"ה-DNA על הסכין: לא של הצעירה שהותקפה בשדרות ח"ן"

עורך דינו של הנאשם בהשחתת פניה דורש היום לבטל את כתב האישום ולשחרר את הנאשם, עידן אנורי, לביתו. הסיבה: אין אף ראיה לא נסיבתית בתיק הקושרת אותו לתקיפה המזעזעת. לדבריו, ה-DNA שנמצא על הסכין אינו שייך למותקפת. התובעת: "הוא בירר באינטרנט איך מוחקים ראיות"

עו"ד אורי קינן, המייצג את עידן אנורי, הנאשם בהשחתת פני הצעירה בשדרות ח"ן, טען היום בבית משפט השלום בתל אביב כי כל הראיות בתיק נסיבתיות - וכי אין ראיה אחת לרפואה הקושרת את אנורי ישירות לתקיפה המזעזעת. הדיון הסתיים ללא החלטה בנושא.

לדבריו של עו"ד קינן, לא נמצא DNA של הצעירה שהותקפה בלב תל אביב על קסדת האופנוע של אנורי, על הסכין שנמצאה בכליו או על האופנוע עצמו. קינן טוען כי דווקא DNA של אישה אחרת אותר על הסכין, אך הדגיש כי לא מדובר בשיירי דם. עוד לפי עו"ד קינן, בצילומי הווידאו שהציגה המשטרה ובהם נראה האופנוע, לכאורה של אנורי, דולק אחר האוטובוס בו נסעה הצעירה לאחר עבודתה, לא ניתן לזהות את הנאשם. יתרה מזאת, אנורי טוען כי אין לו כל קשר לאופנוע שנמצא בחניון של בית החולים "איכילוב" בת"א, וכן לקסדה, למעיל ולסכין שנמצאו בתוכו. הפרקליטות טוענת מנגד כי על המעיל והקסדה נמצאו טביעות האצבע של הנאשם.

התובעת במשפט, עו"ד הדס פורר מפרקליטות מחוז ת"א, אמרה על טענת ה-DNA של ההגנה כי "מכאן עולה תחכומו של הנאשם, הוא בירר באינטרנט וידע כיצד למחוק את הראייה מהסכין". הפרקליטה הוסיפה במהלך הדיון: "בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה שקרים בהודאות המשיב. פשע כל כך אכזרי לא ראיתי מימי, מדובר באחד האנשים הכי מסוכנים שפגשתי, ואין לשקול חלופת מעצר".

גורמים בכירים בפרקליטות הוסיפו כי "החקירה היא לתפארת מדינת ישראל, מהחקירות המושקעות והטובות שהיו. רבים המקרים בהם מורשע אדם על בסיס ראיות מסוג זה הקיימות, ובתיק הזה - הן קיימות". בפרקליטות הוסיפו כי, "ישנן ראיות אחרות רבות הקושרות את הנאשם למקרה".

עדות המותקפת: "הרגשתי את הסכין קורע אותי" 

לידי חדשות 2 באינטרנט הגיע לפני כשבועיים פרוטוקול עדותה של הנערה שפניה הושחתו בלב תל אביב בתחילת חודש פברואר, כפי שנמסרה לחוקרי המשטרה בעודה מאושפזת בבית החולים, יממה אחת בלבד לאחר האירוע החמור.

"בסביבות השעה 14:00 יצאתי מהבית לעבודה, יש הרבה אוטובוסים ואין קו קבוע שאותו אני לוקחת... הגעתי לעבודה, ולאחר משמרת שגרתית למדי, הגיע המחליף שלי בשעה 23:00... העברתי את כרטיס הנוכחות שלי ויצאתי מהמשרד שנמצא בבניין כלבו שלום", מספרת הצעירה.

"היה חשוך ולא ראיתי משהו חריג... הלכתי ברגל עד תחנת האוטובוס... לא היו אנשים בתחנה אבל ראיתי אוטו שחונה ממש ליד ולא רציתי לעמוד לידו". "עליתי על האוטובוס וראיתי שהבחור שישב ברכב עלה יחד איתי לאוטובוס... הנהג שאל אותו לאן הוא נוסע והוא ענה 'רמת השרון'... כשירדתי בתחנה בדקתי שהוא ממשיך לשבת מאחור ולא יורד אחרי", היא משחזרת.

