"אמשיך להילחם עד שהרוצח יימצא"

לאחר שנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה את בקשתו של רומן זדורוב לדיון נוסף - ולמעשה, סגרה סופית את התיק, אמה של תאיר ראדה ז"ל הבהירה כי מבחינתה - המאבק לא הסתיים: "הרוצח האמיתי של תאיר יימצא, יש לאתר ראייה פורנזית שתוכיח מי רצח אותה"

אילנה ראדה (פלאש 90)

"המאבק למציאת הרוצח יימשך": אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, הגיבה היום (שלישי) להחלטת בית המשפט שלא לערוך דיון חוזר בעניינו של זדורוב - שמשמעותה היא סגירת התיק באופן סופי. "עצוב לי כמו תמיד אבל זה לא משהו שלא ציפיתי לו", אומרת ראדה לחדשות 2 Online.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"הכנתי את עצמי תמיד וכל הזמן לכל התרחישים. אני לא עושה את המלחמה של זדורוב, אני ממשיכה להילחם למען מציאת הרוצח של תאיר", היא אומרת. "גם אם בסופו של דבר זה יהיה זדורוב, אני רוצה ראייה פורנזית", מבהירה ראדה. "ככה אדע בוודאות מלאה מי רצח את תאיר".

תיק זדורוב נסגר: "להבחין בין העניין הציבורי לבין דרישות הדין"

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה היום את בקשתו לדיון נוסף של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל. בכך, התיק נסגר באופן סופי. "בית המשפט לא יורה על קיום דיון נוסף במקום שאין הצדקה משפטית לעשות כן, יהיה העניין הציבורי רב ככל שיהיה", אמרה נאור בדיון. "יש להבחין בענייננו בין העניין הציבורי לבין דרישות הדין".

"בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה, לא כל שכן הלכה חדשה או קשה", כתבה עוד נאור. "בית המשפט יישם את החוק וההלכה הפסוקה על נסיבותיו של מקרה נתון, כאשר עיקר הכרעתו התבססה על קביעות ממצאי עובדה ומהימנות ולא על ניתוח משפטי".

זדורוב, ארכיון (יונתן סינדל, פלאש 90)

"דעת הרוב בפסק הדין מושא הבקשה קבעה שטביעת הנעל אינה הכרחית לצורך הרשעת המבקש", הוסיפה נאור. "גם טענתו של המבקש בנוגע לחילוקי הדעות בהרכב השופטים אינה מגלה עילה לקיום דיון נוסף. כפי שכבר נקבע: 'השופטים אינם תמיד תמימי-דעים, ולעיתים מתעוררות מחלוקות באשר לעקרונות המנחים או באשר לתוצאה הסופית'. דיון נוסף אינו אכסניה לליבון חילוקי דעות כאלו".

ברוב של שני שופטים מול אחד החליט בחודש דצמבר האחרון בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של זדורוב, שהורשע פעמיים ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל לפני תשע שנים, בבית הספר שבו למדה בקצרין. במהלך הקראת עמדתו של השופט יורם דנציגר, שסבר כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק, התחוללה דרמה בבית המשפט - לאחר שרבים מהנוכחים סברו כי זדורוב זוכה.

"ביהמ"ש יישם את החוק". נאור (פלאש 90)

ראדה נרצחה ב-6 בדצמבר 2006 בבית הספר "נופי גולן" שבו למדה. גופתה נמצאה בתא השירותים כשעליה סימני אלימות קשים. כשבוע לאחר הרצח נעצר רומן זדורוב ושבוע לאחר מכן הוא הודה ברצח ושחזר אותו. עם זאת, למחרת חזר בו מהודאתו בטענה כי הוצאה ממנו תחת לחץ.

הפרשה ידעה תהפוכות רבות ולמרות שני פסקי דין שקבעו חד משמעית כי זדורוב הוא הרוצח, החקירה והמשפט העלו סימני שאלה רבים ואפילו אמה של תאיר, אילנה, ציינה כי היא "עדיין מאמינה שהרוצח לא נתפס". המחלוקת הראייתית העיקרית בין הפרקליטות לבין ההגנה נוגעת לסוג הסכין ששימשה לרצח, ומעולם לא נמצאה, ולטביעת הנעל שנמצאה על מכנסי הג'ינס של תאיר.

תאיר ראדה ז"ל (באדיבות המשפחה)

בהודאה ובשחזור טען זדורוב כי ביצע את הרצח באמצעות סכין יפנית ולאחר מכן השליך את הלהב. בכל ההליכים המשפטיים טענה התביעה כי הרצח אכן בוצע בסכין יפנית, וכך גם קבע ד"ר זייצב, רופא בכיר במכון לרפואה משפטית, בחוות הדעת שמסר לבית המשפט.

עם זאת, צוות ההגנה של זדורוב הציג חוות דעת דרמטית של ד"ר מאיה פורמן, שקבעה כי החתך בסנטר של ראדה נגרם מסכין משוננת ולא מסכין יפנית. שופטי בית המשפט המחוזי דחו את חוות הדעת של ד"ר פורמן והחליטו בכל זאת להרשיע את זדורוב.