שלמה ארצי פותח קיץ נוסף של הופעות - ומדבר על הכל

הוא המציא את קיסריה הרבה לפני שהפכה לסמל ההצלחה של המוסיקה בארץ, והפך את ההופעה שלו לחלק בלתי נפרד מהישראליות. גם השנה, כמו ב-28 השנים האחרונות, שלמה ארצי פותח את עונת ההופעות וכובש את לב הקהל שהולך אחריו שנים בסיפור אהבה שלא נגמר. צפו בריאיון המיוחד על הגיל, והבדידות שגוברת עם ההצלחה

כבר עשר שנים ששלמה ארצי לא הופיע במצדה, ובתור בנאדם שאוהב לחזור למקומות המוכרים, ההופעה שם מהווה עבורו סוג של אתגר - צריך להתרגל לתנאי השטח, לחום הגדול, ולאיך שהסאונד נשמע במדבר. "יש פה הרים גדולים בצדדים. הלכתי לשורה האחרונה בטריבונה, כי כשאני שר אני מכוון תמיד למי שיושב בשורה האחרונה, ובדרך אליו אני מכסה גם את כל השטח שנותר", סיפר ארצי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ההופעה בפני 7,000 איש במצדה לא הייתה עניין של מה בכך עבור מי שהבית השני שלו נמצא על שפת הים יותר מ-200 ק"מ צפונה משם, בקיסריה. "כמה שהייתי פה להערכתי לפחות 200 פעם, אני התייחסתי תמיד לקיסריה כאל אולם, אבל בשנים האחרונות היא קיבלה איזה אימפקט מאוד גדול. ואז נהייתה חשיבות להופעה בקיסריה", אמר.

זאת השנה ה-28 שהוא פותח עוד קיץ בקיסריה, מאות אלפי ישראלים בכל הגילאים כבר היו בהופעה הכל כך ישראלית הזאת: "אני נפעם מזה שהם באים כל הזמן, כי ברור לי שיש אנשים שראו את ההופעה הזאת עשר פעמים, 20 פעם. הקהל עצמו הוא יותר מוטרף ממה שהיה פעם, הרבה פחות מאופק, ובעיקר הוא מצלם. הם גם שרים, גם רוקדים, וגם מצלמים. לפעמים אני חושב, שהם מאבדים את השיר".

"נפעם מזה שהקהל בא כל פעם", ארצי (חדשות 2)

"בודד בודד, אך פופולרי"

בגיל 64 ולאחר עשרות שנים של קריירה מצליחה, שלמה ארצי לא חושש לפתוח את ליבו גם מול המיקרופון וגם מול המצלמה. "אין לי גיל, אני מאוד צעיר על הבמה. אבל ברור שאני לא מתלהב מזה שהזמן עובר. אני עושה כושר בשביל ההופעה, אבל אני לא נלחם בגיל", טוען הזמר. "אני לא מרגיש מבוגר, אם אתה אומר שאתה מבוגר, אתה נהיה מבוגר. אם אתה מתחיל ללבוש חליפות ועניבות אתה נהיה פוליטיקאי".

למרות שאלפי אנשים מגיעים ערב-ערב לחבק אותו ואת שיריו בהופעות ברחבי הארץ, שלמה ארצי עדיין חש בודד בין גלי ההערצה: "ככל שזה גדול יותר, אתה קטן יותר בפנים. כלומר, ככל שהארמון גדול, אז אתה קצת מלך בתוך ארמון ריק. כתבתי שיר 'בודד בודד אך פופולרי', במקור המשפט התחיל במילה 'אני', אבל כל כך התביישתי שאני כותב את זה שהשארתי את זה קצת באוויר".