התקבלת - עד שמגלים שאתה ערבי

הם השקיעו, למדו שנים באוניברסיטה, אבל אלפי אקדמאים פשוט לא מצליחים למצוא עבודה במקצוע שלמדו בגלל סיבה אחת - מפני שהם ערבים. המדינה מנסה לעזור, יש חוקים נגד אפליה, אבל יש משהו גדול יותר כנראה. העימות הבלתי נגמר עם הפלסטינים, הדעות הקדומות וגם סתם פחד מהאחר וגזענות - משאירים אותם מחוץ למעגל העבודה

על הקיר בביתו של איימן שחאדה תלויות בגאון הדיפלומות. תואר שני בעבודה סוציאלית, אותות, קורסים והכשרות – הרבה ולא כלום. לאחרונה נוספה לאוסף דיפלומה חדשה: רישיון לנהוג במונית. זאת אולי הדיפלומה ששחאדה הכי פחות גאה בה, אבל היא היחידה שמאפשרת לו בינתיים לפרנס את משפחתו. "זה מאוד מתסכל", הוא אומר. "זה מאוד משפיל, זה מאוד מעליב. זה לא פשוט בכלל וזה... מזכיר לך כל פעם מחדש שאתה לא עובד במקצוע העיקרי שלך, ושאתה ככה עובד על... אולי תפקיד שאול, זמן שאול"

 גם לסוניה ג'לולי, עורכת דין במקצועה, יש בעיה דומה. היא אמנם מועסקת במשרד המשפטים, אבל בתור מזכירה. "יש מודעות ששולחים אליי ממאגר העוזרים המשפטיים, ואפילו לא קיבלתי אפילו פנייה אחת לריאיון מול שופט", היא אומרת. "בריאיון בעצם מגלים שמדובר בערבייה מוסלמית, ונסוגים...
או שהמשרה הופכת ללא רלוונטית,  או שהם לא חוזרים ומתעלמים".

אחמד ג'ברין,  מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, חולם על עבודה בהייטק, ובינתיים מרצה בקורסי ערב
 להנדסאים. "יש כמה בוגרים שסיימו איתי בממוצעים נמוכים ממני, אפילו 60, 65, והתקבלו אחרי כמה חודשים. אני סיימתי בממוצע 88, בהצטיינות, ואפילו לא קראו לי לראיון עבודה.

שלא נטעה, זה לא סיפורם הפרטי של איימן, אחמד וסוניה - זוהי תופעה מייצגת. אוכלוסיית האקדמאים הערבים מונה 90 אלף איש, אך 13% מהם מובטלים – יותר מכפול מאשר אצל האקדמאים היהודים, שם עומד אחוז המובטלים על 7%. רבים מהמועסקים כלל לא עובדים בעבודה המתאימה לכישוריהם. וכך, הסיכוי של אקדמאי ערבי למצוא עבודה מתאימה היא חמישית מסיכויו של אקדמאי יהודי. שכרו של אקדמאי ערבי נמוך ב-35% מעמיתו היהודי.

הפערים בכל המדדים  רק הולכים וגדלים כשמדובר בנשים. "כשאתה ערבי - זה קשה", מסבירה סוניה. "כשאתה אישה ערבייה ועם כיסוי ראש ודתייה וכל מיני... אז זה עוד יותר קשה. זה רק מעלה את הרף של הקושי. עורכת הדין סוניה ג'לולי ממשיכה בחיפושי העבודה. היא כבר למדה איך לשלוח קורות חיים, כדי שלפחות יזמינו אותה לריאיון. "היה מקרה לפני תקופה שאותו גוף, מספר מחוזות, אותם קורות חיים, אותן המלצות, שלחתי לשלושתם - ורק מחוז אחד זימן אותי לריאיון", היא מספרת. "אותו מחוז, התברר לי אחרי שבדקתי את הניירת, שדווקא לאותו מחוז נשמט הצילום של רישיון עריכת הדין שלי - שבו התמונה שלי מופיעה, כמובן".

והיו מעסיקים שהציעו לה בנימוס להסיר את המטפחת. זה לא אנחנו, אמרו לה, אלא הלקוחות שעלולים להירתע.

שבע שנים שולח אחמד ג'ברין קורות חיים לאין-ספור חברות הייטק. הוא מעולם לא זומן אפילו לריאיון. עד השבוע, כשערך למעננו את הניסוי הבא. "רק שיניתי את המסגרת, ורק שם. הכל אותו דבר, שיניתי רק את השם", הוא מספר -   וכך לראשונה בחייו, מעסיק פנה אליו. לא ממש אליו, אל הזהות הבדויה שאימץ, אל אבי כהן. "בהתחלה אני שלחתי עבור אחמד ג'ברין. אין תשובה. לא קיבלתי תשובה בכלל. אחר כך אני שלחתי בשם אבי כהן, שם בדוי. ככה, השארתי הכול אותו דבר, רק השם. למחרת בשמונה קיבלתי תשובה: שלום אבי, יש לנו משרה עבורך אם זה רלוונטי". לא המשכנו את הניסוי, אבל סביר להניח שהשמחה על הזימון לריאיון הייתה גם מסתיימת שם, כשזהותו האמיתית של "אבי כהן" הייתה נחשפת.

"אין המון מעסיקים שמכירים את החברה הערבית, והם מעדיפים להעסיק מישהו שהם מכירים, והם לא צריכים את כאב הראש הזה, להעסיק מישהו שהם לא מכירים, מתרבות אחרת, איך זה יסתדר, מה העובדים יאמרו, ובסוף מעניינת אותם השורה התחתונה - שורת הרווחיות", מסבירה יעל קאהן-שרון, מנכ"לית עמותת "קו משווה". "אני כן יכולה לומר שכשמעסיקים אקדמאי ערבי, ורואים שהוא על הכיפאק, והוא מצוין והוא תורם לעסק,לאט-לאט הסטיגמות והדעות הקדומות יורדות".

לא פשוט להיות מובטל, עוד יותר קשה להיות מועסק בעבודה שאינה הולמת את כישוריך, ולשמוע שוב ושוב בראיונות עבודה תירוצים כמו אבל, אתם חייבים להבין, זה לא אתה, זה אנחנו... ובאמת הבעיה היא איתנו. חברה שרואה עצמה מתקדמת ונאורה עם חוקי שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל עמוק בפנים עמוסה בדעות קדומות - וגם בלא מעט גזענות.
 
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת