הילד בן 60: אהוד בנאי לא חושש מהגיל

הזמר המוערך לא עוצר לרגע את מסע הנדודים והחיפושים היצירתי שלו - גם אל תחנות בעבר. השנה הוא מוציא אלבום חדש – "באופק אחר", ובו הוא חוזר אל השירים הישנים בעיבודים חדשים ומספר גם על החזרה בתשובה, דעתו על מדיניות ישראל כלפי המסתננים והסכסוך עם הפלסטינים. צפו בריאיון עמו

רגע לפני שהוא חוגג את סיומו של העשור השישי של חייו, כשמאחוריו עשרה אלבומים ואופרת רוק אחת, עוצר טרובדור הרוק הישראלי שחזר בתשובה בבית הכנסת שלו, ומספר היכן התחיל ומה היה הרגע שגרם לו לשים כיפה על הראש.

"גיל 60? מי בן 60? אני יודע שזו כותרת יפה - הילד בן 60", אמר בנאי. "הגיל לא מלחיץ אותי בכלל, אבל הייתי רוצה שמעכשיו הזמן יילך יותר לאט", הוסיף. מיום היוולדו נמצא אהוד בנאי בחיפוש תמידי. הדרך אל המקום, כיאה למחפש, חשובה לו יותר ממציאת הנחלה. כעת, כשהוא מוזיקאי עטור שבחים בעל רפרטואר מרשים, הוא משחזר קלטות עתיקות שלו וחוזר אל נקודת ההתחלה - בדמותו של אלבום אולפן חדש, "באופק אחר" - עיבודים חדשים לקלאסיקות הישנות.

"באותו האופן שבו אתה חוזר כל הזמן על מילותיה של תפילה מסוימת, ובכל פעם הן מקבלות משמעות חדשה - כך גם השירים הללו", ציין המוזיקאי. בנאי, שלאורך השנים הוצמד לו הכינוי "היהודי הנודד" - מתהדר בו כעת יותר מתמיד. המסע של בנאי נמשך גם בספרו החדש שהוציא לאחרונה, "זה המקום". "מצאתי איזה יומן ישן שלי", סיפר והוסיף: "כתבתי שם שמבחינתי, הדבר שאני אעשה בחיי הוא אמנות. כתבתי שם שזה יהיה ספרות, קולנוע או מוזיקה שתיגע בליבם של אנשים. זה בשבילי יהיה השיא שאליו אני רוצה להגיע. בעניין הזה - הגשמתי חלום".

"סודני מגיע לארץ? הוא מחפש עיר מקלט"

לאחר המילים היפות על השירים הישנים, מגיעה גם הביקורת הנוקבת מכיוונו של הזמר על המדיניות הישראלית בכל הנוגע למסתננים הנכנסים לארץ. "כשמגיעים לכאן סודנים - הם מחפשים עיר מקלט", אמר בנאי בפראפרזה לשירו המפורסם מאלבומו הראשון שיצא בשנת 1987. למרות פער השנים הניכר, מתברר כי מילותיו עדיין אקטואליות מתמיד.

הדת, האמונה והמסורת תמיד סבבו את החיפוש האינסופי של בנאי. אבל היה רגע אחד מכונן שגרם לבנאי להחליט שהוא מוסיף כיפה לראשו. "רצח רבין, ללא ספק, נתן לי איזה "פוש", אמר המוזיקאי. "המחשבה הזאת שהרוצח של רבין עם הכיפה לראשו, שהוא ייצג את היהדות בזמננו ושהיהדות היא משהו שמוביל לקנאות לאומנית - היה חשוב לי לבוא ולהגיד שזאת לא באמת היהדות האמיתית. היהדות בעומק שלה היא דת שמדברת על שלום כערך עליון'", הדגיש.

על הדרך שבה הוא מבטא את החזרה בתשובה שלו, אמר בנאי כי "אנשים רגילים לסוג של דתי, שהוא עוזב את הכל. אני אף פעם לא ראיתי את זה כמשהו שיגרום לי ללכת לגור בבני ברק וללבוש חליפה שחורה או שטריימל".

"אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן פלסטינים"

בשנת 2005, במהלך ביצוע תכנית ההתנקות, הובילה אותו דרכו הייחודית של בנאי לנסוע עם גיטרה לגוש קטיף שלושה ימים לפני הפינוי, למופע הזדהות עם המפונים. למרות הרגשות הטעונים, הוא לא הסתיר מהם את תמיכתו בפינוי. "יש כאן מחלוקת, גם בתוך עולם היהדות", אמר הזמר, והוסיף כי "יכול להיות שאין עם מי לעשות שלום ויכול להיות שאי אפשר לצאת מהשטחים. אני לא מבין בפוליטיקה ולא מבין בביטחון. מה שמעניין אותי זו ההשקפה הדתית של הנושא הזה ואני חושב שהמחשבה שצריך להתיישב באיזשהו מאחז ביהודה ושומרון כחלק מההלכה היהודית - זו טעות. אי אפשר להתעלם מזה שיש כאן פלסטינים".