"מישהו היה צריך למות כדי שדברים יזוזו"

בג"ץ דן בעתירת הוריו של אהוד שניאור ז"ל, חייל צה"ך שמת במהלך "טירטור" בתקופת שירותו ביחידת דובדבן לפני כשבע שנים. ההורים דורשים את העמדתם לדין של המפקדים האחראיים למותו. "לא ייתכן שצה"ל יסתתר מאחורי האמרה 'לא ידענו'", אמר האב יעקב. הפרקליטות הצבאית: "מדובר בעתירה חסרת בסיס"

"חיכו שאהוד ימות כדי שאנחנו נקום ונתחיל להזיז את העניינים - מישהו היה צריך למות כדי שדברים יזוזו" - דברים אלה אמרה הבוקר בכאב, אמו של אהוד שניאור ז"ל, חייל ביחידת "דובדבן", שנפטר לפני כשבע שנים לאחר ש"טורטר" בצבא.

היום נערך בבג"ץ דיון בבקשה שהגישו הוריו לשפוט את המפקדים האחראים למותו, כפי שפורסם לראשונה בחדשות 2 באינטרנט. ההורים הגיעו לבית המשפט וסיפרו על התחושה הקשה בעקבות הענישה "הקלה", לטענתם, שקיבלו מפקדיו של אהוד ז"ל.

במהלך הדיון, בראשות שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, ציין פרקליטתם של בני הזוג, עו"ד יואב צח-וכס, כי מדובר במקרה בשרשרת אירועים ביחידה וכי הדבר נפל על כתפיהם של מפקדי הכיתות הזוטרים יחסית, ולא על הבכירים בשרשרת הפיקוד.

"אם זה מה שקורה בצבא, המסקנות הן איומות", אומר עו"ד צח-וכס. "אם קצינים לא יודעים מה קורה ביחידה כששני מפקדי כיתות מתעללים בחייל במשך תקופה ארוכה, אלה לא מפקדים שאני רוצה שילדיי או חיילים בצה"ל יקבלו".

"לא ייתכן שצה"ל יסתתר מאחורי האימרה 'לא ידענו' כשהם יודעים שיש להם אחריות", הוסיף יעקב שניאור, אביו של אהוד ז"ל.

ועדת החקירה חשפה התעללות בחיילים

אהוד שניאור ז"ל היה בן 19 במותו. בחור צעיר, מלא במוטיבציה, שזה עתה התגייס ליחידת המסתערבים דובדבן. קצת פחות מחמישה חודשים לאחר גיוסו, מת שניאור בתאונת אימונים. התחקיר שביצעה המשטרה הצבאית לאחר פטירתו העלה שורה של ממצאים מדאיגים, שעסקו בעיקר בהתנהלות פלוגתו של שניאור והיחס שניתן לחיילים על ידי המפקדים. ועדת החקירה שמונתה לטיפול בנושא גילתה מסכת של התעללויות בחיילים ודריסה ברגל גסה של נהלי צה"ל בכל הקשור ליחס אל חיילים.

אהוד מת ב-9 באוגוסט 2002, לאחר ריצת שני קילומטר אותה נדרש לבצע תחת עומס חום כבד, כשהוא נושא ציוד צבאי. לשניאור ולחבריו למחלקה הוגדר לעמוד בזמן של תשע דקות - ומי שלא יצליח בכך, יבצע את הריצה שוב. שניאור, שטורטר שעות רבות על ידי מפקדו בלילה שקדם לריצה, התמוטט בסיבוב השלישי מדום לב.

בג"ץ נגד כל שורת הפיקוד דאז

לאחר מותו של שניאור, ועם קבלת מסקנות ועדת החקירה, הועמדו המעורבים בפרשה לדין צבאי. מפקד הכיתה, חייל צעיר בן 21 שהיה אחראי על שליחת החיילים לריצה, נשלח לכלא צבאי לשנתיים. מ"כ נוסף שהיה מעורב במסכת ההתעללויות ישב ארבעה חודשים בכלא.

רגע לפני שעל מעשי המפקדים של בנו יחול חוק ההתיישנות, הגיש שניאור באמצעות עורך הדין יואב צח-וכס, עתירה לבג"ץ נגד הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה, מפקד הבסיס, מפקד הגדוד, מפקד הפלוגה ומפקד המחלקה דאז, במטרה להעמיד לדין פלילי את מפקדי בנו שלא נענשו על מותו.

העתירה היא תקדימית וטרם הוגשה כמותה, למעט עתירה שתבעה להעמיד לדין מפקדים שטעו במהלך פעילות מבצעית. נציין כי העתירות נגד הפרקליט הצבאי והיועץ המשפטי הן לא נגד האישים הספציפיים - אלא נגד בעלי התואר שישתמשו בסמכותם אם וכאשר עתירתו של שניאור תתקבל.

שניאור אמר לאחר הגשת העתירה כי הוא יודע שסיכויה של העתירה להתקבל הוא זעיר, אך הוא מרגיש שאין לו כל ברירה אחרת. "קשה מאוד להיכנס לזה שוב", סיפר בכאב. "מאז שהבג"ץ הוגש אנחנו בקושי מתפקדים, אבל לא נוכל לסגור את הסיפור מבלי שנעשה את הצעד הזה". 

הפרקליטות הצבאית: עתירה חסרת בסיס

גורמים בפרקליטות הצבאית דוחים את הטענות לפיהן לא היו התפתחויות בפרשה, ומדגישים כי ננקטו הליכים נגד מפקדי הכיתות. "דבר אחד ברור -  סמל נ' הביא למותו של המנוח כשהפר באופן מודע את ההוראות והחליט לטרטר את המנוח", אומרים בפרקליטות. "הדברים האלה לא היו בידיעת שרשרת הפיקוד ואי אפשר מבחינה ראייתית לקשור אותם למוות של המנוח".

"באופן ברור עלה כי אותם מפקדים כשלו, מהמכ"ים עד מפקד מתקן אדם -  אך הכשל הוא פיקודי, הם לא פיקחו מספיק ועל זה אין מחלוקת, הם שילמו על זה בצעדים פיקודיים שננקטו נגדם. כל בתי הדין ששמעו את עדותו של מפקד הכיתה קבעו כי הכשלים הם פיקודיים ולא פליליים. מכאן העתירה היא חסרת בסיס, כמובן שזה לא מוריד מכך כי המוות הזה מיותר, זהו אירוע טראגי".