מורן אטיאס נחשפת: "טוב לי עם הלבד שלי"

השחקנית והדוגמנית ממשיכה לפרוץ את דרכה בהוליווד, ומשחקת בסדרה חדשה, לקראתה היא לומדת ערבית ורכיבה על הסוסים. בין התפקידים היא גם מתנדבת בבית החולים סורוקה, ומספרת על הבדידות: "באיזשהו מקום הזוי זה טוב לי"

אחרי שעזבה את ישראל בגיל 20 כדי לנסות את מזלה באיטליה והצליחה בגדול, השחקנית והדוגמנית מורן אטיאס ממשיכה היכן שקודמיה כשלו - להיות שחקנית אופי מוערכת בהוליווד. עם תפקיד בסדרה חדשה ברשת פוקס, ולוח זמנים צפוף המתפרס על פני הגלובוס, מוצאת אטיאס זמן להתנדב בבית חולים - אבל לא מספיק זמן כדי למצוא קשר רומנטי יציב. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בשבועות האחרונים מגיעה אטיאס לחוות סוסים ברשפון שם היא לומדת לרכב על סוסים, אך לא מדובר בחוג: כך מדמיינת השחקנית את חייה של לילה אל-פאיד, רעייתו של מנהיג מוסלמי אכזרי ודמות אותה היא מגלמת ב"רודן", סדרה חדשה של רשת פוקס האמריקנית שמצטלמת בימים אלו בישראל.

"ניסיתי לדמיין מיהי לילה ומה הדמות שלה עושה מעבר למה שכתוב", סיפרה לנו אטיאס על התהליך שאותו היא עוברת. "ניסיתי לדמיין מה חיי היום היום שלה, מהם התחביבים שלה ומה היא אוהבת לקרוא ולעשות".

לילה היא חלק בלתי נפרד מחייה של אטיאס, עד כדי כך שהיא משפיעה גם על התנהלותה היום-יומית. במהלך היומיים שבילינו איתה, ניסינו להבין היכן מתחילה לילה ואיפה נגמרת מורן אטיאס ואולי על הדרך, להבין איך היא הצליחה היכן שרבים כשלו. לצורך כך, יש להתחיל בשאלה הבסיסית ביותר - היכן היא רואה את ביתה?

"אני לא בן אדם שמתגעגע"

מתאמנת לקראת התפקיד (חדשות 2)
"אין לי בית", היא משיבה לאחר התמהמהות קלה. "אני גם לא בן אדם שמתגעגע". היא מחזיקה בית בלוס אנג'לס, אך מודה שאינה מתגעגעת לקירותיו. לא פשוט להיות אדם ללא בית, מקום אליו אפשר לברוח בשעות הקשות, אך לא עבור אטיאס הבורחת "ליעד הבא", כפי שהיא מגדירה זאת. המשימה הבאה היא בית המבטחים אליו היא שואפת להגיע.

בדירה השכורה הזמנית שלה לחודשים הקרובים בתל אביב היא מלבישה את "לילה", מתאימה לה בגדים ותכשיטים ומנסה לעמוד על אישיותה. "ניסיתי לחשוב מה הפך את הדמות הזאת לדמות חזקה", היא מסבירה ומציגה את האביזרים הקושרים אותה לדמות, כמו תמונות וספר קוראן.

"זו דמות שלא יכולה להראות רגשות כי אין לה את האפשרות ואת הפריבילגיה להיות אימפולסיבית", הוסיפה. הסדרה האמריקנית מצולמת בכפר סבא, בווילה רחבת ידיים שעוצבה בסגנון ערבי. "יותר יפה מהארמון של אסד", מספרת אטיאס בחיוך רחב.

אטיאס נולדה בחיפה. בגיל 20, אחרי שהקריירה שלה בארץ לא התרוממה, ניסתה את מזלה באיטליה ושם התאהבו בה: "התחלתי בטלוויזיה בפריים טיים בתוכניות בידור ענקיות ופתאום היו לי מעריצים ברחוב", היא נזכרת ברגעי התהילה. היא כיכבה בתוכניות טלוויזיה, כבשה את שערי המגזינים אבל אחרי כמה שנים החליטה לנדוד מערבה כדי לנסות קריירת משחק בהוליווד.

"לפעמים אפשר גם לישון לבד"

לא מוצאת זמן לזוגיות (חדשות 2)
"לא רציתי לחיות בתחושה שאולי פיספסתי משהו שככה דיגדג לי וגירה אותי", היא מנסה להסביר את הסיבה בגינה עזבה את איטליה כאשר הייתה בשיא הצלחתה. ההתחלה בהוליווד לא הייתה פשוטה עבורה. בפרויקט הראשון שלה - סרט האימה "יום שישי ה-13", סירבה לדרישות מופרכות של הבמאי, עליהן לא סוכם עמה.

