פוליקר חוגג 25 שנה ל"עיניים שלי"

לפני 25 שנה הוציא יהודה פוליקר את התקליט "עיניים שלי" שעשה מהפך בהתייחסות של המוזיקה הישראלית למוזיקה שזמרים שמעו בבית, והפך את המוזיקה היוונית לבת בית בכל בית ישראלי, גם בלי להבין מילה. לכבוד האלבום החדש, התלווינו ליהודה פוליקר לשאול מה השתנה ב-25 השנים האחרונות

במשך השנים יהודה פוליקר בחר להתרחק. ממסעדות הוא בורח, את ההקלטות הוא עושה בסלון ביתו. עם הזמן, גילינו שדווקא ההתרחקות פתחה אותו. 35 שנים על הבמות ועדיין נשאר בו משהו מהילד מקרית חיים.

אז מה השתנה מבחינתו ב-25 שנה, רבע מאה? קשה לפוליקר לראות את מה שקרה לישראל עם השנים. "אני שמח שאין לי ילד, אני לא יודע לנבא לאיזה עולם אביא ילד, לא הייתי רוצה לגדל ילד בתנאים של פחד, המקום הזה לא בטוח".  

למרות הכל, אחרי כל השנים, עדיין נותרה בו השאיפה להצליח איפה שהכל התחיל - ביוון. מול הנשיא היווני שהתלהב מהשירה בשפת אימו, פוליקר נזכר שיוון בשבילו היא תמיד גם שואה וגם הילדות, לא רק מקור התרבות. "אבא שלי תמיד אמר לי שאם תסע ליוון, שלא יקראו לך יהודה. יהודה צלב את ישו". עד שיגיע לאקרופוליס, הוא באקרופוליס שלנו. בשבוע הבא הוא שוב בקיסריה, 25 שנה אחרי "עיניים שלי" העיניים שלו עדיין רואות אותנו בצורה מדויקת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת