שוטר שירה בחשוד למוות - זוכה מאשמה

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לזכות את שוטר מג"ב גל רובי, שהורשע בהריגת החשוד נדים מלחם בשנת 2006. רובי ירה בחשוד במהלך חיפוש בביתו ולאחר שהחשוד החל להימלט ונשמעה ירייה באוויר. "הנאשם חש סכנה ממשית לחייו והחליט להוציא את האקדח", ציין השופט בהחלטה וזיכה את השוטר שטען להגנה עצמית

זוכה מכל אשמה. שוטר מג"ב גל רובי (חדשות 2)

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עודד גרשון זיכה הבוקר מכל אשמה את גל רובי, שוטר ביחידת אלון של מג"ב צפון, שהואשם בהריגתו של נדים מלחם מהישוב ערערה שבוואדי ערה בעת חיפוש נשק ואמל"ח שהוחזק לפי החשד שלא כדין בביתו.

השופט ציין בהכרעת הדין כי השוטר טעה במצב הדברים מאחר והוא חש כי הוא מצוי בסכנת חיים ממשית, וקיבל את הטענה להגנה עצמית של השוטר.

תזכורת: בעקבות מידע מודיעיני שהגיע למשטרה לפיו מלחם מחזיק בכלי נשק שונים שלא כחוק, נוהג בזמן פסילה ומוכר בעבירות הפרת סדר ציבורי לאומני, החליטה המשטרה בינואר 2006 לערוך חיפוש בביתו כדי למצוא נשק ואמל"ח.

לצורך ביצוע המשימה נעזר צוות הבילוש ב"יחידת אלון" של משמר הגבול בה שירת גם הנאשם גל רובי. עם הגעת הכח לבית המנוח הזדהו השוטרים בפני החשוד וביקשו לערוך חיפוש בביתו. במהלך האירוע ניסה מלחם לברוח כשבידו אקדח. תוך כדי האירועים נורו יריות והוא נפגע, נפל והתמוטט.

"הנאשם חש סכנה ממשית לחייו"

השופט גרשון קבע בהכרעת הדין כי אין עוררין על כך שהנאשם ירה במנוח וכי ירי זה הוא שגרם לתוצאה הקטלנית, היינו, למות המנוח. השופט ציין כי לאור העובדה שאקדחו של המנוח לא היה דרוך הוא ביקש ככל הנראה להימלט מהשוטרים שרדפו אחריו ולאו דווקא לפגוע בנאשם. הכיוון הכללי אליו רץ המנוח היה לעבר כביש האספלט. ברם, באותן שניות גורליות הנאשם ראה והבין את הדברים בצורה שונה.

בטרם יצאו הנאשם וחבריו השוטרים למבצע החיפוש הם קיבלו תדרוך לפיו מדובר בחשוד הידוע כברחן ואלים שבעבר כבר נתפס אצלו נשק והוא בעל פוטנציאל סיכון גבוה.

"הנאשם הבחין במנוח כשהוא רץ לעברו ריצה מהירה ובידו אקדח", נטען בהכרעת הדין. "הנאשם האמין באותו רגע שהירייה ששמע שניות קודם לכן נורתה מאקדחו של המנוח. הנאשם חש סכנה ממשית לחייו והחליט להוציא את האקדח, לדרוך אותו ולירות. הנאשם ירה צמד כדורים וגרם למות המנוח".

"הנאשם פעל בדיוק כמצופה משוטר"

השופט גרשון ציין כי הוא מאמין לעדותו של הנאשם "ללא כל היסוס או פקפוק" ואמר כי הנאשם נתפס לטעות במצב הדברים: "הוא האמין באותו רגע כי הירייה ששמע באה מאקדחו של המנוח והנה עתה ראה את המנוח רץ לכיוונו כשבידו אקדח. אין פלא שהנאשם חש בנסיבות אלה סכנת חיים ממשית. אך טבעי היה, על כן, שהנאשם ישלוף את אקדחו ויפעל כפי שלמדו ואמנו אותו, לירות צמד כדורים לכיוון המטרה, כדי לפגוע".

בית המשפט קבע כי אין זה ראוי להטיל על הנאשם אחריות פלילית בגין התנהגותו והדגיש כי הנאשם פעל בדיוק כמצופה משוטר בנסיבות שבהן נשקפת לו סכנת חיים מידי אדם האוחז בנשק חם, עם הרקע שעליו דובר לעיל. השופט קבע כי עומדת לנאשם טענת הגנה עצמית לאור הנסיבות בהן היה שרוי וכאמור זיכה אותו מכל אשמה.