הווידוי הכואב של מיי פיינגולד: נאנסתי

אתם זוכרים אותה כרוקרית הקשוחה מ"כוכב נולד" - אבל בשיר האחרון שמיי פיינגולד כתבה ומבצעת, מסתתר הסיפור הקשה של חייה. זה קרה בערב אחד באילת, כשרצתה להתקבל ללהקת הווי. אחרי אותו ערב, כלום כבר לא היה אותו דבר

את השיר "מה נשתנה" כתבה מיי פיינגולד בדיוק לפני שנה, בפסח שעבר. על הלילה ההוא, שאחריו, כלום כבר לא נשאר אותו דבר. מיי לא תכננה לספר מה היווה השראה לשיר הזה, שמתאר במילים מפורשות את סיפורה של בחורה צעירה שנאנסה במועדון בהשפעת סם האונס.

"החלטתי בהתחלה לומר שזה נכתב על חברה שלי, עד שזה אכל אותי. המצפון שלי אכל אותי מבפנים כי השיר נכתב כהשראה מהחיים שלי. אני זו הבחורה של ה"מה נשתנה".

הסיפור של מיי, מעין גרסה מודרנית של כיפה אדומה, כזה שכל אימא מזהירה את הבת שלה מפניו. בחורה צעירה נתקלת בזאב הרע באמצע היער, בדיוק כשהיא מנסה לפלס את הדרךשתוביל להגשמת החלומות שלה.

היום, כשהיא בוגרת "כוכב נולד" ובדרך להוציא אלבום ראשון, היא סוף סוף מסוגלת לדבר על אותו לילה כואב: "לפני עשר שנים, ככה רק סיימתי תיכון, היה נראה לי הכי הגיוני ללכת לצוות בידור באילת", היא מספרת. "יום אחד הייתה לי פגישת צהריים עם מנהל צוות בידור בבית מלון, וכבר שם הוא היה נראה לי טיפוס לא נעים. בסוף השיחה הוא אמר לי: 'תקפצי היום בערב לראות את המופע של צוות הבידור, תתרשמי. נשב ונדבר'".

"באמת חזרתי בערב, ראיתי את המופע של צוות הבידור, והוא ישב איתי, קנה לי משקאות. ומאז הכול התחיל להתערפל לי קצת", היא ממשיכה. "אני זוכרת שאני יושבת אצלו בבית. אני לא זוכרת שנכנסתי אליו הביתה. אני לא זוכרת את הפרטים הקטנים. אני זוכרת אותו מעליי. אני זוכרת שהוא נורא רוצה לעבור למיטה, ואני נאבקת בו...שאני לא רוצה לזוז. אני זוכרת דברים איומים יותר. חזק מאוד, חזק מאוד. זאת אומרת בגבול הכאב".

התמודדות והחלמה

את הסיפור הזה שמיי חושפת כאן לראשונה, היא שמרה בבטן כמה שנים, לא בטוחה מה בדיוק קרה לה בלילה ההוא. "לא ידעתי איך הגעתי למצב הזה. אני בראש שלי אמרתי לעצמי: 'אוקיי, כנראה רציתי. אבל בפנים ידעתי שלא. צרחתי על עצמי שלא".

בשיחה עם חבר קרוב הוא מעלה את האפשרות כי מדובר בסם האונס. "זה היה כאילו פעם ראשונה שהבנתי שסיממו אותי. ידעתי שעשו לי משהו רע, ידעתי שהתחושה הזאת של הגועל והלכלוך ושאני מחוללת...ידעתי שזה לא סתם", היא משחזרת.

הגילוי הזה היה תחילתו של תהליך התמודדות והחלמה שבשיאו החליטה לכתוב את השיר הזה. "מישהו בא ועשה לי משהו רע, ופתאום הוא כאילו יושב לי פה. הוא כאילו שולט בכל יום שאני חיה. לא מספיק הוא עשה לי משהו נורא ערב אחד, אני גוררת את זה איתי אחר כך יום יום. הוא כאילו קיבל בעלות עליי", היא אומרת.

השיר שלה, כמו הקליפ, הוא ישיר ובוטה. שילוב של רוק כסאח עם מוזיקת מועדונים קלילה, מקצב שמאפיין לילה כזה, שמתחיל בקהל של צעירים וצעירות שיוצאים למועדון לחפש הרפתקה.
כזה שלא תמיד יודעים כיצד יסתיים.

במועדונים האלה בדיוק היא מופיעה עם מה נשתנה. כשהיא עוברת בין הבמה לבמה האולתרת על הבר,
היא מעבירה את המסר שלה לקהל היעד, קהל הבליינים אפופי האלכוהול. "חשוב לי שהקול שלי יישמע,
ושהבנות האלה שכן חוו את זה, שיקומו, שיצעקו את זה, שידברו על זה", היא מדגישה. "את יודעת, אני לא נושאת פה לפיד ואני לא לוקחת אחריי מצעד של בנות עכשיו ומטיפה לעניינים".

"לאור התחושה של שנתיים שלמות, שהדחקתי והכחשתי והייתי נורא מבולבלת, לא הייתי בטוחה אם הגשת תלונה במשטרה זה הדבר הנכון לעשות", היא מוסיפה. "לא ידעתי בכנות עם עצמי, לא ידעתי אם זה הדבר. ומעבר לזה, זה היה נורא מלחיץ".

היום היא מבינה שזה הכול חוץ מאשמתה. מותר לכל אחת להסתובב בכל מקום, גם ביער הכי עבות, גם בג'ונגל של התעשייה, כשלשום זאב אין זכות להתקרב אליה נגד רצונה.

רוצים לקבל עוד עדכונים חמים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק