מדינת ישראל נגד "האם המרעיבה"

בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד האם הנאשמת בהתעללות ובהרעבת בנה. חדשות 2 באינטרנט מביאים לכם את כתב האישום המלא

הנאשמת (חדשות 2)

מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
המאשימה

- נגד -

י.

הנאשמת

כתב אישום

הנאשמת מואשמת בזה כדלקמן:

א. העובדות:

חלק כללי:

1. הנאשמת אם לחמישה ילדים ובהם "ח", ילדה הרביעי, יליד 31.1.06.

2. "ח" נולד לאחר הריון ולידה תקינים, במשקל 2.900 ק"ג.

3. במהלך התקופה שבין פברואר 2008 ליולי 2009 (להלן: "התקופה הרלוונטית"), נהגה הנאשמת להתלונן בפני אנשי הצוות הרפואי שטיפלו ב"ח" בבתי החולים הדסה הר הצופים והדסה עין כרם (להלן: "אנשי הצוות הרפואי"), כי "ח" סובל מהתופעות שלהלן: חום גבוה, קשיי עיכול, הקאות, כאבי בטן ופגיעות בעור.

4. בתקופה הרלוונטית נהגה הנאשמת למסור לאנשי הצוות הרפואי נתונים כוזבים אודות תופעות אלה ולעתים אף לגרום להן והכל תוך הונאת אנשי הצוות הרפואי, שקיבלו, עקב כך, שורה ארוכה של החלטות שגויות בעניין הטיפול ב"ח". בעקבות אותם דיווחים אושפז "ח" בבתי חולים לתקופות ארוכות, קיבל טיפול רפואי מיותר, מכאיב ומסוכן שכלל בין היתר - מתן תרופות, הזנה באמצעים חודרניים שונים (זונדה המוחדרת לקיבה דרך האף, הזנה תוך ורידית והזנה ישירה לקיבה באמצעות צינורית), בדיקות שונות ובהן בדיקות פולשניות, חלקן בהרדמה מלאה.

5. במהלך התקופה הרלוונטית נהגה הנאשמת לחבל בטיפול התזונתי שקיבל "ח" באשפוזיו השונים באמצעות מסירת דיווחים כוזבים על הקאות וכאבי בטן מהם סבל "ח". בנוסף, נהגה הנאשמת לנתק את "ח" מאמצעי הזנה ועירוי שונים (אינפוזיה, זונדה, וצינור הזנה ישירה לקיבה- PEG) אליהם חובר במהלך אשפוזיו, כל זאת כדי למנוע את הזנתו של "ח" וכן כדי ליצור מצג שווא בפני הצוות הרפואי לפיו "ח" סובל מחוסר יכולת לעכל מזון בכל דרך ואשפוזו בבית חולים הכרחי.

6. עקב התנהגותה האמורה של הנאשמת נעצר תהליך גדילתו של "ח", ובשלב מסוים אף חלה ירידה ממשית במשקלו עד שנשקפה סכנה לחייו.

7. בנוסף על כך, נהגה הנאשמת לשפשף את גופו הצנום של "ח" באמצעים שונים וגרמה לו לפגיעות בעורו, בכל חלקי גופו.

8. כמו כן, נוכח האמור בסעיפים 3-7 שלעיל, פגעה הנאשמת בבריאותו הנפשית של בנה, גרמה לו לסבל, כאב, מתח, התפרצויות זעם ובכי לאורך ימים רבים, ארוכים, במהלך התקופה הרלוונטית.

מהלך האירועים:

9. בחודש יולי 2007 אובחן "ח" כחולה ב- EBV ("מחלת הנשיקה"). ביום 4.9.07 (להלן: "האשפוז הראשון"), כשמלאו ל"ח" שנה וחצי, הוא אושפז למשך יומיים בבית החולים הדסה הר הצופים (להלן: "הר הצופים"), לאחר שהתגלו כיבים (אפטות) בפיו והנאשמת דיווחה כי הוא סובל מחום גבוה ומסרב לאכול ולשתות.

10. ביום 4.2.08 (להלן:"האשפוז השני") הגיעה הנאשמת עם "ח" להר הצופים ודווחה כי "ח" סובל מחום בתדירות יומיומית וכן סובל מהקאות. נוכח טענות אלה, אושפז "ח" שנית בהר הצופים ועבר סדרה של בירורים רפואיים מקיפים על ידי רופאים שונים. בין השאר עבר "ח" בדיקות פולשניות, כגון הוצאת מח עצם הדורשת הרדמה (סדציה), בדיקת CT ראש, וכן מספר רב ביותר של בדיקות דם. ביום 22.2.08 שוחרר "ח" מהר הצופים עם תכנית להמשך בירור מצבו הרפואי - בקהילה.

11. ביום 2.6.08 (להלן:"האשפוז השלישי") הגיעה הנאשמת עם "ח" להר הצופים, וחזרה ודיווחה על מחלת חום ממושכת שממנה סבל "ח", על חוסר יכולתו לאכול ועל אי עלייה במשקל. הנאשמת טענה כי "ח" סובל מהקאות חוזרות, יומיומיות. במהלך האשפוז השלישי עבר "ח" בדיקת MRI מח בהרדמה כללית, כמו כן נלקחו ביופסיות מהקיבה ומהתריסריון. כל הבדיקות שבוצעו נמצאו תקינות. ביום 3.7.08 שוחרר "ח" במצב של תת - תזונה קשה.

12. לאחר האשפוז השלישי שוחרר "ח" לביתו, זאת לאחר שניתנה לנאשמת הוראה להזינו באמצעות זונדה (צינורית האכלה המוכנסת מהאף דרך הלוע והוושט לקיבה).

13. ביום 22.9.08 (להלן:"האשפוז הרביעי") הגיעה הנאשמת עם "ח" להר הצופים, וטענה כי "ח" ממשיך להקיא ולסבול מחום. במהלך האשפוז הרביעי הופיעו שטפי דם (אכימוזות) טריים בגדלים שונים ומקומות שונים על עור גופו של "ח": ישבן, לחיים, צוואר וירכיים.

14. במהלך האשפוז הרביעי ערך הצוות הרפואי בדיקות נוספות, בניסיון לברר את המקור לחום המדווח על ידי הנאשמת, ובהן: MRI מח בהרדמה כללית ומיפוי עצמות, בדיקה הכרוכה בהזרקת חומר רדיואקטיבי למחזור הדם. בדיקות אלה נמצאו תקינות. כמו כן "ח" עבר במהלך אשפוז זה הוצאת מח עצם נוספת, הכרוכה בהרדמה. "ח" שוחרר מהאשפוז הרביעי ביום 6.11.08.

15. נוכח טענותיה החוזרות של הנאשמת בדבר חוסר מסוגלותו, כביכול, של "ח" לאכול ולעכל מזון, אושפז "ח" בהר הצופים בימים 29/12/08-2/1/09 (להלן:"האשפוז החמישי"), זאת לצורך ניתוח לשם הכנסת צינור הזנה ישירה דרך דופן בטנו לקיבה (להלן: "גסטרוסטומי - "PEG"). הניתוח בוצע בהרדמה מלאה. "ח" שוחרר מאשפוז זה לאחר שניתנה לנאשמת הוראה להאכילו באמצעות הגסטרוסטומי .

16. ביום 18.1.09 (להלן:"האשפוז השישי") הגיעה הנאשמת עם ""ח"" להר הצופים בעקבות הופעת פצע מוגלתי במקום בו הוכנס ה-PEG וטענה בכזב כי הצינור אינו תקין. המנתחים התרשמו כי הצינור תקין ונתנו ל"ח" טיפול אנטיביוטי. "ח" השתחרר מן האשפוז השישי ביום 26.1.09.

17. במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך ששת האשפוזים בהר הצופים, נהגה הנאשמת להציג לצוות הרפואי תוצאות כוזבות של מדידות חום גופו של "ח", לפיהן חום גופו של "ח" גבוה מכפי שהיה במציאות. כמו כן במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, התעקשה הנאשמת למדוד את חומו של "ח" בפי הטבעת, לעיתים תכופות ביותר, שלא לצורך, באופן שגרם לו לסבל וכאב ובניגוד להוראת הצוות המטפל.

18. בנוסף, במועדים שונים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במהלך ששת האשפוזים בהר הצופים, נהגה הנאשמת לנתק את הצינור שהוביל נוזלים דרך וריד ידו של "ח" ואף את הצינור שהוביל מזון ישירות לקיבתו. בחלק מאותם מקרים נספג המזון בשמיכותיו של "ח". במועדים אחרים נהגה הנאשמת להטמין את הצינור המנותק בין שמיכותיו של "ח".

19. במועדים שונים במהלך ששת האשפוזים בהר הצופים נהגה הנאשמת לטעון בפני אנשי הצוות הרפואי בכזב, כי "ח" הקיא.

20. בכמה מועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה באחד מששת האשפוזים בהר הצופים, מנעה הנאשמת מ"ח" מזון, חרף תחנוניו.

21. במועדים רבים שאינם ידוע במדויק למאשימה, באחד מששת האשפוזים בהר הצופים, סטרה הנאשמת על לחיו של "ח" כשהוא יושב בעגלה.

22. ביום 12.2.09 (להלן: "האשפוז השביעי"), נוכח הדיווחים החוזרים של הנאשמת על החום המתמשך, תת משקל קיצוני והתופעות העוריות הקשות, ומכיוון שכל הבדיקות הרפואיות שעבר "ח" עד אז, לא העלו אבחנה רפואית המסבירה את מצבו, אושפז "ח" במחלקה המטולוגית - אונקולוגית ילדים בבית החולים הדסה עין כרם (להלן: "עין כרם"). מטרת אשפוזו הייתה בדיקת קיומה של מחלה במערכת החיסון של "ח".

23. במסגרת אשפוזו השביעי, לקראת סוף פברואר 2009, נעשו ניסיונות חוזרים להאכיל את "ח" בכל דרך שהיא. בשלב ראשון - האכלה רגילה דרך הפה, לאחר מכן באמצעות צינור הזנה ישירות לקיבה ולבסוף באמצעות צנתר ורידי מרכזי (להלן: "הצנתר"), שהוחדר לבית החזה של "ח" בניתוח שכלל הרדמה כללית.

24. כל ניסיונות האכלה אלה נכשלו בשל דיווחי הנאשמת על כך ש"ח" הקיא וסבל מכאבי בטן לאחר הזנתו. בנוסף על כך בהזדמנויות שונות נהגה הנאשמת להחליף את שקית הניקוז הריקה שהייתה מחוברת ל- PEG בשקית מלאה בנוזל. בכך יצרה הנאשמת מצג שווא, לפיו "ח" לא עיכל את המזון שקבל.

25. במהלך אשפוזו השביעי, נהגה הנאשמת לחבל בצנתר ובחיבורו לגופו של"ח" וגרמה לזיהומים חוזרים שהכאיבו ל"ח" ופגעו בו. בנוסף על כך, בהזדמנויות שונות שלפה הנאשמת את צינור העירוי מורידי ידו של "ח". במעשיה אלה גרמה הנאשמת להפסקות בהזנתו של "ח", הפסקות במתן נוזלים ותרופות ל"ח" וגרמה לזיהומים חוזרים בגופו. לעיתים, הצריך מצבו זה, מתן טיפול אנטיביוטי.

26. במהלך אשפוזו השביעי, בשל טענותיה הכוזבות של הנאשמת, עבר "ח" בדיקות רבות, מזיקות, מכאיבות ומסכנות חיים, כולל בדיקות שנעשו בהרדמה מלאה: MRI של האגן והחלפת צינור ההזנה הישירה לקיבה. בנוסף קיבל "ח" תרופות לשיכוך כאבים בתדירות גבוהה ביותר ושלא לצורך.

27. במועדים רבים שאינם ידועים במדויק למאשימה, במסגרת אשפוזו השביעי של "ח", נהגה הנאשמת להציג לצוות הרפואי תוצאות כוזבות של מדידות חום גופו של "ח", לפיהן חום גופו של "ח" גבוה מכפי שהיה במציאות.

28. ביום 29.6.09 בשעה 11:50 או בסמוך לכך, נתקה הנאשמת את שקית הניקוז מצינור ה PEG המחובר לגופו של "ח" והזריקה דרך ה- PEG לתוך הקיבה חומר שטיבו אינו ידוע למאשימה. מיד לאחר מכן חברה בחזרה את שקית הניקוז לצינור ה PEG, כל זאת כדי ליצור מצג שווא בפני הצוות הרפואי, לפיו "ח" אינו מעכל את המזון שקיבל.

29. ביום 3.7.09 בשעה 8:30 או בסמוך לכך, החליפה הנאשמת שקית ניקוז ריקה שהייתה מחוברת לגופו של "ח" בשקית ניקוז המלאה בתמיסה, זאת כדי ליצור מצג שווא בפני הצוות הרפואי, לפיו "ח" אינו מסוגל לעכל את המזון שקיבל.

30. ביום 4.7.09, סמוך לשעה 17:14, שלפה הנאשמת בחוזקה את צינור ההאכלה שהיה מחובר לקיבתו של "ח" וגרמה ל"ח" כאבים עזים.

31. במהלך האשפוז השביעי, במועדים שונים שאינם ידועים במדויק למאשימה, נהגה הנאשמת לחבול בגופו של "ח" בכך ששפשפה את עורו בחוזקה וכן בדרכים נוספות וגרמה לפגיעות

32. בעורו. כך למשל: ביום 23.6.09, סמוך לשעה 21:00, שפשפה הנאשמת בחוזקה את רגל שמאל של "ח", מאחורי הברך, וגרמה לו לפצע ולכאב.

33. ביום 28.6.09 בשעה 10:37 או בסמוך לכך, נטלה הנאשמת פיז'מה עם כפתורי מתכת ("תיקתקים"), שפשפה באמצעותה את גופו של "ח" וגרמה לפציעת עורו ולכאב רב.

34. ביום 4.7.09, בסמוך לשעה 15:00, מיששה הנאשמת ושפשפה בחוזקה את חזהו של "ח" שהיה חבוש בשל פצעים פתוחים. "ח" מרר בבכי מעוצמת הכאב שגרמה לו הנאשמת, אך הנאשמת לא פסקה ממעשיה והמשיכה לשפשפו עד שהתחבושות שעטפו את חזהו של "ח" הוסרו ממקומן.

35. לאחר שמצבו של "ח" לא הוטב על אף הטיפול התרופתי ומשקל גופו ירד ל - 7.100 ק"ג, הועלתה לדיון בצוות הרפואי האפשרות לבצע השתלת מח עצם בגופו (להלן: "ההשתלה"). על מנת לבדוק אפשרות זו, נבדקו בני משפחתו של "ח" ואחד מאחיו זוהה כתורם מתאים להשתלה. הצוות הרפואי הסביר לנאשמת כי הליך רפואי זה כרוך בסיכון לפגיעה רב מערכתית כולל סכנת חיים ולמרות זאת המשיכה הנאשמת במעשיה ובהצגת המצג הכוזב.

36. ביום 22.6.09 נערכה ל"ח" בדיקת רנטגן חוזרת במערכת העיכול שהייתה תקינה והדגימה מעבר תקין של חומר רנטגן לאורך הקיבה והמעי. תוצאה זו הבהירה לצוות הרפואי שבמערכת העיכול של ח" אין בעיה אורגנית.

37. ביום 22.6.09 כמוצא אחרון לפני השתלת מח עצם, הוחלט לנסות להזין את "ח" בשעות הלילה, ללא ידיעת הנאשמת וכשזו אינה שוהה לצידו ונמצאת בביתה. לפיכך, החל מ- 25.6.09, בשעות הלילה ועד ל 2.7.09 הוזלפו בהדרגה ל- PEG של "ח" כמויות גדלות והולכות של מזון. "ח" עיכל את המזון מבלי שנצפתה בעיה כלשהי: הוא לא הקיא, לא סבל מכאבי בטן ולא נותרה שארית נוזל בקיבתו.

38. נוכח האמור לעיל, מיום 29.6.09 נמדד חומו של "ח" ע"י הצוות הרפואי בלבד וממועד זה נמצא כי חום גופו של "ח" תקין, פרט לאירוע יחיד של עלית חום.

39. בעקבות כך, במוצאי שבת ה- 4.7.09 הורחקה הנאשמת מ"ח" באמצעות צו חירום שהוציא בית משפט השלום לנוער בירושלים.

40. ממועד זה ועד ליום 31.7.09 השתפר מצבו של "ח": חום גופו היה ועודנו תקין, לא נראו תופעות עוריות חדשות על גופו של "ח" והתופעות העוריות מהן סבל החלימו. גופו של "ח" מעכל מזון בכמויות גדולות, ללא הקאות, ללא כאבים. כל הפרעות ספיגת המזון ובעיות האכילה מהן סבל "ח" - נעלמו אף הן. "ח" אינו מקבל כל טיפול תרופתי וניזון באופן רגיל דרך הפה. נכון ליום 26.7.09 עלה משקל גופו של "ח" ב- 3.00 ק"ג.

41. במעשיה המפורטים לעיל, עשתה הנאשמת מעשי התעללות גופנית ונפשית בקטין עליו היא אחראית.

 ב. הוראת החיקוק לפיה מואשמת הנאשמת:

התעללות בקטין בידי אחראי - עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (עבירות רבות)