סיורי בתי הספר לחברון: חינוך לערכים - או שטיפת מוח פוליטית?

מאז נכנס השר סער לתפקידו סיירו בחברון אלפי תלמידי תיכון, ואחרים פוקדים מדי יום את עיר דוד. במקביל, לומדים בכיתות תכנים רבים יותר הנוגעים למורשת לאומית. היתרונות ברורים: חיבור של הדור הצעיר לשורשים. אבל יש גם טענות נגד הנוגעות לכך שהנוער לא נחשף גם למחלוקת שבה שנויים חלק מהמקומות

מאז שיצאה לדרך תוכנית הביקורים שיזם שר החינוך גדעון סער בשורה של אתרי מורשת, מסיירים כמעט מדי יום אלפי תלמידי תיכון בין היתר בחברון ובעיר דוד שבמזרח ירושלים. גם בתוככי הכיתות נלמדים, בהוראתו, תכנים בעלי אופי לאומי יותר - אבל ניסיונו לחבר את הנוער עם אותם שורשים ומקומות שלהם הם נוגעים עורר ביקורת משמאל, על ההתעלמות לכאורה מהוויכוח הפוליטי המתנהל סביבם ועל היותם שנויים במחלוקת.

הצטרפנו לתלמיד תיכון "דקל-וילנאי" במעלה אדומים שנסעו לבקר בעיר האבות חברון. מערת המכפלה שבה שוקקת חיים מאז החל יישום התכנית שיזם סער. הניסוי שלה החל בירושלים ומתרחב כעת למוסדות חינוך בכל רחבי הארץ. במשרד החינוך דיווחו שלמרות שאין מדובר בסיור חובה - נרשמת היענות גבוהה מאוד מקרב התלמידים לצאת אליו.   
   
כך, בימי שישי - שאמורים להיות חופשיים - מוצאים עצמם עשרות מורים מכל רחבי הארץ עושים את דרכיהם לחברון. הם והתלמידים נוסעים באוטובוסים אל העיר ויורדים לסיורים במערת המכפלה, בבית הדסה ובתל רומידה. על המראות שהם ניתן להבחין בזמן הנסיעה מבעד לחלונות איש לא משוחח עמם. 

התלמידים לא ייראו את הצד השני

בניגוד לתלמידים, בנפרד למסלול הסיור בחברון שיזמו במשרד החינוך - שבו הושם הדגש על אתרי המורשת היהודיים - הצטרפו המורים גם לטיול שערכו עבורם פעילי ארגון "שוברים שתיקה". הפעילים, חיילים משוחררים שמקדישים עצמם להגברת המודעות למצב הפלסטינים בשטחים, הם שהדריכו אותם ואף סיירו איתם במקומות שתלמידיהם לא ייראו.

"נסו לחשוב על ירושלים, על רחוב יפו סגור ליהודים", הסביר אחד הפעילים בהתייחסו למצא רחוב השוהדא - המכונה בפי מתנחלי המקום רחוב דוד המלך. "פה היה השוק. כשמעבירים נרטיב כל כך צר ואומרים בו בצורה גלויה - אנו לא רוצים שהתלמידים יידעו על חלק מהמציאות הזאת - אז הם לא יידעו. הם יכירו את מערת המכפלה ואת חברון, אבל לא ידעו שהעיר מעולם לא סופחה למדינת ישראל".  

 
   
גם אתר עיר דוד בירושלים מארח מדי יום כמה כיתות. עד לפני כמה שנים, פחות מחצי מהתלמידים היו מבקרים בירושלים עד לסוף כיתה י"ב. מאז כניסתו של סער לתפקיד, הוחלט כי כל תלמיד יבקר בה שלוש פעמים בתקופת בית הספר.

"אנחנו נותנים להם פה את תחושת השייכות, המשמעות והשורשים", הסבירו באתר. "כשהם יפרשו כנפיים ויעופו מהקן - תמיד ירצו לחזור לקן". גם כאן, למרות שמדובר בלב הקונצנזוס הישראלי, עלו בעבר טענות על כך שהתלמידים לא זוכים לראות את התמונה המלאה.

בין היתר, לא יוסבר לתלמידים על הכפר הפלסטיני הענק סילוואן שבמזרח ירושלים, שבלבו פועל האתר. כמו כן גם לא יציינו באוזניהם כי עמותת "אלע"ד" שמפעילה את אתר עיר דוד עוסקת גם ביישוב יהודים בכפר בניסיון להגביר את האחיזה היהודית בשטח.

"מורשת ישראל זה ברוך גולדשטיין?"

ההיבט העיוני של תכניותו של סער הוא מקצוע חדש שהופיע במערכת הלימודים - "תרבות ומורשת ישראל". זה לא שיעור תושב"ע וגם לא תנ"ך, אלא אחד השינויים שחולל סער במערכת החינוך ומסבים לו גאווה גדולה. בשיעורי האזרחות - המקצוע היחיד שבו מחנכת המערכת לדמוקרטיה ולזכויות אדם - נעשה גם כן שינוי שהביא להקמת כיסי התנגדות לקו שמוביל סער.

בשבוע האחרון פתחה קבוצה של הורים המזוהים עם צדה השמאלי של המפה הפוליטית במסע הסברה נגד שר החינוך ופועלו. "אם הוא חושב שמורשת ישראל זה ברוך גולדשטיין וברוך מרזל", אמרו חלק מהם - "אז כנראה שגדעון סער חש צורך להראות למתנחלים הקיצוניים ביותר מה העמדות שלו. זה לא עניין של מורשת יהודית אלא ניצול פוליטי של הילדים".

ומה הלאה? לפי תכניתו של סער, ייחלו בקרוב סיורים חינוכיים גם לשילה ולימודי המורשת ייכנסו למערכת השעות גם של תלמידי כיתה ד'. ללא ספק מדובר כאן במהפכה, שרק החלה להכות שורשים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת