אברהם טל חוגג אלבום זהב ופלטינה

היום במבזק התרבות: מנהל תיאטרון הבולשוי במוסקבה פוטר; אברהם טל קיבל אלבום זהב על אלבומו החדש "שושנה" וגם פלטינה עבור אלבומו הקודם "אורות"; הבמאי האירני מוחסין מחמלבאף מצלם סרט בישראל ונושא מסר של שלום

שר התרבות של רוסיה הודיע היום על פיטוריו של מנהל תיאטרון הבולשוי הרוסי, אנטולי איקסנוב. ההחלטה הזו של ממשלת רוסיה מגיעה אחרי שורה של שערוריות וסקנדלים שנרשמו בתקופה האחרונה בתיאטרון, ובראשן התקרית בה הותקפה המנהלת האמנותית של להקת הבלט בתיאטרון עם חומצה, מה שכמעט גרם לה להתעוור. 

הפיטורים שמסעירים את רוסיה. הבולשוי (צילום מסך)
ההודעה הזאת מסעירה מאוד את רוסיה היום, מדובר בתיאטרון הגדול וההיסטורי שנמצא במרכז מוסקבה, מוסד מאוד חשוב - גם בקנה מידה בינלאומי, וכל זה קורה אגב לאחר שרק בשבוע שעבר הסתיים ביקורו הראשון אי פעם של הבולשוי בישראל. הם היו כאן עם האופרה יבגני אונייגין ורק בימים האחרונים הם חזרו לרוסיה.

אלבום זהב וגם פלטינה. טל (חדשות 2)
הזמר אברהם טל קיבל אמש אלבום זהב על אלבומו החדש "שושנה". המשמעות של המונח "אלבום זהב" היא שטל הצליח למכור 20 אלף עותקים, והוא עשה את זה בפרק זמן של פחות מארבעה חודשים.

ואם זה לא מספיק, טל גם קיבל אמש אלבום פלטינה כפולה, שזה כבר 80 אלף עותקים, הפעם על "אורות", האלבום השני שלו שיצא לפני שלוש שנים בדיוק. צריך לציין שבעידן שבו כולנו צורכים מוזיקה באינטרנט וביוטיוב, זה הישג מאוד מרשים להגיע למספרים האלו, ולטל בהחלט יש סיבה לחגוג.

חסר של שלום. מחמלבאף (צילום מסך)
בירושלים - נמשך פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, ואתמול הוא הגיע לסוג של שיא בזכות ביקור רשמי של במאי מחוץ לארץ. בניגוד למה שאתם מצפים, לא מדובר בסטיבן שפילברג או ג'ורג' לוקאס, אלא במוחסן מחמלבאף, במאי אירני שעזב את ארצו כשאחמדינג'אד עלה לשלטון, ובאחרונה הוא צילם את סרטו החדש, "הגנן", בישראל, בחשאי כמובן.

עכשיו הוא כבר הוזמן לכאן כאורח רשמי, ובמסיבת עיתונאים שכינס אתמול, אמר מחמלבאף שהוא מרגיש כמו האדם הראשון שנחת על הירח וטען שהוא מעביר לנו מסר של שלום מהחברה האירנית. לטענתו, אין שום סיבה לשתי המדינות להילחם זו בזו, והוא הביע תקווה שיום אחד כולנו הישראלים נהיה גם אנחנו אורחים של העם האירני. לדבריו של מחמלבאף, הפוליטיקה היא זו שחוצצת בינינו, אלא שהתרבות - כך הוא מקווה - תהיה זו שתאחד אותנו. מיותר לציין שהעיתונאים בקהל לא הפסיקו למחוא לו כפיים.