הדור הבא של הריקודים הסלוניים בארץ

פעם בשנה מתקיים בארץ אודישן יוקרתי במיוחד, שנועד לאתר את הדור הבא של הרקדנים הסלוניים. המעטים שעוברים את האודישן זוכים במלגה נדיבה, כסף שנחוץ כמו חמצן להורים שמשלמים כ-50 אלף שקל בשנה כדי שהילדים שלהם יוכלו להמשיך לרקוד. אלו הילדים שבחרו לשים בצד את החופש הגדול, ולהתאמן לקראת החלום הגדול

הזמן: שבע וחצי בבוקר, עדיין בחופש הגדול. רוב הילדים עוד ישנים, או מנדנדים לאבא ואמא שייקחו אותם לבריכה. אבל אלה שחולמים על קריירה כרקדנים נרשמו למחנה קיץ מקצועי, שכל מטרתו הייתה להכין את הילדים לאודישנים הגדולים והיוקרתיים של הקרן לריקודים סלוניים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

האודישנים לקרן הריקודים הסלוניים נחשבים לאירוע שהילדים - ובעיקר ההורים - מחכים לו כל השנה. הרקדנים המעטים שיעברו את המבחנים ייזכו למלגה שנתית ושיעורים פרטיים חינם מטובי המורים בעולם - קצת חמצן גם לאמא ואבא, שמוציאים יותר מ-50 אלף שקלים בשנה על התחביב של הקטנים, כולל שיעורים, טיסות, תחרויות ושמלות.

הילדים נלחמים על הכרטיסים הבודדים לקרן, והמורים מנסים לדרבן, אך לא להלחיץ יתר על המידה. "כשהתלמידים שלנו נחים, אנחנו אומרים להם שלילדים בסין וברוסיה אין פלייסטיישן - הם מתאמנים כרגע ועוברים אתכם", אומר דני יוכטמן, מאמן ריקודים סלוניים. שותפתו של יוכטמן, אנה ארונוב, מסבירה לעומתו כי "יש לי פחד שאנחנו מלחיצים אותם. אני כל הזמן מנסה להרגיע אותם - 'לא נורא, מקסימום בשנה הבאה'. נורא לא בא לי שהם יתאכזבו".

"זו כמו אגדה"

"ההורים שלי אומרים שמאז שהייתי קטנה, תמיד כשהייתה מוזיקה הייתי מתחילה לזוז", מספרת הלן, רקדנית סלונית צעירה. הלן חברה בזוג המדובר ביותר לפני האודישנים - זוג בינלאומי. בן זוגה של הלן הוא רוני, תושב קפריסן שנולד ברוסיה. רוני נחשב לעילוי, אחד הרקדנים הטובים בעולם לגילו.

בקפריסין לא מצאו בת זוג מתאימה לרמתו של רוני, ולכן יצאו למסע חיפושים במדינות אחרות. הלן נמצאה מתאימה בכישרון, בסטייל, במימדי הגוף. זיווג מושלם שאמור לעבור את האודישנים בקלות ולהתחיל להתחרות בעולם. "זו כמו אגדה", מספרת הלן. הוחלט שרוני יטוס לארץ מדי פעם, והלן תטוס אליו לקפריסין, וביתר הזמן יתאמנו בנפרד.

"היא פרטנרית טובה, אנחנו זוג מאוד טוב, נהנים לרקוד ביחד", מספר רוני באנגלית. רוני יודע מעט מאוד מילים בעברית - "כן, לא, חזק, למה, תסתכלי עליי". פערי השפה לא מפחידים אותם, אבל פערי הכסף כן - אף אחד כמובן לא משלם להן על הטיסות, ואבא ואמא מתקשים לממן. "היו מקרים שהייתה סכנה שלא נרקוד יותר ביחד. השתדלנו ועשינו כל מה שאפשר, ולפחות עד עכשיו הצלחנו לרקוד", אומרת הלן.

עם זאת, לאחר תקופה מסוימת נפרדו הלן ורוני, בגלל יוקר האימונים יחד, לאחר תחרות משותפת בגרמניה. "הצטערתי מאוד, זה היה ממש עצוב, אבל צריך לחשוב חיובי", מצהירה הלן. חלום האודישנים שלה נגוז, והיא מנסה לא להפגין את זה- "אני לא אוהבת את זה שמרחמים עליי, אני לוקחת את זה בקלות. לא כולם שמעו על זה, אבל בטח השמועה רצה מהר".

"הרוסים והסינים מתאמנים כשאתם נחים" (חדשות 2)

"כמו זוג נשוי - רבים ומשלימים"

זוג אחר שמתאמן לקראת האודישן הוא בן ואגם בני ה-8.  "כיף להיות קטנים - יותר חרוצים ומהירים", מספרים הזוג, שהתחילו לרקוד עוד בגיל הגן. הם הזוג הצעיר ביותר במחנה, אבל המאמנים החליט שהכישרון כל כך גדול, שהם בשלים ללכת לאודישנים כבר עכשיו. "ילד אחד בכיתה רצה ממני חתימות - עשיתי לו קשקוש, למה שאני אחתום לו? עוד אין לי חתימה", נזכרת אגם.

"האימהות שלנו כל הזמן אומרות לנו שאנחנו כמו זוג נשוי, בגלל שאנחנו רבים ואז משלימים, אבל לא מרגישים ככה - אנחנו אוהבים שאנחנו רוקדים טוב ומגיעים להישגים טובים". "הוא מרגיע אותי לפני האודישן, אומר לי תנשמי, הכל יהיה בסדר", מספרת אגם.

זוג נוסף, האחים דניאל ואלעד, קצת יותר בוגרים, וגם החלומות שלהם קצת שונים: "אני רוצה להיות הטייס הרקדן הראשון", מצהיר אלעד, שמודה כי לא היה קל לשכנע אותו להצטרף לריקודים ולהיות בן זוגה של אחותו: "לא הסכמתי, אמרתי שיצחקו עליי". "הייתי חייבת בן זוג, ונזכרתי שיש לי אח גדול - אמא נזכרה", מוסיפה דניאל.

השופטים באודישן הגיעו מרוסיה, פינלנד ונורבגיה. לכל זוג יש כמה ריקודים קצרים כדי להרשים אותם ולהיכנס לפנקס. "ניסיתי להראות ביטחון, אבל היה חשש", מעידה דניאל לאחר הריקוד המכריע, ואחיה אלעד העיר: "בספק אם נתקבל, אנחנו יודעים שהסיכוי יחסית נמוך". גם אגם הקטנה חלקה את תחושותיה - "היה מאוד מאוד מאוד קשה". מי עבר את האודישן המכריע והיוקרתי?