מבקר המדינה: קצב דאג למקורביו

בביקורת שנערכה לראשונה בבית הנשיא, מצא לינדנשטראוס לא מעט אי סדרים: עובדים שמונו ללא מכרז, גיוס כספים בניגוד לחוק שירות המדינה וקשיים בניהול הקרנות הכספיות. עוד נחשפה בעייתיות בטיפול הממושך של הפרקליטות בתיקים פליליים, בנכסי כספי השואה ובקרן לטיפול בחסויים. בית הנשיא: "הדוח עוסק ברובו בתקופת קצב"

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הגיש אחר הצהריים דוח חמור ובו הוא חושף ליקויים ואי-סדרים בבית הנשיא, בפעילות הפרקליטות, בטיפול בנכסי נספי השואה ובקרן לטיפול בחסויים.

ארבעת הדוחות, אותם כינה המבקר "בעלי חשיבות מיוחדת", הוכנו על ידי האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה, שהוקם לפני כחמש שנים על מנת לפעול נגד תופעות של שחיתות ציבורית ולמען מאבק לטוהר המידות.

מינויים ללא מכרז בבית הנשיא

הפרק הראשון של הדוח עסק בביקורת על התנהלות בית הנשיא בשנים 2000-2008, בהן כיהן מרבית התקופה משה קצב, ומצא ליקויים בתחום מינוי עובדים, בגיוס תרומות, ובניהול ההקדשות והקרנות הכספיות. מדובר בפעם הראשונה בה נערכה ביקורת בתחומי המינהל בבית הנשיא.

מהממצאים עולה כי עובדים מונו ללא מכרז, משרות אמון אוישו ללא קביעת מסגרת של כמות המשרות, יועצים בחוזה קבלן ויועצים בהתנדבות מונו שלא בהתאם לעקרונות החלים בשירות המדינה ומינוי בפועל הוארך לתקופה של יותר משנתיים.

בביקורת התגלה כי מנכ"ל בית הנשיא לשעבר, מר משה גורל, עסק בגיוס כספים לטובת עמותה שביצעה פרויקט שיזם הנשיא קצב. "גיוס הכספים נעשה בניגוד לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים - גם אם נועד למטרות חיוביות", נכתב בדוח.

בנוסף מותח לינדנשטראוס ביקורת על כך ש"וועידת ישראל 2008 - פונים אל המחר", מומנה באמצעות תרומות. "הוועידה הייתה אירוע ממלכתי, והיה ראוי שימומן מתקציב המדינה", צוין בדוח.

טחנות הצדק טוחנות לאט

את הפרק השני הקדיש המבקר לפרקליטות ומצא ליקויים משמעותיים בטיפול בתיקים הפליליים הממתינים לבירור דין. מהדוח עולה כי בתקופה שבין ינואר 2004 לספטמבר 2008 שלחה המשטרה לפרקליטויות המחוזות כ-192,000 תיקי חקירה, ונפתחו בעניינם כ-142,000 תיקי פרקליטות פליליים.

לפי הנתונים המעודכנים לספטמבר 2008, כ-113,000 מתיקי הפרקליטות שנפתחו נסגרו מבלי שהוגשו כתבי אישום; בכ-17,000 מהם הוגש כתב אישום נגד המעורבים, וכ-12,000 תיקים נותרו פתוחים ללא קבלת החלטות בעניינם.

עוד נמצא, כי למרות תכנית החירום הפרקליטות "לחיסול תיקים הממתינים לבירור דין", שבמסגרתה הוקצו משרות נוספות של פרקליטים, גדל מספר התיקים בכ-10%.

כמו כן התברר כי 79% מהתיקים הממתינים לבירור דין שנפתחו לפני שנת 2006 לא טופלו תקופה ממושכת ולא התקבלו בענייניהם החלטות. " תיקים שעסקו בעברות כגון רצח, הריגה, אלימות במשפחה, עברות מין, הונאה, מרמה והפרת אמונים לא הופנו לפרקליטים ולא נעשתה לגביהם שום פעולה או שהם המתינו להתערבות גורם נוסף", מדגיש המבקר.

"הפרקליטות", כך קובע לינדנשטראוס, "לא השיגה את המטרות שקבעה לעצמה ביחס לצמצום כמות התיקים הפליליים הפתוחים ומניעת הצטברות נוספת של תיקים כאלה. בכך נגרם עיכוב במתן הדין המשפיע - הן על החשוד בביצוע העברה והן על הקורבן הממתין לעשיית צדק.

"התמשכות הליכים המתקיימים נגד אדם שלא בצדק נחשבת לעינוי דין ואפשר לראות בה כשלעצמה עונש, קל וחומר אם בסופם כלל לא מוגש כתב אישום נגדו", מדגיש לינדנשטראוס.

"תיקון הליקויים שנמצאו יחזק את פרקליטות המדינה ואת אמון הציבור בה, יגביר את ההרתעה ויאפשר לה לעמוד במטלות שעליה למלא בהיותה גורם מרכזי במערך אכיפת החוק והלחימה בפשיעה במדינת ישראל".

חובה מוסרית שלא טופלה

שני הפרקים האחרים עוסקים באיתור הנכסים של נספי השואה והשבתם ליורשיהם והטיפול באוכלוסיית החסויים. המבקר העלה ליקויים בדרכי הפעולה של החברה שהוקמה מכוח החוק לאיתור ולהשבת נכסי הנספים.

האפוטרופוס הכללי (האפ"כ), כך מציין לינדנשטראוס, נדרש בחוק להעביר לחברה נכסים של נספי שואה שבניהולו בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה. לשם כך היה עליו לסווג את הנכסים ולהפריד בין תיקים של נספי שואה לתיקים אחרים. האפ"כ העביר לחברה במרס 2007 את כל הנכסים שלפי הידוע לו השתייכו לנספי השואה. הביקורת העלתה, כי אף לאחר שלוש שנים מהקמת החברה טרם השלים האפ"כ את סיווג כל התיקים.

עוד נמצא כי החברה לא גיבשה מדיניות ארוכת טווח בנושא הסיוע לניצולים ולא פעלה די לבדיקת צורכיהם. כמו כן, הוטל על החברה לפעול לאיתור יורשים של הנכסים שהועברו לניהולה, אולם נמצא כי איתור יזום של יורשיהם של נכסים אשר הציבור לא הגיש בקשות בגינם היה נדבך שולי בלבד בפעילות החברה.

לתקן את העוול

"השבת הנכסים של נספי השואה ליורשי הנספים היא חובה מוסרית, ואף על פי כן לא טופלה סוגיה זו במשך שנים", כותב המבקר. "תיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, בלוח זמנים קצר, יוכל לתקן במעט את העוול שנעשה לבעלי הנכסים וליורשיהם ולסייע לניצולים בשנותיהם האחרונות".

רכז אחד ל-160 חסויים

הפרק העוסק בקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה.

נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי. עוד התברר, כי על אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

"חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים", נכתב בדוח.

לינדנשטראוס מבהיר כי: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה".

מבית הנשיא נמסר בתגובה: דוח מבקר המדינה מתייחס לשנים 2000-2008 ועוסק ברובו בתקופת כהונתו של הנשיא קצב. עם כניסתו של הנשיא פרס לתפקידו הורה הנשיא לתקן את כל ליקויי העבר, ואכן בשיתוף פעולה מלא עם מבקר המדינה תוקנו מרבית הליקויים. יודגש כי מבקר המדינה ציין בדוח עצמו כי ליקויים רבים תוקנו כבר על ידי ההנהלה החדשה וכי הוא רואה בחיוב את מהלכיה לבניית תשתית מנהלית חדשה על פי הכללים הנהוגים בשירות המדינה.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: הדו"ח, שעל הכנתו יש לברך, עוסק בתהליכי עבודה מלפני שנים (2004 עד קיץ 2008). במהלך השנים שמאז המועד אליו מתייחס הדו"ח, חל שיפור דרמטי במצב הטיפול בתיקים הפליליים, וזאת בעקבות מבצעים מרוכזים שבוצעו בפרקליטות. לפיכך, הביקורת עוסקת במצב שהיה קיים בתאריך שאינו עוד רלוונטי כיום.

השיפור המשמעותי בתחום זה מתבטא הן בהקטנה משמעותית של מספר התיקים שבהכנה, ומה שחשוב לאין ערוך הוא כי הפרקליטות קיצרה לכדי מחצית ופחות מכך את משכי הזמן מאז הגעת התיקים לטיפול ועד קבלת ההחלטות בהם. להישגים מרשימים אלה הגיעה הפרקליטות לאחרונה למרות שעומסי עבודה במונחים מספריים, עלו ללא הכר בשנים האחרונות, כשם שהדבר מתבטא גם במורכבות התיקים והמשפטים שמנהלת הפרקליטות.

בפרקליטות אומרים בתגובה: הדוח, שעל הכנתו יש לברך, עוסק בתהליכי עבודה מלפני שנים (2004 עד קיץ 2008).

במהלך השנים שמאז המועד אליו מתייחס הדוח, חל שיפור דרמטי במצב הטיפול בתיקים הפליליים, וזאת בעקבות מבצעים מרוכזים שבוצעו בפרקליטות. לפיכך, הביקורת עוסקת במצב שהיה קיים בתאריך שאינו עוד רלוונטי כיום.

השיפור המשמעותי בתחום זה מתבטא הן בהקטנה משמעותית של מספר התיקים שבהכנה, ומה שחשוב לאין ערוך הוא כי הפרקליטות קיצרה לכדי מחצית ופחות מכך את משכי הזמן מאז הגעת התיקים לטיפול ועד קבלת ההחלטות בהם.

להישגים מרשימים אלה הגיעה הפרקליטות לאחרונה למרות שעומסי עבודה במונחים מספריים, עלו ללא הכר בשנים האחרונות, כשם שהדבר מתבטא גם במורכבות התיקים והמשפטים שמנהלת הפרקליטות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט