אופנת משכית חוזרת למסלול

20 שנים אחרי שמשכית, מותג האופנה העלית מראשית ימי המדינה, נסגר סופית, החליטה מעצבת צעירה להחיות אותו בעזרת המייסדת, רות דיין. צפו כיצד מעצבת צעירה בשם שרון טל עיצבה קולקציית הומאז' לחברה המיתולוגית, ואיך מתמודדים בישראל של היום עם מטען היסטורי של חברה שפעלה כאן כמעט 40 שנים

הסיפור על עלייתה ונפילתה - ותחייתה המחודשת של משכית, אולי לא הייתה מתרחשת ללא מגיפת העכברים של 1949. אלה אכלו את כל שתילי העגבניות של כפר אוריה. מדריכת החקלאות, רות דיין, מאצולת העמק ואשתו של הגיבור הלאומי, הבינה כי העולות מבולגריה אולי לא יגדלו ירקות אבל הן מוכשרות במשהו אחר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"כולן ידעו לרקום ולסרוג, וחשבתי לראשונה על עבודה אירופאית", דיין מספרת. הרוקמות יכלו לעבוד מהבית, ועברו הכשרה של שבוע. "סיימנו את הקורס, באתי ללוי אשכול לקבל כסף כדי לקנות כרטיסים לבנות שיסעו הביתה, ואני פוגשת את גולדה, אז שרת העבודה, על המדרגות. אמרתי לה שעשיתי קורס לבנות בהתלהבות, ושאלתי אם היא מוכנה לבוא. היא פתחה פה ואמרה 'תלכי לאשכול ותגידי לו שאם הוא יעסיק אותך במושבים אני לא אתן לו כבישים'. היא לא באה ואני התחלתי לבכות".

חמש שנים אחר כך היא הציעה לרות, כבר אשת הרמטכ"ל, משרה במשרד העבודה. רות לקחה חברה והחלה לנסוע בארץ לאסוף אורגי בדים כדי להחיות את המיזם. "נסעה איתי אישה שאמרה שאני מוכרחה לראות את החברה הכי טובה שלה פיני לייטרסדורף", מספרת דיין. לייטרסדורף ודיין הבינו שאת הרקמות המסורתיות של העולים אי אפשר לייצר, ופיתחה דוגמאות לייצור מסחרי שמתאימות לשלוש חולצות ביום לכל תופרת.

כאן נכנס לתמונה טדי קולק, אז מחלוצי עין גב. "הוא אמר שצריך לעשות חברה והוא יכיר לי אנשים מאמריקה ותוך כמה שנים כבר הייתה לנו תצוגת אופנה שלמה". שר המסחר שרף נתן את השם 'משכית' ומותג אופנת העלית הראשון בארץ יצא לדרך. הכל היה מתוצרת מקומית, דבר לא מיובא.

"ארגנו עם מה שהיה, ועם הרעיונות"

משכית קבעה את הייצוג החזותי של הישראליות. קווים אירופיים שמנסים להשתלב במרחב שלנו. הסגנון הייחודי של משכית נוצר מתוך מה שהיה אפשרי: "נוצר קו שלאחר מכן אפיין את האריגים של משכית, והם תוצאה של שילוב של מה שניתן היה להשיג מבחינת חומרים, מה שניתן היה לארוג וכמובן הרעיונות שהיו לי", אומרת היום לייטרסדורף.

משכית הייתה מותג ממשלתי אבל מעולם לא הייתה עממית. קנו אותה נשות השגרירים, השרים והטייקונים. העולות לא יכלו לקנות משכית ולא כל כך רצו. 20 שנים אחרי שמשכית ההיסטורית נסגרה, החליטה המעצבת שרון טל לרכוש את המותג ולהחזיר אותו לחיים בפרשנות עכשווית.

"התקשרתי לרות דיין, לא הכרנו לפני, ואמרתי לה 'רות, אני רוצה לשמוע על משכית'. התכוונתי לבוא לשעה, ונשארתי שמונה שעות. זה הוביל למפגשים עם אנשים שעבדו שם, טיולים בכל הארץ, משא כבד עם חלק ניכר מההיסטוריה של מדינת ישראל. שישבתי לעצב את הקולקציה אמרתי שמשכית הייתה קיימת 40 שנים, עם הרבה מעצבים וסגנונות, לכן החלטתי שזאת תהיה קולקציית הומאז', ולכן רות חתומה על כל תווית".

משכית תמיד שיקפה את מבנה החברה הישראלית. פעם ניהלו אותה בני העמק והעולים מהמערב, והעולים מהמזרח היו עובדי הכפיים. היום המעצבת היא עם שורשים מצפון אפריקה, ועולות מהגוש המזרחי יושבות על מכונות התפירה. לייטרסדורף מסכמת: "זאת לא אותה משכית זה ברור, זה עולם אחר, ואני לא יודעת איזה עולם יותר טוב".