עשרות ליוו את דידי מנוסי בדרכו האחרונה: "דידי השאיר נכסי צאן ברזל"

העיתונאי, הפזמונאי והסטיריקן דידי מנוסי, שהלך בסוף השבוע לעולמו בגיל 85, הובא למנוחות בקיבוץ גבע. בני משפחתו וחבריו ספדו לו: "הנכדים יגדלו ויזכרו את סבם", אמר בנו של מנוסי. "ימתקו לך דידי רגבי אדמתה של גבע שאהבת מאוד בדרכך שלך", ספדו לו חברי הגבטערון, שנפרדו ממנו בשירה

עשרות חברים ובני משפחה ליוו היום בדרכו האחרונה את העיתונאי והסטיריקן דידי מנוסי, שהלך לעולמו בסוף השבוע האחרון בגיל 85, לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון. חבריו ליצירה שהגיעו היום לבית העלמין בקיבוץ גבע, ספדו לו בנאומים ובשירה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הזמרת שרהל'ה שרון, ששיתפה עם מנוסי פעולה בעבר, העלתה על נס את יצירתו: "דידי השאיר לנו מתנות ונכסי צאן ברזל, שירי עמק יזרעאל יפים ונעימים. למרות שעזב לפני שנים רבות את קבוצת גבע הוא בן האדמה הזאת וכתב שירים נפלאים עליה". שרון ומנוסי שיתפו פעולה במספר ערבי שירה - האחרון שבהם התקיים בתיאטרון צוותא ביום הולדתו האחרון כשמלאו לו 85.

ניר מנוסי, בנו שחזר בתשובה לפני שנים רבות ומנהל אורח חיים חרדי, סיפר כי אביו שמר על קשר הדוק עמו ועם נכדיו: "הם יגדלו ויזכרו את סבם, יש להם גם ספר בדיחות שכתב שמלווה וילווה אותם".

אחד מחברי להקת הגבעתרון ספד גם הוא לעיתונאי הוותיק: "כולנו התחלנו כאן בגבע, חלמנו חלומות, ימתקו לך דידי רגבי אדמתה של גבע שאהבת מאוד בדרכך שלך". לאחר מכן שרה הלהקה יחד את שירו "במדרון היורד מגבע".

"הסוף לא מוצא חן בעיניי"

בשנים האחרונות לקה מנוסי במחלת הפרקינסון, שלמרות שגרמה לו להיות מרותק לכסא גלגלים לא גרמה לו לאבד את חוש ההומור שהיה כה מזוהה עמו. הוא נודע בין היתר בזכות יצירתו וכתיבתו הקומית, וסדרת הספרים (בהם ספרי "בדיחמין") ופזמונים - שהמפורסם שבהם היה "מי שחלם".

מנוסי עסק בכתיבה רוב חייו - שירים, חמשירים, שירי זימה וכתבות עיתונאיות. מדי שבוע היה מנוסי מלקט בדיחות לעיתון, שהפכו לסדרת הספרים "בדיחמין". נוסף על כך, כתב מנוסי שירים ופזמונים שהפכו לקאנון: "מי שחלם", "קול אורלוגין", "שיר הוא לא רק מילים", "בת שישים", "לי ולך" ו"כוכב הצפון".

לזכות מנוסי גם נזקפות המצאות של מספר מילים: רכבת, מחזמר ומדרחוב. מנוסי הוציא בחייו 30 ספרים, רבים מהם הפכו לרבי מכר. "כשאנשים אומרים לי גדלתי עליך, זה עושה לי משהו, שאנשים זוכרים אותי עוד מאז", אמר מנוסי בריאיון לשי גל ב"אולפן שישי" במרס 2010.

מנוסי ציין כי כי "סך הכל מהחיים אני מרוצה, אבל הסוף לא מוצא חן בעיניי. לא הייתי רוצה לגמור ככה את החיים. קשה לי לדבר בקול רם. המחשבה צלולה לגמרי, וזו הבעיה. הלשון הייתה החרב שלי, ועכשיו החרב פגומה".