מבקר המדינה נגד המינויים בלשכת רה"מ: "ליקויים חמורים בניהול כוח האדם"

לינדנשטראוס מפרסם היום דוח חמור העוסק במינויים בלשכת ראש הממשלה. המבקר קובע כי בניהול כוח האדם במשרד רה"מ ב-15 השנים האחרונות, נתגלו "ליקויים חמורים", בין היתר פטור מחובת המכרז למשרות אמון רבות והגדלת תקן המשרות. תגובת הלשכה: בתקופת נתניהו דווקא קוצצו התקנים

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מפרסם היום דוח מיוחד בנושא העסקת עובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה. במסגרת המסמך, נחשפים ליקויים חמורים בניהול כוח אדם במשרד ראש הממשלה, שהביאו בין היתר ל"אי התאמה בוטה" בין הגדרות התפקידים שנקבעו לבין התפקידים בפועל.

משרד ראש הממשלה: "הביקורת מתייחסת לסוגיה מערכתית, ולהתנהלות משרד ראש הממשלה מזה 15 שנה לפחות, כאשר אין כל ספק שבהתנהלותם של העובדים הספציפיים המכהנים כעת לא נפל כל פגם".

הביקורת נערכה במהלך התקופה שבה כיהן בנימין נתניהו כראש הממשלה, בין פברואר 2010 לפברואר 2011, אך התייחסה גם לתקופות כהונה של ראשי ממשלה קודמים. המבקר ערך מעקב אחר מינוי משרות אמון במשרד ראש הממשלה, שהן משרות אותן רשאים ראש הממשלה, שר או מנכ"ל של משרד ממשלתי למנות בלשכתם לפי שיקול דעתם וללא קיום של הליך מכרזי או הליך בחירה שוויוני אחר.

על פי הממצאים, משנת 1995 גדל מספר משרות האמון של עוזרים ויועצים כמעט פי שישה, והגיע בשנת 2011 ללא פחות מ-53, ב-15 השנים האחרונות. גידול זה התרחש ללא שנעשה תהליך יסודי של בירור הצרכים וקיום הליכי אישור מתאימים כנדרש בהוראות הדין, כך נכתב בדוח.

"התגלו חריגות שכר ביותר מ-50%"

עוד עולה מדוח המבקר, כי למרות ששר רשאי להעסיק בלשכתו לא יותר משישה עובדי מזכירות, זאת על פי חוזרי נציבות שירות המדינה, אישרה הנציבות לאורך השנים תקן משרות אמון בהיקף גדול בהרבה ממה שנקבע. בין השנים 1995 ל-2005 גדל תקן עובדי המזכירות ל-13. בזמן הבדיקה 12 ממשרות אלה היו מאוישות, כשרק ב-6 מתוכן הועסקו עובדי מזכירות בלשכת ראש הממשלה עצמה.

על פי בדיקת המבקר, רק ב-20% ממשרות האמון של עוזרי ויועצי ראש הממשלה, התקיימו דרישות הנחוצות למתן פטור מחובת המכרז. עוד עלה כי במהלך השנים אישרה נציבות שירות המדינה משרות אמון רבות, זאת ללא היתר לפטור ממכרז על פי חוק.

בנוסף חושף הדוח, כי התגלה שיבוץ עובדים במשרות אמון שלא בהתאם למשרות שנקבעו להם בתקן המשרד - דבר שעומד בניגוד לכללי המינהל התקין. עוד נמצא כי קיימת חריגת שכר של יותר מ-50% בשכרם של שלושה עוזרי מנכ"ל ששובצו בתקן של יועצים במשרות אמון של ראש הממשלה.

"לא נערכה בדיקה לפני אישור מינויים"

על פי הדוח, נמצא כי מספר גדול של עובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה, הועסקו במשרות ניהול וביצוע, זאת בניגוד להוראות ולחוזרי נציבות שירות המדינה. הביקורת העלתה כי החריגה בתחום זה הייתה נרחבת והובחנה באגפים רבים בהם המועצה הלאומית לכלכלה, באגף אירועים, סיורים וטקסים ובמערך ההסברה הלאומי.

