נשלחו לבי"ס אחר רק כי הם אתיופים

החלוקה לבתי ספר עירוניים נעשית בדרך כלל על פי אזורי מגורים. אבל מתברר שבנתניה יש קריטריונים נוספים: כך יוצא שמאותה שכונה בעיר, ילדים ממוצא אתיופי נשלחים לבית ספר אחד, וכל השאר לבית ספר אחר

הקהילה האתיופית הגדולה בישראל מתגוררת בנתניה, ודווקא בה, ההפרדה בבתי הספר היא אולי הבוטה ביותר: בית ספר רמב"ם הוא אחד מארבעה בתי ספר יסודיים בעיר שכמעט כל תלמידיו יוצאי אתיופיה, ולא במקרה. האוכלוסיה בשכונת אזורים מעורבת, אבל בתי הספר ממש לא.

מאתר האינטרנט של העירייה אפשר להבין שהחלוקה לאזורי רישום אינה באמת על פי שכונות מגורים, אלא ממש על פי מספרי הבתים, שמשקפים גם את ההשתייכות העדתית של הדיירים. ברחוב מוצקין לדוגמה, המאוכלס ברובו ביוצאי אתיופיה, קם מתחם מגורים יוקרתי. משרד המכירות מנסה למשוך אליו אוכלוסיה שונה, גם במחיר הבטחות גזעניות.

והמצב דומה לא רק ברחוב מוצקין. בניין ברחוב לוי אשכול הוא הקרוב ביותר לבית הספר רמב"ם. אבל באופן תמוה העירייה מפנה את כל ילדי הבניין לבית ספר אחר שנמצא במרחק חמישה קילומטרים ממנו. המניע ברור: לא מדובר בגחמה של אנשי מכירות או החלטה שרירותית של העירייה. חלק מההורים שגרים בשכונה הזו, פשוט לא רוצים שהילדים שלהם ילמדו בבית ספר רמב"ם כפחי שמעידה אחת האימהות: "אני גרה באזורים אבל עשיתי מלחמה מול העירייה, והילדים שלי לומדים עכשיו בעוזיאל עם חינוך טוב".

עיריית נתניה: "מתקנים את השגיאה של מדינת ישראל"

האמהות לחצו, העריה נענתה, והילדים עברו מרמב"ם לבית ספר טוב יותר. אך יש כאלה שמנהלים כבר שנים מאבק דומה - ללא הצלחה. חברי הקהילה יודעים שהבעיה לא מתחילה בבתי הספר היסודיים. ח"כ שלמה מולה, יוצא העדה האתיופית הודיע כי יכנס את ועדת החינוך לדיון דחוף, בניסיון לפתור את הבעיה. עד אז, תלמידים ימשיכו ללכת מרחקים ארוכים בדרך לבית הספר עד שיזכו לשוויון.

מעיריית נתניה נמסר בתגובה כי "לאורך השנים, בשל תהליכים חברתיים שאין לעירייה שליטה עליהם, הורים סרבו לרשום את ילדיהם לביה"ס רמב"ם. כדי להתמודד עם המציאות שנוצרה, ועם השגיאה שעשתה מדינת ישראל, שאפשרה את קליטת עולי העדה האתיופית בריכוזים גדולים, פועלת העירייה לגיבוש תכנית שתסייע באינטגרציה, ונכון לשנת הלימודים הנוכחית כל בקשות ההעברה בין בתי הספר נענו בחיוב".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת