אמה של שקד שלחוב בערעור בעליון: "הם מפלצות שרצחו לי את הבת"

6 שנים אחרי ששלחוב בת ה-16 נרצחה באשקלון, החליט ביהמ"ש לזכות את הנאשמים, מישל ז'אנו וישראל גנון, מרצח. שקד איבדה את חייה מיריות שנורו לעבר המכונית בה נסעה במהלך סכסוך בין עבריינים. "אני חיה בגיהנום", אמרה היום אמה של שקד בבית המשפט

בית המשפט העליון דן היום בערעור שהגישה הפרקליטות על זיכויים של מישל ז'אנו וישראל גנון, מרצח הנערה שקד שלחוב ז"ל באשקלון ב-2003. שלחוב נורתה מיריות שפגעו ברכב שבו נסעה, אך כוונו למעשה לעבריין שלום דומרני, שחשבו שהוא נוסע במכונית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה לפני כתשעה חודשים את השניים, אחרי שקבע שעד התביעה המרכזי, הרוצח השכיר ירון סנקר, אינו אמין ואין להישען עליו, בין היתר, לאור סירובו של סנקר להעיד במשפט. המדינה ערערה על הזיכוי, והיום החלו הדיונים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את ההחלטה למועד אחר.

"אנחנו חיים בגיהנום"

בסוף הדיון נפגשו הוריה של שלחוב עם שני הנאשמים שזוכו ישראל גנון ומישל ז'אנו. "זה גיהנום בשבילי לראות אותם משוחררים היום בבית המשפט", אמרה האם הכואבת. "הם מפלצות, הם רוצחים, הם רצחו את הבת שלי ואני מחזיקה את עצמי כל יום כדי לא להתמוטט, בשבילי ובשביל הילדים שנותרו לי - כדי שהשניים האלה יגיעו למקום הראוי להם. הגענו לנקודה בה אנחנו מאמינים שבית המשפט העליון יכריע אמת וצדק. אחרי הערעור, כמה שזה נשמע קשה והזוי, התחושה היא שהמעגל ייסגר והצדק ייעשה".

"זה היה יום קשה ועמוס, פתאום פרטי הרצח נחשפים מחדש", אמר אמיר שלחוב, אביה של שקד. "אנו חיים את הרצח יום-יום, ואני מקווה שבית המשפט יעשה צדק. "יש חשש שנתאכזב, אני ריאלי, אני יודע שהכל יכול להיות, הופתעתי מפסק הדין הראשון - כך שאני רק יכול לקוות לטוב".

ד"ר דנה פוגץ', ממרכז "נגה" (למען נפגעי העבירה), בקרייה האקדמית אונו אמרה: "צריך לזכור שכבר הזיכוי בבית המשפט המחוזי היה מחמת הספק ואין לנו ספק שהשופטים יבחנו את העניין בעיניים חדשות".

עו"ד אבי חימי, המייצג את ישראל גנון, אמר כי הוא שם מבטחו בבית המשפט. "המשטרה עשתה עבודה לא טובה בתיק הזה, בעזרת ראיות חלשלות היא ניסתה להרשיע את מרשי, אך בית המשפט קבע כי אין בכך דבר וכי הרוצח האמיתי עדיין מסתובב חופשי ואותו צריכים לחפש", אמר.

 המחוזי: הראיות לא מספיק חזקות

ימים אחדים קודם לזיכוי הציעו סניגוריהם של הנאשמים לפרקליטות המדינה להגיע להסדר  טיעון ולפיה יישלחו השניים ל-16 ו-18 שנים בכלא, אולם הפרקליטות סירבה.

השופטים הסבירו את החלטתם בכך שהעדויות והראיות שהוצגו בפניהם לא הוכיחו כי השניים אחראים לרצח המזעזע. הרכב השופטים לא קיבל, כאמור, את עדותו של העבריין ירון סנקר, עליו התבסס רוב כתב האישום. על עדותו אמרו השופטים: "אמירותיו לוקות במספר חוסרים. הן מבחינת אישיותו, מעמדו כעד, סתירות בין העדויות השונות, סתירות בינן לבין ראיות ובחירותו שלא להעיד בפני בית המשפט".

נסעה עם חברים ונורתה למוות

שקד שלחוב בת ה-16 נרצחה לאחר שנורתה בראשה במהלך "חיסול חשבונות" בין עבריינים. חבר וחברה שישבו איתה ברכב באשקלון נפצעו באורח קל עד בינוני.

כאשר חלפה מכוניתם של שלושת החברים בצומת הרחובות רבין ונווה דקלים בעיר, נסע לכיוונם רכב וממנו נורו היריות הקטלניות. שקד ישבה במושב ליד הנהג, נפצעה באורח אנוש ונפטרה מפצעיה בבית החולים ברזילי באשקלון.

כשנה לאחר הרצח הודיעה המשטרה כי פענחה את הפרשה הקשה. כתב אישום בגין קשר למעשה הוגש אז נגד ז'אנו וגנון, שני תושבי אשקלון. מכתב האישום עלה כי השניים הסתכסכו עם כנופיית עבריינים, בראשה עמד אז שלום דומרני, עבריין בכיר.

השניים, נכתב, רצו לחסל את דומרני ולשם כך חברו לכנופייה ממרכז הארץ. על פי כתב האישום, ז'אנו וגנון הצטיידו באותו ערב ברובה גליל והכינו לדומרני מארב שעה שצוות נוסף ביצע אחריו מעקב. בהמשך הערב דווח לשניים כי דומרני ושלושה מחבריו נוסעים ברכב סוזוקי באשקלון.

הנאשמים נסעו לעיר. באותה שעה הוריד נהג הרכב, יניב רווח, את דומרני והחברים ואסף את שקד ז"ל וחברה נוספת. ז'אנו וגנון, נכתב בכתב האישום, הבחינו ברכב, נסעו במקביל אליו, ותוך כדי נסיעה שלפו את רובה הגליל וירו צרור לתוך הסוזוקי. מהירי, כאמור, מתה שקד שלחוב ז"ל.