חיי המורה - בשלוש יבשות שונות

שבועיים בדיוק לפתיחת שנת הלימודים, יצאנו לבדוק את מעמד המורה בישראל ולהשוות את תנאיו לעמיתיו בעולם. רוב הילדים במדינת ישראל לא חולמים להיות מורים כשיהיו גדולים. סיור בעירוני א', פינלנד וארה"ב מבהיר אולי מדוע

תכירו את דפנה שמיר, מחנכת ומורה לספרות בביה"ס עירוני א' בתל אביב, בעלת תואר ראשון. היא התחילה ממשכורת זעומה של 3,000 שקלים בחודש והיום, 15 שנה אחרי, היא מרוויחה ברוטו 8,600 ונטו - 7,166. "אני חושבת שזה נורא ואיום. עם המשכורת הזאת אי אפשר להצמיח את מערכת החינוך, לצמוח באופן אישי", היא אומרת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

קתי ראסאנן, יועצת חינוכית בבית ספר במחוז טפיולה בפינלנד, שערכה לנו סיור בביה"ס שבו היא עובדת בזמן החופש הגדול נהנית מתנאים שונים לגמרי. בכל כיתה יש מחשבים, מסכי טלוויזיה, לוחות חכמים. גם היא הרוויחה 3,000 בהתחלה, רק באירו, לא בשקל, זאת אומרת - 15 אלף שקלים, וגם התקדמה מאז. "אני מרוויחה בערך 4,000 אירו (20,500 שקלים), קצת יותר. ויש לי את כל ההטבות שהם נותנים אחרי שעובדים מספר מסוים של שנים", מספרת קתי. הברוטו של קתי וגם הנטו יותר מכפול משל דפנה שלנו וגם לה יש עוד לאן לשאוף.

סוזן ויילדסטרום, מורה למתמטיקה בביה"ס בארה"ב, מרוויחה כעשרת אלפים דולר לחודש. סך הכל משכורת מכובדת של יותר מ-33 אלף שקלים בחודש. גם אם מסתכלים על הנתונים הכלליים, המצב של המורים הישראלים בכי רע. מורה בארה"ב מרוויח 47,977 דולר בשנה. בפינלנד מרוויחים קצת יותר - 49,237 אלף דולר. ובישראל רק 25,013 דולר. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 43,711 דולר.

בישראל הכיתות הצפופות ביותר

מאז שפורסמו הנתונים האחרונים של ה-OECD, נכנסו שליש מהמורים בתיכונים בארץ לתכנית "עוז לתמורה", שמשמעותה יותר כסף תמורת יותר שעות עבודה, אבל גם עכשיו ישראל נשארת הרחק מאחור. ואין מה לעשות, הכסף גם משפיע על היוקרה והתדמית של המקצוע, יש שיגידו - המקצוע הכי חשוב במשק. "מורה הוא בעל מקצוע מוערך מאוד כי מספר המועמדים גדול מאוד", אומרת קתי מפינלנד. "אם יש משרת הוראה פנויה, הם עשויים לקבל 60-80 פניות".

"אני חושבת שהרבה אנשים אולי אומרים: 'אני אלמד קצת, עד שאמצא משהו שאני אוהב יותר', וזה לא הרעיון. היה נחמד אם אנשים היו אומרים - 'הוראה זה מה שאני באמת רוצה לעשות' ואז נשארים בתחום", אומרת סוזן האמריקנית. אבל הכסף הוא לא הבעיה היחידה של המורים בארץ. גם העבודה עצמה הרבה יותר קשה. החל מבעיות משמעת ועד הצפיפות בכיתות. מספר הילדים בכיתה בממוצע בחטיבות הביניים בארה"ב עומד על כמעט 23 תלמידים, בפינלנד על כ-20 ובישראל יותר מ-32 תלמידים בכיתה. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 22.7.

דווקא שעות העבודה של המורים בארץ, לפחות על הנייר, סבירות: בישראל מורה מלמד בשנה 524 שעות, בפינלנד 550 ובארה"ב כמעט כפול - 1,051. ועדיין, כשמסתכלים על החבילה כולה, עמיתותיה של דפנה בעולם פשוט מרחמות עליה. "המשכורת (בישראל) נשמעת נמוכה מאוד ביחס לאחריות שיש לך כמורה. עם תנאים כאלה, אני חושבת שלא הייתי שמחה כל כך לעבוד", אומרת קתי הפינית בחיוך מתנצל. "ההרגשה שקיבלתי היא שרמת החינוך ואיכות החינוך שהתלמידים מקבלים בישראל היא גבוהה", מעידה סוזן. "הילדים מקבלים הרבה מאוד ביחס להשקעה".

עלייה של 62% בביקוש להוראה

אז כל עוד גם ממשלת ישראל עושה את החשבון הפשוט של המורה למתמטיקה בארה"ב, ומאמינה שאפשר לייצר חינוך טוב בזול, דפנה ושאר המורים בישראל יוכלו להמשיך לחלום על שיפור משמעותי בתנאים עוד הרבה מאוד זמן".

ממשרד החינוך נמסר כי בפעם הבאה שיתפרסמו נתוני ה-OECD התמונה תשתנה לחלוטין, כי רפורמת "עוז לתמורה" כבר תחול על הרבה יותר מורים ותכפיל את שכרם. עוד אמרו כי לאור הרפורמה חלה עלייה של 62% בביקוש למקצוע ההוראה.