכהן הוא "הכהן הגדול" של חקר תולדות הזמר העברי, בעל אישיות מיוחדת ונדירה, דמות מופת אשר במשך למעלה מיובל שנים מקדיש את חייו לחקר הזיקה שבין תולדות היישוב לתולדות הזמר העברי. הכהן ערך והגיש עשרות תכנית רדיו וטלוויזיה והוציא לאור את "שירי עם עבריים" - קובץ של אלף שירים. ברגישות, בתבונה ובסבלנות אין קץ דובב את אחרוני העדים והצליח להציל משכחה ודאית מידע חיוני ותוסס, המהווה עדות אותנטית לאפוס הציוני, עדות שאין למוצאה בספרי ההיסטוריה.

אליהו הכהן הוא מרצה מחונן ומבוקש, הוא פועל בכל הארץ ומנחיל את הידע העצום שלו ואת אהבת הזמר העברי לציבור הרחב, וזאת מתוך שליחות פנימית הפועמת בו ללא לאות.

פרס ישראל למפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: רון נחמן ז"ל

רון נחמן ז"ל, ראש עיריית אריאל, דמות מופת - חזה והגשים חלום. רון היה בעל אישיות מיוחדת, נדירה וכובשת שפועלו לווה בתחושת שליחות ומחויבות חברתית עמוקה, ממייסדי "גרעין תל אביב" וממקימי היישוב אריאל. בשנת 1998 הביא להכרזת אריאל לעיר - בירת השומרון, ומאז ועד יום מותו כיהן בה כראש העיר. בהנהגתו, הפכה העיר לאבן שואבת לעולים חדשים מברית המועצות, וביוזמתו נקלטה בה קהילה דתית של מפוני היישוב נצרים.

רון ראה את החינוך כתנאי חשוב לבניית עיר בעלת איכות, ולכן הפך את אריאל לעיר חכמה בטכנולוגיות עירוניות בתחום התקשורת, שהן מודל לחיקוי. הוא נמנה עם יוזמי המרכז האוניברסיטאי באריאל, שבין כתליו לומדים בצוותא עולים חדשים לצד ותיקים, יהודים ובני מיעוטים, חילוניים ודתיים, וכולם שואפים למצוינות אקדמית.