לדבריה, "תוך כדי הירידה מהאוטובוס , אני שמה לב שיש מישהו על אופנוע, ושמתי לב שהוא מביט לכיוון האוטובוס.. שמתי לב אליו כי הוא היה מאוד מיוחד". "התחלתי ללכת על המדרכה בצד שמאל לכיוון שדרות ח"ן ופתאום שמעתי רעש של מנוע, ורואה קטנוע עובר בצד ימין שלי, עולה על המדרכה וחוסם את המדרכה לפניי.. זיהיתי בוודאות שמדובר באופנוען שחיכה בתחנת אוטובוס".

"התחלתי לפחד, זה לא סתם שאני רואה את האופנוען הזה לידי כבר פעמיים. המשכתי לכיוון הסמטה החשוכה, וראיתי שהוא לא מגיע לתקוף אותי. נרגעתי, כי חשבתי שאם היה רוצה לתקוף אותי זה המקום. אחר כך המשכתי לכיוון שדרות ח"ן, שזה רחוב הומה למדי, באתי לעבור את הכביש. אני מסתכלת לצד שמאל וקולטת את אותו אופנוען בוודאות כשהוא עוצר בסמוך אליי ומדומם מנוע. נעמדתי במקום ואמרתי לעצמי: 'הוא בא אלייך', לא היה לי לאן לברוח. אני הייתי על עקבים, והוא על אופנוע... רק חשבתי לעצמי: 'תבטיחי לעצמך שתצעקי'", היא נזכרת.

רגע התקיפה: "חשבתי שהוא בא לאנוס אותי... ושהוא הולך להרדים אותי"

"באותו רגע חשבתי שהוא בא לאנוס אותי... ושהוא הולך להרדים אותי... זה מה שעבר לי בראש.. אז שמתי את הידיים על הפה ועל האף.. הוא בא מולי, לא רץ אבל בא מהר.. ההרגשה שלי שהוא לא היה בלחץ, ושידע בדיוק מה הוא עומד לעשות. הוא התקרב אליי ונצמד אליי, אני הרגשתי כמו מכת חשמל בחזה, כאילו הוא מפעיל עליי שוקר חשמלי", אומרת הצעירה.

"לא ראיתי יד, הוא תפס אותי, כאילו עוטף אותי והרגשתי חשמל. הרגשתי שאני מתעלפת לשנייה. אחרי שפתחתי את העיניים אני מרגישה שהוא מכניס לי אגרופים, אחד בבטן, אחד בגב וחוזר על אותן מכות כמה פעמים. באגרוף השני התחלתי לצרוח... ואז הרגשתי שהוא חתך לי את הפה.. המשכתי לצרוח.. ואז הוא עשה תנועה עם היד וחתך לי את הפנים.. ברגע הזה הפה שלי היה פתוח והלשון בחוץ, והרגשתי שאני שותה דם", כך מתארת את הרגעים הכואבים שחוותה.

"פחדתי שהוא ידקור אותי בלב, אז החלטתי להתקרב אליו יותר שלא ידקור אותי בלב.. חשבתי שזה לוקח הרבה זמן, שזה חודר בתוכי עמוק ועוד עמוק ולא יוצא.. חשבתי שזה לא סכין אלא חרב.. הרגשתי את הלהב כאילו ממש קורע אותי".

"באותו הזמן עבר בחור בשדרה והתקרב אלינו, ואז הדוקר שלא הוציא עד אז הגה מפיו אמר: 'שחררי את התיק', למרות שלא אמר קודם אף מילה על התיק. הבחור בא לרשום את מספר האופנוע, התוקף קפא במקום והלך אחורה, ואז שמעתי את האופנוע זז".

"אחר כך אני כבר לא יודעת מה כי נפלתי, באו אנשים ושמעתי מישהי אומרת לי: 'אני רופאה, את שומעת אותי? הכל יהיה בסדר', וכבר התחילה התקהלות".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת