מנשה נוי נכנס לנעליו של רמטכ"ל מלחמת לבנון: "מגלם את רפול בגלל הטראומה"

השחקן מנשה נוי היה קצין קרבי במהלך מלחמת לבנון הראשונה. שנה לאחר המלחמה הוא לא יצא מהבית, והיום הוא טוען כי הוא בטראומה מהקרבות עד היום. לרמטכ"ל המלחמה, רפאל איתן, הוא התייחס כנבל וכמי שאחראי לזוועות המלחמה. בימים אלה מתהלך נוי בנעליו של רפול, כדי לנסות להיכנס לדמותו בתפקיד חדש אותו הוא מגלם

עשור עבר מאז הסערה שלקחה איתה את רפול אל מצולות הים. על המזח באשדוד נותרה אנדרטה קטנה לאיש שגם מותו כאילו נכתב לסיפור חייו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בקיץ של 1982 היה מנשה נוי קצין בגולני שיצא למלחמת לבנון הראשונה. רפול היה אז הרמטכ"ל. בחדר האיפור התכונן נוי לעלות להצגת הבכורה של המחזה "רפול והים" שהועלתה בתיאטרון הזירה הרב תחומית בירושלים. המשמעות של תפקיד הזה עבור נוי היא הרבה מעבר לסתם עוד דמות. "לא תיארתי לעצמי כמה קליפות זה יחשוף" מספר נוי, שאומר כי עבורו מלחמת לבנון היא פצע.

יצאנו עם מנשה נוי למסע בעקבות רפול. מסע שהתחיל אולי בהכנה של שחקן לקראת תפקיד, אבל הסתיים במקום אחר לגמרי. תחנה ראשונה במסע, תל עדשים, המקום בו גדל רפאל איתן. נפתלי גלילי שצעיר מרפול בשלוש שנים גדל יחד איתו, והוא מלמד את מנשה כיצד לעמוד ומיד ממהר לדווח לאחור שהליהוק מוצלח. חוץ ממנו המתין בסבלנות גם יצחק, שכן וחבר ילדות. הם חיו אז חיים צנועים ופשוטים. כשלא היה אוכל חיפשו פתרונות אחרים.

"רפול - המצביא הטוב ביותר שהיה לישראל"

במסגרת המסע ביקר נוי גם בבית ילדותו של רפול ביישוב, שם מצמרות העצים ניבטת דמותו במפסל שהוצב במקום. המשכנו לקיסריה במסגרת המסע בעקבות רפול, האיש שהיה קודם כל חייל שנפצע במלחמת השחרור בקרב על מנזר סן סימון וביקש שיקשרו אותו לכיסא כדי שיוכל להמשיך לירות. שפיקד על הגדוד שצנח במיתלה, וששוב נפצע בראשו בעזה במלחמת ששת הימים וביום כיפור בלם את הפריצה הסורית כמפקד אוגדה ברמת הגולן.

יאנוש בן-גל היה ב-1973 מפקד חטיבת שריון תחת רפול, ואחר-כך מונה לאלוף פיקוד הצפון. הביקור אצל בן-גל החל בחצר האחורית, שם קיבל שר הביטחון דאז עזר ויצמן, שהיה שכן של בן-גל, את ההחלטה למנות את רפול לרמטכ"ל. האלוף לשעבר מאמין כי "רפול הוא המצביא הטוב ביותר שהיה לישראל".

ההשלכות הקשות של מלחמת לבנון על רפול ונוי

כשמונה רפול לרמטכ"ל התגייס מנשה נוי לצה"ל. הנער העירקי מתל אביב רצה ללכת לצנחנים, אך מצא את עצמו במשאית בדרך לבסיס הטירונות של גולני. בגבול הצפון פגש נוי את רפול לראשונה, כשהיה מגיע לתדריכים לפני יציאה למבצעים.

רפול איבד שניים מילדיו. יוחנן, שנפטר מהתקף אסטמה בגיל 11, ויורם, טייס שנהרג בתאונת טיסה בצבא. את ההודעה על מותו של יורם קיבל רפול במהלך ישיבה עם ראש הממשלה. "אשתו של רפול סיפרה שמאז מות בנו הם לא ישנים יחד באותה מיטה", אמר בן-גל. "היא הסבירה שהוא היה בוכה כל הלילה".

בהצגה החדשה של הזירה הרב תחומית בנו שב מהמתים ומנהל איתו דיאלוג. זהו מחזה לירי. יש גם מקהלה ששרה את הביוגרפיה ואת המחשבות של רפול.

התחנה השלישית במסע, על המזח של נמל אשדוד פוגש מנשה נוי את עפרה מאירסון, אשתו השנייה של רפול. 20 שנים היו יחד, עד שהים לקח אותו ממנה. עפרה הכירה רפול אחר מהאיש שאנחנו זוכרים, שונה מהרמטכל שהנאום הראשון שלו ארך 16 שניות, ושונה גם מהגנרל הבוטה באותו ראיון נדיר שלא שודר בגלי צה"ל, בו בתגובה לאמירתה של המראיינת כי רפול מקשה עליה את הראיון הגיב - "אז תתאבדי".

רפול ומאירסון הכירו בהופעה משותפת בתכנית אירוח בטלוויזיה. הוא עזב בשבילה את מרים, אשתו הראשונה, שאף פעם לא סלחה לו על כך. הם היו הפכים פוליטיים. היא עמוק בשמאל והוא פוליטיקאי, נץ ימני. ובכל זאת, האיש שהיה רמטכ"ל מלחמת לבנון הסיע אותה להפגנות של "ארבע אימהות" שקראו לנסיגה מלבנון.

מלחמת לבנון הראשונה צרבה לא רק את רב אלוף רפאל איתן, אלא גם את סגן מנשה נוי, שם גילה שבמלחמה יש אינטרסים, שם איבד חברים וגילה על הטבח בסברה ושתילה, שם גם נסדק הקונצנזוס הישראלי. בסוף המלחמה הוא עזב את לימודי האדריכלות שהתחיל, והסתגר, ביקש להתרחק מהעולם. גם היום, כמעט 30 שנה אחרי, עדיין קשה לו עם המציאות הישראלית. בראיון לעיתון "גלובס" אמר נוי שבישראל התקיימה הפיכה תרבותית של שלטון שנלקח בכוח על ידי רצח ראש ממשלה.

את נתניהו הוא כינה "ראש ממשלה נלעג שמסתובב בעולם עם בריסטולים". בימין מתחו על דבריו ביקורת חריפה. קראו להחרים את החברה אותה הוא מפרסם, בעיקר בגלל האמירה שלו כי הוא רוצה להיות חסיד אומות עולם של הפלסטינים.

את המסע בעקבות רפול סיימו בגבעה הקטנה שמשקיפה על תל עדשים, בתחנתו האחרונה - קברו. עמדנו דקה ארוכה מול הקבר של הסמוראי בעל החיים הכפולים. אלו שהתפרצו בלילות ואלו שהוקרנו החוצה. רפול היה כבר בחייו אנדרטה לישראל הישנה. לאנשי האדמה שחיו חיים פשוטים, שלא חיפשו להתעשר ולא נלחמו בשם האלוהים. השמש נעלמה באופק ומנשה נוי עמד שם וסגר את החשבון עם המפקד שלו, והשלים אתו אחרי 30 שנה, ובעצם השלים עם עצמו.