בבדיקת המבקר נמצא כי הסדר שכר העובדים במשרות אמון שנקבע בין נציבות שירות המדינה למשרד ראש הממשלה נעשה בעל פה ולא פורסם בכתב. בנוסף עלה כי יחידת משאבי אנוש במשרד ראש הממשלה לא העבירה מידע על משרות שאוישו והן לא נבדקו לפני אישור המינויים, זאת בניגוד להנחיות.

על פי הדוח, משרד מבקר המדינה סבור כי במתווה פתרון שהוצע בין משרד ראש הממשלה לנציבות שירות המדינה בעניין סיווג משרות האמון שבתקן המשרד, יש חריגה של ממש מעקרונות היסוד למינוי עובדים בשירות המדינה.

עוד נכתב כי "על נציבות שירות המדינה ומשרד ראש הממשלה לתת את הדעת לכך שהמתווה שהוצג עלול לערער את עקרונות היסוד שעליהם מושתתת העסקת עובדים בשירות המדינה, תוך מתן הדעת לפוטנציאל הפגיעה באופיו של השירות הממשלתי".

המבקר: "נמצאו ליקויים חמורים"

עוד על פי הדוח, התברר כי לא הוגדרו תיאורי תפקיד ולא נקבעו דרישות סף למשרות של העובדים במשרות אמון לפני מינוים לתפקיד, אלא נעשה שימוש במשרות קיימות, שחלקן לא קיבלו את אישור נציבות שירות המדינה.

המבקר כותב כי על פי שיבוץ לקוי במשרד ראש הממשלה ואי-עדכון תיאורי התפקידים, ב-21 תיאורי תפקידים מתוך 30 שנבדקו, לא נמצאה כלל התאמה בין התיאור לתפקיד בפועל שמילא העובד. בנוסף, פורסם כי משרד ראש הממשלה לא בחן את התאמת המועמדים לתפקידים במשרות אמון בהתאם לדרישות הסף שנקבעו. עוד העלתה הביקורת, כי כמה מהעובדים במשרות אמון, בהם עובדים בכירים, לא עמדו בתנאי סף שנקבעו למשרות שבהן שובצו.

לטענת מבקר המדינה, הליקויים שנמצאו בבדיקתו הם "חמורים וכוללים בין היתר מתן פטור מחובת המכרז למשרות אמון רבות, הגדלת תקן המשרות ואי סדרים חמורים בניהול כוח האדם שהובילו למקרים רבים של אי-התאמה בוטה בין הגדרות התפקידים שנקבעו לעובדים במשרות אמון ובין תפקידיהם בפועל".

"אין לקבל מציאות כזו במערכת הממשלתית בכלל ובמשרד ראש הממשלה בפרט", כתב המבקר והדגיש כי העסקה במשרות אמון אף משמשת לעקיפת חובת המכרזים, דבר הפוגע בעקרון שוויון ההזדמנויות, וכי ניהולו של נושא זה באופן בלתי תקין עלול אף לפגוע באמון הציבור בשירות הציבורי.

בחודש פברואר האחרון, לאחר קבלת טיוטת ממצאי דוח זה, הודיע ראש הממשלה על הקמת ועדה מקצועית חיצונית לבחינת מבנה משרד ראש הממשלה והמתכונת הראויה להעסקת עובדיו.

תגובת לשכת רה"מ: אצל נתניהו דווקא קוצצו התקנים

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "דוח מבקר המדינה מתייחס לשנים 1995-2010, תקופה שבה כיהנו שבע ממשלות וחמישה ראשי ממשלה. בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון בשישה תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה". 

עוד נמסר מלשכת רה"מ: "בדוח מבקר המדינה לא הוזכרו שמותיהם של העובדים, ולא בכדי, ויש לצפות כי אמצעי התקשורת ינהגו באותה זהירות. הביקורת מתייחסת לסוגיה מערכתית, ולהתנהלות משרד ראש הממשלה מזה 15 שנה לפחות, כאשר אין כל ספק שבהתנהלותם של העובדים הספציפיים המכהנים כעת לא נפל כל פגם. אזכור העובדים בשמותיהם בכתבות בנושא, ללא כל יסוד שבדין, עלולה לעלות כדי הוצאות דיבה".

כדי לבחון את מבנה לשכת ראש הממשלה הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת ועדה ציבורית שבראשה עומד יוסי קוצ'יק. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה עד לסוף השנה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת