משכירים 110 דירות וישלמו מס כעסק

בית המשפט המחוזי פסק שמשפחת יהל המשכירה 120 דירות שבבעלותה בתל אביב - מתוכן 110 דירות מגורים, תשלם מס על הכנסותיה מפעילות זו כמו הכנסות מעסק – כך הותר היום לפרסום. בשנת 2009 הרוויחה המשפחה כ-3.43 מיליון שקל מהשכרת הדירות

אילוסטרציה (מורן כץ)

משפחה שהשכירה 120 דירות בתל אביב, מתוכן 110 דירות למגורים, תשלם מסים על הכנסותיה מפעילות זו כמו הכנסות מעסק - כך קבע לפני יותר מחצי שנה בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט העליון התיר היום (חמישי) לפרסום את פסק הדין.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

פסק הדין עסק בבני משפחת יהל המשכירים 120 דירות שבבעלותם בתל אביב. הכנסות שלושת בני המשפחה מהשכרת דירות המגורים בלבד, הסתכמו בשנת 2008 בכ-2.73 מיליון שקל ובשנת 2009 בכ-3.43 מיליון שקל.

בני המשפחה טענו כי עליהם לשלם בגין הכנסתם מס מופחת בשיעור של 10% בלבד לפי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה. מנגד, פקיד שומה ברשות המסים טען כי השכרת כמות כזו של דירות מהווה הכנסה מעסק שבגינה יש לשלם מס שולי כפי שמשולם על כל הכנסה עסקית אחרת.

עוד טען פקיד השומה כי היקף הפעילות היומיומית המתבצעת על ידי השלושה הדרושה כדי לטפל בהשכרה ובהחזקה של כמות כזו של דירות, מחייבת את המסקנה כי הכנסתם היא הכנסה מעסק. את פקיד השומה ייצגו בביהמ"ש המחוזי בתל אביב עוה"ד יפעת גול (שושן) ומאיר פורת מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ובבית המשפט העליון עו"ד יורם הירשברג מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

בני המשפחה ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי וטענו, בין היתר, כי הפעולות שהם עושים בקשר לדירות הן אותן פעולות בדיוק שעושה אדם המשכיר דירה אחת בלבד, וכי הם לא משביחים את הנכסים מעבר לכך. בנוסף הם טענו כי בשל מצב שוק השכירות בתל אביב, והביקוש הרב לדירות מצד השוכרים, לא נדרש מאמץ רב וכלל לא נדרשת בקיאות על מנת להשכיר דירה במהירות ובמחיר שוק.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם וקיבל את עמדת המדינה. "נדרשות פעולות מרובות מאוד מדי שנה על מנת להשיג את ההכנסה הנדונה", קבע בית המשפט. "הכנסה עשויה להיחשב הכנסה עסקית בשל ההיקף הכמותי של הפעילות שמצמיחה אותה, ולא רק בשל טיב הפעילות".

תגובת באי כוח הנישומים, עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין ועו"ד אדם קדש ממשרד איתן מהולל שדות: "פסק הדין עסק במחלוקת אזרחית עתיקת יומין בדיני המס בנוגע לסיווג הכנסות – ובפרט בנוגע להכנסות שכירות – באילו סיטואציות הכנסות כאמור תחשבנה כהכנסות "פסיביות" ואימתי ההכנסות תחשבנה כ"עסקיות".

צריך לשים לב שמדובר ב "מס מחזור" – החל על כל הכנסות השכירות, כך שבמבחינה אפקטיבית מדובר בשיעור מס דומה לזה החל על כל יתר ההכנסות הפסיביות הנצמחות בשוק ההון (על פי רוב 25%). במקרה זה, בית המשפט המחוזי למעשה הגיע למסקנה לפיה השכרה של כמות מסוימת של דירות – חייבת להיות מסווגת כ"פעילות עסקית" (כאשר אין אזכור מפורש לגבי מהי אותה כמות). כן נבקש להדגיש כי מדובר בנישומים שומרי חוק, שדיווחו כדין לאורך כל השנים על הכנסותיהם, והמחלוקת היחידה בינם לבין רשות המסים נגעה לפרשנות המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה לאורך השנים בין הכנסה "פסיבית" לבין הכנסה "עסקית".