"צריך עוד עונה של החמישייה"

מה ההבדל בין הומור לסאטירה? הומור זה כשמישהו מנסה להצחיק אותנו, וסאטירה זה כשמישהו מנסה גם להגיד לנו משהו. כשערוץ 2 עוד היה נסיוני, תוכנית הסאטירה המרכזית שלו היתה "החמישיה הקאמרית". הם היו חתרניים, ונועזים ומרגיזים ונורא מצחיקים – וקיבלו פרס מיוחד על פועלם מבית הספר היוקרתי סם שפיגל

החמישייה הקאמרית הייתה תוכנית סאטירה אמיתית, כזו שמפרקת ללא חשש את כל המיתוסים והפרות הקדושות של החברה הישראלית. גם היום, לאחר עשרות שידורים חוזרים בערוצי הטלוויזיה השונים, היא עדיין מצחיקה את רובנו, וציטוטיה הפכו לחלק בלתי נפרד מאיתנו. אתמול, הם קיבלו תואר עמית כבוד מבית הספר לקולנוע סם שפיגל.

לכבוד המאורע, קרן מור ומנשה נוי צילמו השבוע מערכון חדש, שהוא בעצם המשך למערכון שצולם לפני כ-15 שנים, גם אז לכבוד טקס שנערך בבית הספר סם שפיגל. במערכון הישן, השחקן הוותיק מאלץ את הסטודנטית המסכנה לשפץ את הסרט ככה שיתאים לדרישותיו. 15 שנים אחרי, הבמאי הצעיר מוצא את עצמו היכן שקרן הייתה אז, סוג של סגירת מעגל. "הסוף לא טוב", אומרת לו קרן במערכון.

גברה על שעשועון בדרך ללוח המשדרים

החמישייה הקאמרית החלה לשדר בנובמבר 93', והתוכנית הראשונה סיימה את ליל השידורים ההיסטורי של ערוץ 2 שנולד באותו יום. אחד מחברי החמישייה, דב נבון, סיפר השבוע על השיקול בהכנסת תוכנית סאטירה ללוח השידורים. "השעשועון שהיה אמור להיות משודר, נפל, והחליטו ללכת עלינו". קרן מור מוסיפה, "לדעתי זה היה סוג של נס כי תוכנית מסוג זה היום לא הייתה עולה".

חלון ההזדמנויות של התוכנית נפתח ברגעים הראשונים של הערוץ בחורף 93, כשאף אחד לא באמת ידע מה קורה ותרבות הרייטינג הייתה עוד בחיתוליה. "היינו צעירים, בלי חשבון לכלום", מצהיר בגאווה דב נבון, שהוסיף "היום הכל סובב סביב האם התוכנית תצליח או לא, אם יאהבו או לא והכל סובב סביב הרייטינג"

תזוזו או תמותו

גם למבקרים היה קשה בתחילה לקבל את התוכנית, "בעיתון הארץ אמרו לנו, תזוזו או תמותו", אומרת קרן מור. בעלה של מור, מנשה נוי אומר במשפט שנשמע היום כאבסורד, "היינו אנונימים, והתוכנית שודרה בימי חמישי בשעה 23:30. אז אנשים אמרו "החמישייה בקאמרית תהיה הראשונה שתעוף. המבקר היחיד שצחק מהתוכנית, היה אני, אבל הראשון שזיהה את ניצוץ הגאונות, היה מבקר הטלוויזיה של מעריב, מאיר שניצר.

"זה נראה פרדוקס היום שביום הראשון של הערוץ עולה התוכנית שהיא השפיץ של האיכות, אומר שניצר. "מאותו ליל שידורים ראשון בעצם היה אפשר לראות את המתח בין סוג ההומור של החמישייה הקאמרית לבין מה שקדם לה". שי אביבי, חבר חמישייה נוסף נותן את הקרדיט להצלחת התוכנית לצוות הכותבים. "החמישייה נהנתה מצירוף מקרים נדיר שבו התכנסו קבוצה כזו של כותבים, ממש נבחרת חלומות", אומר אביבי".

"אנשים בלי פואנטה"

"אנחנו היינו ההפך ממקצוענים", סיפר אתגר קרת. "יצא לי להיות בתכניות אחרות ושם כותבים מדברים איתך כמו אינסטלטור, אומרים שאני מכניס לך כזה שני צול ומעיפים אותך בבדיחה. עכשיו אנחנו, לא ידענו ממש מה אנחנו עושים". אמר הסופר המפורסם, אחד מהכותבים של התוכנית. מנשה נוי מצידו, ממשיך לתאר את חוסר הגאונות של חברי החמישייה וצוות הכותבים. "אנחנו אנשים בלי פואנטה, כל מי שישב שם, אנשים בלי פואנטה". "הדרך, המילה האיומה הזו, הייתה חשובה יותר מהפואנטה", מדגיש נוי.

רמי הויברגר, עוד חבר בחמישייה, אומר כי התוכנית עלתה בעצם על הבעיה היהודית. "בן גוריון אמר פעם שאפשר להוציא את היהודי מהגולה, אבל אי אפשר להוציא את הגולה מהיהודי, עלינו על זה בשלב מאוד מוקדם והתבססנו על זה". אין ספק שהדברים הללו חלחלו עמוק לעבודת החמישייה, כמו במערכון המפורסם בו מבקש המאמן של האצן הישראלי מהשופט לאפשר לו לרוץ מרחק קצר יותר משאר חבריו. המשפט דרכו ניסה המאמן לשכנע את השופט, טבוע עמוק עמוק במוח של ישראלים רבים, "haven't the jewish people suffred enough?", האם העם היהודי לא סבל מספיק?" שואל המאמן את השופט שמתעלם מבקשתו.

"צריך עוד עונה, כאילו לא ירדנו מעולם"

היום, הוא נחשב לאחד המנחים המפורסמים בעולם הספורט הישראלי, אבל פעם הוא הקדיש את זמנו לכתיבה בתכנית. מודי בר-און, סיפר על דרך הפעולה של החמישייה. "החמישייה התחילה מלפרק את החיים של היוצרים שלה ואת הסביבה, ובאותם כלים שפירקת את חיי הזוגיות, הלכנו אחרי זה לפרק את ביבי". על התחושה שלאחר הצפייה במערכונים מספר בר-און, "הייתה תחושה שפירקנו", ולא נראה שהוא לא שבע רצון מהעשייה.

אחרי הטקס התאספו החברים יחד, תמונה קבוצתית של השחקנים, היוצרים והכותבים, רובם עם סיגריה בוערת באצבעותיהם. זו בהחלט תמונה שמחממת את הלב. רמי הויברגר מסכם: "לעשות עונה כאילו לא ירדנו, יש פרות קדושות שאפשר לפוצץ. שום תהליך לא נעשה כדי להתגבר על הטראומות שהעולם הזה עבר, ובשביל ליצור תהליך להתגברות, צריך חמישייה".