"בכל פעם הוא דחף לי שמן תינוקות שאני אמרח על החזה עד שאמרתי לו: 'או-קיי, אני מצטערת"', סיפרה איטאס על אחד הרגעים המכוננים בקריירת המשחק שלה. "התחלתי לבכות, פחדתי מהתגובה שתהיה לזה, אבל מצד שני אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות שחקנית כזאת".

למרות הלילה ההוא, היא לא התייאשה והמשיכה לאודישן הבא. בין לבין היא הגיעה לביקורים בארץ, צילמה פרסומות והשתתפה בכמה סרטים שלא כולם זיכו אותה בכבוד גדול. שמה הופיע באופן תדיר במדורי הרכילות, שם סיפרו על רומנים שניהלה עם כדורגלנים, שחקנים ומיליונרים. אף אחד מהקשרים הרומנטיים הללו לא החזיק למשך תקופה ארוכה.

"באיזשהו מקום הזוי זה טוב לי", אומרת אטיאס על קשריה הרומנטיים. "אני אוהבת את הלבד, הלבד שלי מאזן אותי". על פי תפיסתה, גם אם היא בזוגיות מושלמת היא זקוקה לגבר שייתן לה את המרחב שלה. "לפעמים אפשר גם לישון לבד", היא צוחקת.

לגור ברחוב בשביל תפקיד

אטיאס והכוכב אדריאן ברודי (חדשות 2)
בינתיים, הרבה בזכות העקשנות וההתמדה שלה, היא הצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית ההוליוודית, ולהשתתף בסדרות איכותיות יותר, כמו למשל הסדרה "קראש" של רשת פוקס האמריקנית. בהמשך, היו לה תפקידי אורח בסרטים ובקרוב ייצא סרט חדש שבו היא כבר בתפקיד מרכזי - "האדם השלישי" של הבמאי זוכה האוסקר פול האגיס. סרט שבו הייתה מעורבת מהרגע הראשון.

אטיאס רצתה גם לשחק בסרט שהגתה,רק שהמפיקים העדיפו שמות גדולים וליהקו שחקנים כמו ליאם ניסן, קים בייסינגר, מילה קוניס ואוליביה וויילד. בשלב האחרון נשאר רק תפקיד נשי אחד פנוי על המדף. "התפקיד שלי באדם השלישי זה תפקיד שפנלופה קרוז הייתה מלוהקת עבורו", סיפרה אטיאס. "למזלי, חאווייר ברדם הכניס אותה להריון".

בסרט היא מגלמת צוענייה, אישה חזקה, חתולת רחוב. בשביל להיכנס לדמות שלה ולהיות מוכנה לאודישן, היא עברה לגור חיי רחוב בעצמה - בלי חשמל, בלי גז, רצתה להרגיש כמוה. ולמרות כל זאת, במידה רבה היא עדיין נתפסת בארץ בעיקר כדוגמנית ולא כשחקנית קולנוע.

בשנים האחרונות, מעבר למשחק היא גילתה עולם נוסף - ההתנדבות. לאחר שלקחה חלק במבצע ההצלה בהאיטי, גם עכשיו כשהיא בישראל, היא מתנדבת בבית החולים סורוקה. "אין תחושה אדירה יותר מאשר לעזור לאנשים", היא מעידה.

כשלא טוב בזוגיות "אז ביי"

אטיאס סייעה לבית החולים בגיוס תרומות להקמת פגייה חדשה וממוגנת. נוסף על כך, היא מחלקת סדינים וחיתולים וממיינת תרופות שפג תוקפן. אנשי הצוות שמביטים בה מהצד, מנסים לנחש למה היא באה עד לשם. "עבודות שירות?", תוהה לעצמה אחת מחברות צוות בית החולים.

מבית החולים סורוקה היא חוזרת ליפו, בחזרה ללילה אל-פאיד. אצל איהאב, המורה שלה לערבית, היא מבקשת ללמוד על התרבות, השפה, המבטא והמנהגים של העולם הערבי. אלה הם חייה - רגל פה רגל שם. כל הזמן על הקו בטלפונים לקראת הפרויקט הבא, במירוץ שלא מפסיק.

הרבה שנים בעולם הזה לימדו את אטיאס קודם כול להיזהר, לא לחשוף יותר מדי. תמיד קל יותר לברוח אל הדמות שהיא מגלמת. אבל דווקא דמותה של לילה גרמה לה להבין משהו על עצמה, כי לפעמים הדמויות הן מראה לחיים האמיתיים. "ראיתי שרוב הדמויות עוזבות כשיש בעיה ולילה נשארת", היא מסבירה.

למרות אישיותה המחוספסת וסבלנותה הרבה, כאשר מתעוררות בעיות בתחום הזוגיות "אז זה ביי", אומרת אטיאס. "אני נלחמת, אבל יש מקומות שיותר קל לי לעזוב. אני רגילה, אני כל הזמן עוזבת", היא מנסה למצוא את ההסבר כיצד היא מצליחה להתנתק רגשית בכל פעם מחדש. "קשה לי להישאר".