הילד הפרוע של הרוק חוגג 60

רמי פורטיס חוגג 60 שנה כאשר מאחוריו אין ספור הופעות חיות ויצירות מוזיקליות רבות שיצאו תחת ידיו במהלך קריירה ארוכה ומפוארת. עם תדמית "פורטיס המשוגע" שדבקה בו הוא השלים כבר מזמן: "הבנתי שזה לא בגדר השגרה למה שאנשים רגילים לראות בארץ וקיבלתי את זה באהבה"

הפאנקיסט העברי הראשון נכנס לעשור השביעי בחייו, אך הוא עדיין בועט. בגיל 60 אורח החיים והגישה עדיין מסרבים להסתנכרן לרמי פורטיס, והאנשים שאיתם הוא מרגיש הכי בנוח הם חבריו ללהקה, הצעירים ממנו בשלושה עשורים. הוא נורא משתדל להתבגר אבל זה לא ממש מצליח לו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פורטיס מעולם לא היה מוזיקאי מקצועי. את הקריירה המוזיקלית שלו הוא התחיל בכלל מאחורי הקלעים, כעוזר תאורן של להקת תמוז. אך גם כשעבר לקדמת הבמה, הוא העדיף תמיד להישאר בשוליים התרבותיים. הוא אאוטסיידר נצחי שדווקא מחוץ לקופסה הצליח, ולא פעם אחת, להותיר את חותמו על הרוק הישראלי.

עם הדימוי שהוצמד לו, "פורטיס המשוגע", הוא חי בשלום. "בהתחלה הוא היה מוצדק מפני שכשהתחלתי להופיע, לאנשים זה היה באמת סטייה מהנורמה", הוא הסביר לחדשות 2. "הבנתי שזה לא בגדר השגרה למה שאנשים רגילים לראות בארץ וקיבלתי את זה באהבה".

חברי הלהקה ביקשו להכיר את פורטיס (רויטרס)

על חימום ה"רולינג סטונס": "ג'אגר הסתכל לי בעיניים במבוכה"

יש לו עוד הרבה חלומות ילדות להגשים, אבל על משאלה אחת הוא יכול לסמן וי גדול: פורטיס היה מאוד סקפטי כשגילה שהוא בין המועמדים לחמם את ה"רולינג סטונס" בפארק הירקון. זה היה חלום משוגע אפילו במונחים של פורטיס. "כל העסק הזה היה כמו הזיה לא אמיתית", הוא מספר על החוויה וצוחק בקול. "מיק ג'אגר הסתכל לי בעיניים במבוכה ואני הסתכלתי לו בעיניים במבוכה בחזרה".

ספק אם פורטיס היה זוכה לעמוד על אותה הבמה עם "האבנים המתגלגלות", לולא התגלגל שנה קודם לכן ללב הפריים טיים של ערוץ 2. השתלבותו בזרם המרכזי של המוזיקה במסגרת השתתפותו בתכנית "אקס פקטור", הרגיזה לא מעט מעריצים מושבעים שכעסו עליו שעזב את עסקי הרוק אנד רול ועבר לעולם השעשועים. היו כאלו שלקחו את זה ממש קשה וצעקו לפורטיס לרדת ממסך הטלוויזיה, אך הוא רואה בכך המשך טבעי של דמותו.

את שיר המחאה "נעליים", כתב פורטיס לפני כ-25 שנה נגד המלחמות. אבל גם עכשיו, כשכולם מתאוששים ממבצע "צוק איתן" ויש מי ששואלים מה השתנה, הוא עדיין מאמין בשלום: '"מישהו צריך להיות אמיץ עד מאוד כדי להבין שעל נהרות של דם אי אפשר לגדל תרבות. זה לא קשור לפוליטיקה ואלוהים, אלא להחלטה של אנשים אמיצים שיגידו 'יאללה בואו נחיה כמו בני אדם ונפסיק עם הטירוף הזה'".