זיכוי אחרי 22 שנים? "סיכוי גדול"

מקום המדינה הורה העליון על 26 משפטים חוזרים בלבד – מספר נמוך משמעותית ביחס למדינות אחרות בעולם. כעת, עובדיה שלום, שהורשע ברצח עו"ד שמואל לוינסון ב-1994, מבקש לערוך את ההליך בעקבות ממצא דנ"א חדש. האם הראיה החדשה תוכיח שהוא חף מפשע? מומחים: "סיפור ההרשעה מוזר, סיכוי גדול שיזוכה מחמת הספק"

זיכוי אחרי 22 שנים? "סיכוי גדול" (באדיבות המשפחה)

מאז קום המדינה הורה בית המשפט העליון על משפט חוזר ב-26 מקרים בלבד - מספר נמוך משמעותית ביחס למדינות אחרות בעולם. בשיחה עם חדשות 2 Online מסבירים שני מומחי משפט מדוע הם סבורים שבקשתו של עובדיה שלום, שהורשע לפני 19 שנה ברצח עו"ד שמואל לוינסון ז"ל, עשויה בהחלט להיות ה-27 שמתקבלת. חוסר ההתאמה בין הדנ"א שנמצא בזירה לבין זה של עובדיה שלום נחשף לפני שנה בתכנית "עובדה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"סיפור הרשעתו של עובדיה שלום הוא מוזר", אומר פרופ' רון שפירא, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "הוא הורשע על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד. זו הייתה החלטה של שני שופטים נגד שופט אחד שסבר שיש לזכותו מחמת הספק". לדבריו, "הטענות של שלום אכן מעוררות ספק. זו נראית טענה רצינית ויש סיכוי גדול שבסופו של דבר הוא יזוכה מחמת הספק".

עו"ד שמואל לוינסון ז"ל

"גם אם אכן יזוכה בתום המשפט החוזר, סביר להניח שזה יהיה רק מחמת הספק משום שאין חולק על כך שהיה מעורב ברצח", הוא מדגיש. "בחקירתו הוא סיפק למשטרה מידע אודות הרצח שלא ברור מניין השיג. הסיבה המרכזית שבגללה הורשע היא משום שהסתבך בשקריו. הוא היה עבריין עוד לפני הרצח, ניסה להפליל אנשים אחרים והסתבך באליבי".

"הסנגוריה הציבורית - קרן האור היחידה למורשעים חפים פשע"

כבר 22 שנים ששלום מרצה מאסר על רצח לוינסון, שהיה יו"ר האגודה לזכויות האזרח ונרצח בביתו בשכונת רחביה בירושלים לאחר שהפתיע פורץ שהיה במקום. לדברי פרופ' שפירא, אין בישראל תקדים למקרה של זיכוי מרצח על סמך תוצאות בדיקות דנ"א. "ההרשעה מלכתחילה הייתה שנויה במחלוקת", הוא אומר. "שופט אחד חשב שצריך לזכות אותו כי לא היו ראיות ישירות שקשרו אותו לרצח".

עו"ד רחל תורן, סנגורית ומומחית למשפט פלילי, מסבירה שדווקא העובדה שעובדיה שלום מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית היא ככל הנראה זאת שאפשרה את ההתפתחות הדרמטית בתיק. "היום לאדם שרוצה להגיש בקשה למשפט חוזר על סמך תוצאות מעבדה אין את הכסף לעשות את זה", היא אומרת. "מדובר בהון תועפות ויש צורך במשאבים כמעט בלתי מוגבלים".

"הגורם היחיד כמעט שיכול להרים פרויקט בסדר גודל כזה כיום הוא המחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית", היא מסבירה. "אם בסנגוריה משתכנעים שיש פה קייס, הם נרתמים. הסנגוריה הציבורית זו הצלה וקרן האור היחידה כמעט לאדם שיש לו טענות מהסוג הזה".

אז מדוע מספר המשפטים החוזרים שאושרו בישראל נמוך כל כך? "מלבד עיקרון סופיות הדיון והרצון לשמר את אמון הציבור במערכת המשפט, ישנו גורם נוסף שעשוי להשפיע על מספר המשפטים החוזרים", אומרת עו"ד תורן. "ברוב העולם, בניגוד לישראל, קיים גוף חיצוני שתפקידו לאשר את הבקשה לקיום משפט חוזר".

על פי סעיף 31 (א) לחוק בתי המשפט, קיימות ארבע עילות לקיום משפט חוזר:

  • בית המשפט פסק שיסודה של אחת הראיות שהוגשו במשפט המקורי הוא בשקר או בזיוף, ואלמלא אותה ראיה הייתה תוצאת המשפט משתנה לטובת הנידון.
  • הוצגו עובדות או ראיות חדשות שעשויות לבדן, או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט במשפט המקורי, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון.
  • אדם אחר הורשע באותו מעשה, ומהנסיבות שעלו במשפט עולה שמי שהורשע במשפט המקורי לא ביצע את העבירה.
  • התעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

בישראל מספר המשפטים החוזרים אומנם נמוך ועדיין אין תקדים לזיכוי של נאשם שכבר הורשע על סמך ממצא דנ"א, אך בארצות הברית מדובר בתופעה שצוברת תאוצה. ב-1992 הוקם שם ה-Innocence Project (פרויקט החפות), שמטרתו להביא לזיכויים של נאשמים שהורשעו על לא עוול בכפם. מאז נוסד הוביל הפרויקט לזיכויים של 337 בני אדם - רובם על סמך ממצאי דנ"א שלא היו קיימים בזמן ההרשעה. מתוך 337 המזוכים, 18 המתינו לעונש מוות שנגזר עליהם.

לדברי עו"ד תורן, מרבית הרשעות השווא שבהן עסק הפרויקט התבססו על זיהוי שגוי ובמקרים רבים מתוכם מדובר היה בהרשעה של בני מיעוטים. כמו כן, חלק לא מבוטל של ההרשעות כלל גם הודאות של הנאשמים בעבירות שלא ביצעו. פרופ' שפירא מסביר כי העובדה ששלום היה עבריין ככל הנראה השפיעה גם היא על הרשעתו. "הניסיון מראה שחלק גדול מהרשעות השווא נופל בדיוק על עבריינים כאלה, משום שלא מאמינים לאף מילה שלהם", הוא אומר.