הסופרת דבורה עומר הלכה לעולמה

כלת פרס ישראל, סופרת הילדים והנוער, נפטרה הלילה בגיל 80. לאורך השנים פרסמה עשרות ספרים שדורות של צעירים גדלו עליהם, וזכתה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל על תרומתה לתרבות ופרס אקו"ם על מפעל חיים

סופרת הילדים והנוער האהובה דבורה עומר הלכה הלילה לעולמה בגיל 80. היא הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים ושישה נכדים. בשנים האחרונות סבלה עומר מבעיות בריאותיות. במהלך חייה הספיקה עומר לכתוב ולפרסם כמעט מאה ספרים ולקבל את פרס ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

עומר החלה את דרכה בכתיבת המדור "דפי תמר", שהפך בהמשך לסדרת ספרים. במשך השנים כתבה עומר עשרות ספרים - חלקם ביוגרפיות לבני נוער של דמויות בולטות מתולדות הציונות והיישוב העברי, בהם "שרה גיבורת ניל"י" ו"הבכור לבית אב"י". דורות של ילדים גדלו על ספריה, בהם "לאהוב עד מוות" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד". את ספרה האחרון - "סיפור שקרה לי בדרך" - פרסמה עומר בשנת 2010.

עומר זכתה בפרסים רבים כהוקרה על פועלה בתחום ספרות הילדים והנוער, בהם פרס זאב, פרס למדן ועיטור אנדרסן. ב-2005 הוענק לה פרס שרת התרבות בקטגוריית ילדים ונוער. שנה לאחר מכן זכתה בפרס ישראל על תרומתה לתרבות הישראלית. בנימוקיהם כתבו השופטים: "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים". השנה זכתה עומר בפרס אקו"ם על מפעל חיים.

דבורה עומר, 1932-2013 (חדשות 2)

החלה לכתוב בגיל 8

עומר נולדה בערב יום כיפור, ובילדותה התגרשו הוריה. היא גדלה בקיבוץ מעוז חיים והייתה אחת מהילדות הראשונות של הקיבוץ. כשהייתה בת 11 נהרגה אמה בתאונת ירי, במהלך אימונים של ה"הגנה". בגיל 8 החלה לכתוב יומן, בהשפעת "הלב" של אדמונדו דה אמיצ'יס. יצירותיה הראשונות כנערה התפרסמו ב"במעלה" - ירחון הנוער העובד אותו ערך אביה, משה. יגאל מוסינזון, מחבר סדרת הספרים "חסמב"ה", היה דודה.

לאחר סיום שירותה הצבאי נישאה לשמואל (שמוליק) עומר ולמדה הוראה בסמינר הקיבוצים. עם סיום לימודיה שימשה מורה בכיתות ו'-ח' בקיבוץ מעוז חיים. את מדור "דפי תמר" החלה לפרסום בעיתון "דבר לילדים" בשנת 1955.

זכתה בפרס ישראל. דבורה עומר (חדשות 2)

כמה מספריה של עומר הומחזו והועלו כהצגות ילדים, בהן "מלך היהודים" ו"המלך מתיא הראשון" שהועלו בהבימה. יצירותיה תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, רוסית, ספרדית, גרמנית, ערבית, הולנדית, יפנית ופינית.