דב נבון כבר לא נהנה להתלונן: "לקטר זה פאסה"

הטלפון של דב נבון לא הפסיק לצלצל השבוע. כולם התלהבו מהתשדיר של רונן המתלונן - כולם רצו לראיין אותו, לשבח אותו על ההצלחה הגדולה. ודב נבון, כמו אדם בוגר ובריא, החליט לברוח לאילת, להסתגר שם בחדר. להתנתק מהעולם. בן מיטלמן רדף אחריו עד לשם, בעקבות הזוכה האמיתי בבחירות לרשויות המקומיות

בשבועות האחרונים אי אפשר היה להתחמק מדב נבון - או בשבילכם: רונן המתלונן מהפרסומת של משרד הפנים, שקראה לציבור הרחב ללכת ולהצביע בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו השבוע. האיש שלא יכולנו לברוח ממנו, ברח בסוף מאיתנו - לאילת הרחוקה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"בעיקר עשיתי טובה למשפחה ונמלטתי. אני מעביר את הזמן ושורץ כמו בהמה, עם ראש ריק", אמר לנו נבון אחרי שמצאנו איפה הוא מסתתר באילת. "זה אושר נורא גדול. בכלל, אם הייתי יכול להיות איזה צ'ימידן באיזו פינה, זה היה תענוג".

דב נבון היה חייב לברוח. אז הוא נתן נשיקה לאשתו והילדות, עלה על טיסה לאילת - וניתק את הטלפון. "אני מרגיש כמו באיזה מוסד. היה צונאמי כזה של אהבה, אז ניתקתי ונואר נעים לי פה. המרכז צפוף מדי, וכיף גם לברוח. נורא נהניתי שחיזרו אחריי ועשיתי קצת טיזינג שברחתי", התוודה.

בלשכת הפרסום הממשלתית חיפשו דמות של מתלונן סדרתי, טיפוס חסר מזל שכלום לא מצליח לו. הם מצאו מהר מאוד - דב נבון, כמובן. דמותו של "רונן המתלונן" לא נולדה אתמול. כמעט בכל תחנה של דב נבון הוא היה שם איתו - בחמישייה הקאמרית, בארץ נהדרת, עד כדי כך שעולה השאלה האם הוא ככה באמת גם בחיים.

"יש בי את החלק הזה שמקטר, אבל עם הרבה חן. אני מכיר את המנגנון הזה שעלו עליו ושרוצים מישהו שמקטר חושבים עליי. אבל אני טיפוס נורא שמח - וגם מורכב. אני גם וגם. מקטר כסוג של בילוי", אמר נבון - כשברקע נוף הים האדום ומפרץ אילת.

המקטר הנצחי נשבר: "אנשים צריכים להזיז את התחת" 

"הייתי חייב לברוח". נבון באילת (חדשות 2)
את רוב הזמן משקיע נבון בתיאטרון. הוא שחקן מבוקש מאוד שמשחק בשתי הצגות בבית ליסין - ותמיד בתפקידים "דב נבוניים". הוא כבר עשה הכל - כיכב בפריים טיים, בתיאטרון ובקולנוע ועדיין מרגיש נבוך וכמעט מופתע שאנשים בחוץ מתלהבים לראות אותו. "רק בגללו הלכתי לבחור", אמרה נופשת באילת שראתה אותו. "עשיתי דברים ושוכחים פה מהר הכל, אבל זה בסדר", נבון התחיל שוב להתלונן. "אנחנו חיים במקום אינטנסיבי שהוא רכבת הרים מטורפת. הכל נוסע פה מהר".

וצריך לזכור עוד משהו - בפרסומת של דבל'ה, מוצלחת ככל שהייתה -הושקעו 5 מיליון שקלים ורק כדי שבכלל יילכו להצביע. "כל מי שאני שואל אותו אמר שהוא הצביע. אני עצמי הצבעתי - ואז באתי לכאן, לאילת. זה מבאס שאנשים לא יצאו להצביע. צריך להזיז את התחת ולתת מעצמך כדי שמשהו יקרה", אמר.

גם נבון בעצמו ככל הנראה הבין בסוף שאסור להיות פסיבי ולהתלונן, ושצריך להתחיל לעשות: "לקטר זה כבר פאסה. נמאס מאנשים שלא מסוגלים לעשות צעד אחד כדי שבאמת יקרה משהו. הגעתי לתובנה הזו שקיטורים זה פאסה, פאסה, פאסה". בסוף, דב'לה התעדכן בתוצאות הבחירות ונאלץ לחזור הביתה, לתל אביב. דווקא שם היה אחוז ההצבעה הנמוך ביותר אי פעם.