יונתן היילו מדבר מהכלא: "בחיים לא חשבתי שאהרוג בן אדם". האזינו

הוא זוכה מעבירת רצח לאחר שהרג את האיש שאנס אותו פעמיים - ועונשו קוצר. כעת יונתן היילו מדבר מתאו שבכלא ומפנה אצבע מאשימה כלפי מערכת המשפט ("לא זיכו אותי לחלוטין בגלל שאני אתיופי"), טוען כי לא הייתה לו ברירה ("אחרת הוא היה רוצח אותי") ומקווה לחנינה: "סך הכול הגנתי על עצמי"

"בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיע למצב שאני פשוט אהרוג בן אדם. הוא אשם בכל הסיפור הזה. הוא גרם לכל הדברים האלה. הוא לקח לי את החיים. אם לא הייתי מגן על עצמי - הוא היה רוצח אותי".

בלילה אחד, לפני שש שנים, מאחורי מכולת שכונתית בנתניה, הפך יונתן היילו מקורבן לרוצח. השבוע, ימים ספורים אחרי התאגדותם של יותר ממחצית חברי הכנסת למען חנינתו - היילו מדבר. מתוך הכלא הוא משחזר כיצד הרג את ירון איילין - האיש שאנס אותו פעמיים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"ראיתי אותו (את איילין - ע.ק) בפיצוצייה", משחזר היילו. "הוא אמר לי: 'אני רוצה לדבר איתך'. הלכתי אחריו והוא הראה לי את איבר מינו. ראיתי שהוא רוצה לפגוע בי ואז חנקתי אותו עד שהוא מת. בהתקף זעם עם כל מה שעבר עליי - לקחתי אבן וזרקתי על ראשו. אחרי כמה שעות הסגרתי את עצמי למשטרה. אני לא עבריין או פושע. הלכתי עם האמת. אמרתי: 'מה שיהיה יהיה' - וזהו".

האמת של היילו לא הייתה פשוטה: הוא בן למשפחה קשת יום שעלתה מאתיופיה באמצע שנות ה-90. כשהיה בן 6 הגיע לתל נורדאו וכשהיה נער - כבר נפל קורבן לאלימות מצד הבריון של השכונה ירון איילין. שבועות לפני האירוע הגיעו גם הסחיטות ואיתן האלימות המינית.

"היה לי פחד נורא ממנו. הייתי מקבל התקפי אפילפסיה. הייתי סובל יום יום. התחלתי לשתות בגללו אלכוהול. הרגשתי השפלה. הרגשתי שהבן אדם פשוט רוצח אותי. הוא רצח אותי נפשית". הפחד הזה, לדבריו, הוא שהוביל אותו לקחת את החוק לידיים. הוא קורא לזה הגנה עצמית.

לפני שלוש שנים דחה בית המשפט המחוזי בלוד את טענת ההגנה העצמית, הרשיע את היילו ברצח ושלח אותו ל-20 שנים בכלא. בעזרת עו"ד אלון אייזנברג, הגיש היילו ערעור והוכיח, על סמך ראיות נסיבתיות, את ההתעללות המינית. לפני שבועיים שינה בית המשפט העליון את האישום מרצח להריגה והפחית את עונשו של היילו ל-12 שנים בלבד.

"ציפיתי שיורידו לי יותר. אני חושב שזה לא מגיע לי. אחרי כל הסיוט שעברתי ממנו בעצם, אני חושב שבגלל שאני אתיופי - ככה בגלל זה לא זיכו אותי. אם זה היה מישהו לבן היו מזכים אותו".

פרקליטו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, אמר כי "למערכת המשפטית אין את הרגישות להבין שגם גבר יכול ליפול קורבן להתעללות מינית. בנקודה הזו בית המשפט המחוזי לגמרי לא הבין ובית המשפט העליון קיבל אמנם בצורה משמעותית את הערעור, אך היה צריך ללכת צעד אחד קדימה ולזכות לחלוטין".

סיפורו של היילו גרר התגייסות ציבורית רחבה: עצומות אינטרנטיות, הפגנות תמיכה והשיא - מכתב של 65 חברי כנסת הקוראים לנשיא לחון את יונתן. "תודה רבה על כל התמיכה וכל העזרה. אני מאוד שמח ואני מקווה שנשיא המדינה יראה את זה ויחון אותי. סך הכול אני הגנתי על גופי".

בינתיים, מתאו בכלא, נאלץ היילו להתמודד עם הצלקות והאשמה. גם הוא יודע שיעבור עוד זמן רב עד שיוכל לסלוח לעצמו - ולמי שתקף אותו.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי היא "דוחה בתוקף את הטענות בנוגע ליחס כלפי היילו במהלך המשפט, שכן מדובר בטענות מופרכות שאין בהן דבר. יודגש כי משך ארבע השנים בהן התנהל משפטו של היילו לא עלתה כל טענה דומה, ומשכך יש לתהות על תזמון העלאתה במועד זה. בית המשפט העליון קבע כי היילו הרג את המנוח באכזריות, מבלי שנמצא בסכנה כלשהי.

"היילו התנפל על המנוח מאחור, חנק אותו עד שהמנוח הוטל על הקרקע חסר אונים, והוסיף להלום בראשו מספר רב של פעמים על מנת לוודא את ההריגה, שנעשתה בצורה קרה ואכזרית. היילו בחר שלא לפנות לעזרה ולא לספר לאיש כי המנוח סוחט אותו, ובמקום זאת פעל באופן אלים, ועל כך הועמד לדין. יודגש כי גם במקרים מורכבים אין לתת לגיטימציה לנטילת חיים של אחר, ולא ניתן לוותר על הפנייה לרשויות ולגופי הסיוע ולהסכים עם עשיית דין עצמי".