מלחמת העגונות: "נהרסו לנו החיים"

על פי ההלכה, לא יכולה אישה מסורבת גט להינשא לגבר אחר ולהביא עמו ילדים, שכן אם תעשה זאת הם ייחשבו ממזרים. "בעלי לשעבר מרגיש שהוא הסגן של אלוהים", סיפרה אחת מהן. "כל החיים הלכו לי סתם", אמרה אחרת. זהו סיפורן של שלוש שנים שיצאו למאבק על זכותן להשתחרר מכבלי הרבנות

בישראל אין הפרדה בין דת למדינה, ולכן גם אם התחתנתם בחתונה אזרחית, כשתרצו להתגרש תצטרכו לעבור דרך הרבנות. בעוד גבר שמתגרש יכול להמשיך בחייו גם כשהאישה מסרבת לתת לו גט, כשהגבר הוא זה שנמצא בצד המסרב הוא מונע מאשתו להינשא מחדש, ללדת ילדים ולהמשיך בחייה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

החוק מאפשר לבתי הדין הרבניים להטיל סנקציות על הבעלים הסרבנים, אולם לטענת מאות רבות של עגונות ומסורבות גט החיות בישראל, המדינה לא עושה מספיק כדי לחלץ אותן ממצבן. "המשפט שבעלי לשעבר אמר לי כשאני עזבתי אותו, היה: 'לבת שלי לא יהיו אחים חורגים. אני אראה לך שאת לא תתחתני'. זה כנראה מה שמנחה אותו", סיפרה תמי טסלר, אישה בשנות ה-60 לחייה, שכבר 11 שנים אין לאיש מושג היכן בעלה והיא נותרה עגונה במשך 36 השנים האחרונות.

זו הבעיה הגדולה ביותר שעומדת בפני מסורבות גט. גם אם לא ראו את הבעל שנים, על פי ההלכה הן נחשבות לנשואות. אם יילדו תינוקות מגבר אחר, הילדים ייחשבו כממזרים. "זה לא בא בחשבון", אמרה תמי. "לא אאמלל אדם אחר", הוסיפה.

"בעלי לשעבר מרגיש שהוא הסגן של אלוהים"

כבר שמונה שנים שהזמן של יעל עומד מלכת. אלו השנים הקריטיות של פוריותה. עכשיו, בגיל 43, לא יהיה זה פשוט ללדת. "בעלי לשעבר יודע שאני בודדה ושברצוני ללדת ארבעה ילדים", סיפרה. "האמהות מתפספסת לי. אני רוצה ללדת עוד", הדגישה. בתה, רק בת 11, מבינה את מה שזוגות בוגרים רבים לא מודעים אליו: מי שהתחתנו ברבנות - ייאלצו לשוב לשם כדי להתגרש ולהתמודד עם הביורוקרטיה הרבנית. "תוך חמש שניות הוא יכול להגשים לאישה את החלום הזה", סיפרה יעל. "הוא מרגיש שהוא הסגן של אלוהים והוא קובע חיים של אדם".

הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, הסביר את ההליך הנהוג בכל הנוגע לגירושים. "בתי הדין רואים את מי שמעגן - בבחינת רוצח. אין רחמים בנושא הזה", הדגיש. בידי הרבנות ישנן סמכויות נרחבות כגון קנסות ומאסר, אך אלה מופעלים רק לעתים רחוקות ובזמן שההליכים מתעכבים - האישה משלמת מחיר כלכלי כבד: היא לא יכולה לקבל הטבות של אם חד-הורית ומוציאה כספים רבים על עורכי דין וכשהיא גם מוכנה לעשות הכל כדי להשתחרר, ישנם מקרים שבהם ירמזו למסורבת הגט ש"כדאי לה להראות קצת רצון טוב".

"בעלי לשעבר דרש ממני 100 אלף שקלים כדי לחתום על גט, שאני אוותר לו על כל המזונות שהוא לא שילם ועל אלה שהוא עתיד לשלם", אמרה יעל. אמרו לי מפורשות: "אם את רוצה להתגרש - שלמי לו את הסכום", תיארה. על הטענה הזאת אמר הרב עמאר כי "התופעה הזו הולכת ומתמעטת".

"אעדיף לירות בעצמי מאשר להעניק לך גט"

אסתר, רק בת 27, בעלה נמצא בהונגריה ועזב את הארץ בדיוק ביום שבו היה אמור לחתום על הסכם הגירושי - לפני חמש שנים. "ניסו לשכנע אותו, אך ברבנות לא מבינים שאפשר לעשות זאת", סיפרה. "הוא כל הזמן אמר לי: 'אני אירה בעצמי לפני שאתן לך גט'", אמרה, ולא תיארה לעצמה שהממסד הדתי לא יעמוד לצידה. "אישה עגונה זה לא משהו שלוקחים אותו באופן רציני", ציינה אסתר.

זמן קצר לאחר מכן, החליטה שהיא לא מוכנה לחכות יותר במסדרונות הרבנות ויצאה להפגין בשכונה החרדית - מול בית הוריו של בעלה שברח. "הם אדישים. מסתכלים עליי מהחלון", אמרה. "אני חושבת שמגיע להם להרגיש רבע מהסיוט שאני מרגישה כבר חמש שנים", הוסיפה בכאב.

להפגנה הזאת הגיעה גם תמי טסלר, עם הרבה פחות כוח ומעט תמימות, אך עדיין אחוזת תקווה, שאולי, משהו בכל זאת הולך להשתנות. "תמשיכי ככה ואל תתייאשי", אמרה לרעותה. "יש לך סיכוי לקבל גט לפניי". "מה לא הייתי נותנת כדי לחזור לימים ההם? כל החיים הלכו לי סתם", אמרה בכאב.

בתי הדין הרבניים: "הבעל בחו"ל, לא ניתן לאכוף פסק הדין"

בתגובה לדברים, מסר בעלה של יעל, כי הוא "עדיין אוהב את אשתו ורוצה שלום בית". את תגובת הבעלים של תמי ואסתר לא ניתן היה להשיג. הורי בעלה של אסתר מסרו, כי "עשינו כל שיכולנו כדי לשכנו את בננו לתת לאשתו גט".

בהנהלת בתי הדין הרבניים אמרו כי "בית הדין קבע שיש לכפות על הבעל לתת לאשתו גט, אולם הוא בחו"ל ולא ניתן לאכוף עליו את פסק הדין".

במקרה של יעל: "בית הדין חייב את הבעל לתת גט אולם בני הזוג עוד לא הגיבו. לא ניתן גיבוי לדרישת הבעל לקבל את השיפוץ כפיצוי תמורת הגט" ובמקרה של אסתר נמסר, כי "הבעל אותר בחו"ל ונעשה ניסיון לחייבו לתת גט, ללא הצלחה. לאחרונה בית הדין החליט להטיל עליו חרם קיצוני הכולל נידוי מוחלט".