משפט ההלכה כבר כאן: בית הדין הרבני פוסק בניגוד להוראות בג"צ

לא ברור למה בישראל של שנת 2009 חלק מהנשים צריכות לעבור שבעה מדורי גיהנום כדי לקבל גט ואת תשלום המזונות. ג', גרושה המגדלת את ארבעת ילדיה לבד לאחר שבעלה החליט לנטוש אותה, לא מקבלת כבר ארבע שנים את דמי המזונות, למרות שהם היו מופקדים בערבות. הסיבה: בית הדין הרבני מסרב בתוקף לחלט אותם בניגוד לחוקי המדינה

הגרושה נאבקת לקבל את מזונותיה. אילוסטרציה (חדשות 2)

הסערה התקשורתית בעקבות דבריו של השר נאמן שאמר "ננחיל את משפט התורה צעד אחרי צעד" טרם שכחה, אבל אם תשאלו את ג', גרושה ואם לארבעה ממרכז הארץ - משפט ההלכה כבר הוחל במערכת המשפט בישראל.

ג' התחתנה עם בעלה לפני כ-19 שנים. בני הזוג הולידו ארבעה ילדים וחיו חיים מאושרים,עד שלפני ארבע שנים החליט הבעל לנטוש הכול ולעבור לגור עם חברתו בפלורידה שבארה"ב. הבעל סירב בתחילה לתת גט לאשתו עד שלבסוף אחרי מסכת עינויים גדולה, ניתן הגט "באמצעות שליח".

למרות הגט וחובותיו לבני משפחתו, סרב האב לשלם דמי מזונות לאם ולארבעת ילדיהם. יש לציין כי למרות שהזוג לא הגיע להסכם גירושין בו נקבע סכום המזונות, מחוייב הבעל לשלם לגרושתו סכום של כ-8,000 שקלים מזונות עבור ארבעת ילדיהם.

"שנתיים אחרי שברח, יצר איתנו קשר ואמר שהוא התגעגע לילדים" מספרת ג', שהסכימה לשלוח את הילדים לביקור בארה"ב אצל אביהם. "אמרתי לו שאני מפחדת שהוא יחטוף לי את הילדים וביקשתי שיפקיד את דמי המזונות כעירבון" סיפרה ג', "וכאשר הילדים כבר היו על המטוס חזרה לארץ, ניגשתי לבית המשפט וביקשתי עיקול על חשבון דמי המזונות".

"זה קל לעשוק אלמנות ויתומים"

מאותו רגע החלה הפרשה להסתבך. "בית הדין הרבני, אצלו הופקדו דמי העירבון, סירב להעביר לידינו את הכסף", אומרת ג'. "הבהרנו להם שיש בידינו צו עיקול חתום על ידי ראש ההוצאה לפועל, בתשובה הם ענו לנו כי הם אינם עובדים לפי חוקי מדינת ישראל, כך גם ענה בית הדין הרבני העליון".

ג', שחשה כי חרב עליה עולמה בפעם השנייה, החליטה להיאבק בהחלטה השנויה במחלוקת. "אנחנו פנינו לבג"צ כדי שיראה להם שאי אפשר לזלזל, אם היה מדובר בבנק גדול לא הייתה בעיה לקבל את הכספים אבל לעשוק אלמנות ויתומים הרבה יותר קל".

בית הדין הרבני פסק בניגוד לחוקי המדינה

פרקליטה של ג', עו"ד יוסף לוי, מציין כי "בית הדין הרבני נתן פסיקה המנוגדת ברוחה לבית המשפט העליון. מדובר בעתירה שנועדה בעצם מצד אחד לשמור על זכויות אם הקטינים בכל הקשור לקבלת מזונות מהאב ויחד עם זאת להציב באופן ברור את מקומו של בית הדין הרבני בישראל כגוף אשר אמור ליישם החלטות שיפוטיות".

עו"ד לוי מוסיף כי "הכספים אותם החזיק בית הדין הרבני במשמרתו היו אמורים על פי חוק להיות מועברים ללשכת ההוצאה לפועל, כאשר בית הדין הרבני שימש לצורך העניין כ"מחזיק" לכל דבר ועניין, אלא שבמקרה הנידון בית הדין הרבני שכח את מעמדו על פי החוק, וקבע בהחלטה המנוגדת לפי כל דין כי אין בכוונתו להעביר את הכספים המעוקלים לחזקת האם בהתאם להוראת ראש ההוצאה לפועל וחוקי מדינת ישראל".

ביום חמישי יערך הדיון בבג"צ בעניינה של ג' וכספי המזונות להם היא זקוקה. ג' תקווה שדיני מדינת ישראל עדיין חלים על כולם ואינם ניתנים לפרשנות מצד בתי הדין הרבניים.