קורבן האונס: "מקווה שהעונש ישתנה"‎

רוני ריבר, אחת המתלוננות נגד יניב נחמן שנידון לעבודות שירות בלבד, מתייחסת לראשונה להחלטת הפרקליטות לערער על העונש. "מקווה שיהיה שינוי, שהשופטים יפעלו כימינו ולא כימי הביניים"

לאחר שהפרקליטות ערערה היום (שלישי) על העונש שגזר בית המשפט על יניב נחמן שהורשע באונס, התייחסה לראשונה רוני ריבר - מי שכתב האישום התבסס על תלונתה על המהלך. "יש בי קצת תקווה עכשיו", אמרה בשיחה עם חדשות 2 Online. "אני מקווה שיהיה שינוי בעונש".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"ההחלטה של הפרקליטות מאוד משמחת", סיפרה ריבר על תחושותיה בזמן שהתבשרה על החלטת הפרקליטות. "מאוד פחדתי שלא יהיה ערעור ושכך מערכת המשפט שלנו עובדת. זה הלחיץ אותי".

ריבר מתחה ביקורת על התנהלות השופטים עד כה, וקראה להם לקבל החלטות על בסיס הראיות שהוצגו בכתב האישום. "אני מקווה שהשופטים יפעלו כימינו ולא כימי הביניים", אמרה. "אני מקווה שהם יבינו שאין דרגות לאונס, ואין הבדל בין גבר שמכיר את הקורבן לפני לגבר שתופס מישהי זרה ברחוב".

הפרקליטות ערערה לאחר לחץ כבד

בפניית הערעור של הפרקליטות נכתב כי "המדינה מבקשת מבית המשפט להחמיר החמרה משמעותית בעונשו של נחמן". הפנייה התבצעה אחרי שבית המשפט המחוזי בתל אביב עורר סערה לפניכ כחודש וחצי כשגזר עבודות שירות בלבד על נחמן, לאחר שהורשע בביצוע אונס ומעשה מגונה בכוח. המתלוננות נגד נחמן יצאו למאבק ציבורי, שבשיאו כתבו לפרקליט המדינה מכתב שנחשף בחדשות 2 Online: "מרגישות שהופקרנו". 

עבודות שירות בגין אונס. יניב נחמן (משטרת ישראל)

ההחלטה, שהתקבלה למרות ששרידי סם אונס נמצאו בשערה של אחת הנשים, עוררה זעם ומחאה אישית כנגד השופטים. בית המשפט השתכנע אז שהפרסומים הנרחבים והמקיפים אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהותו של נחמן ותמונתו, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקן אותה בעתיד. מאז, התברר, יניב נחמן כבר חזר לאפליקציית ההיכרויות "טינדר" וחלק מהמתלוננות הביעו חשש שהוא יפגע שוב בנשים.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון ברגע האחרון, ובלחץ של כמה חברי כנסת, נכתב כי "טעה בית המשפט המחוזי בתל אביב כאשר גזר על נחמן עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו ולמידת אשמתו, עונש החוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים, ושאיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט". נגד נחמן היו מתלוננות רבות - אך לבסוף הוא הודה והורשע  באונס ומעשה מגונה של ריבר עצמה .

הדרישה: בין 4 ל-6 שנות מאסר

"המדינה סבורה כי בגזר הדין נפלו מספר שגיאות משפטיות מהותיות - הרושם העולה מגזר הדין הוא כי שיקולים שמקומם איננו בשלב קביעת המתחם, כגון טענות הנאשם שהשתקם וששמו הטוב נפגע, השפיעו על שיקול דעתו של בית המשפט קמא באופן בו קבע את מתחם הענישה, אף שהדבר לא תמיד נאמר מפורשות בגזר הדין", נכתב בערעור - שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני. בפרקליטות הדגישו כי מתחם הענישה הוא בין 4 ל-6 שנות מאסר.

העליון יקבע: העונש היה הולם? (משטרת ישראל)

הערעור כולל ביקורת חריפה על הרכב השופטים, שלדברי הפרקליטות "שגה באופן מהותי כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהא כולו מאסר בפועל. המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד, וכפועל יוצא אינה הולמת את חומרת העבירות בהן הורשע נחמן". במכתב של הפרקליטות הודגש כי העונש על עבירה זו חייב להיות "עונש מאסר משמעותי בפועל".

כמו כן, לטענת הפרקליטות, בית המשפט לא ייחס מספיק חשיבות לפן הסדרתי של המעשים: "בית המשפט המחוזי לא נתן די משקל לעובדה שנחמן ביצע במתלוננת שתי עבירות מין, כאשר כבר בזמן ביצוע הראשונה בהן - עבירת המעשה המגונה בכח, הביעה המתלוננת בבירור את חוסר רצונה בקיום מעשים מיניים כלשהם עימו, ולאחריה היא אף ברחה לחדר המקלחת כשהיא בוכייה. נחמן עזב את דירתה, אולם אחר כך חזר על עקבותיו, נכנס אליה לחדר האמבטיה ולאחר שניסה לפייסה, ביצע בה עבירת מין נוספת וחמורה יותר". על סמך זאת, טוענים בפרקליטות, מידת האשם "לא נמצאת ברף הנמוך".

עוד דחו בפרקליטות את הטענה לפיה הפרשה פגעה בשמו הטוב של נחמן: "אף אם ישנו פער בין החשדות שיוחסו למשיב מלכתחילה לבין העבירות בהן הורשע, הרשעה בשתי עבירות חמורות אלה מכתימה את שמו של המשיב באופן משמעותי, בדין, ומתייגת אותו אל מול החברה כולה כעבריין מין מסוכן, על כל המשתמע מכך. בנסיבות אלה, טענות שעניינן פגיעה בשמו הטוב של המשיב הן בעלות משקל מוגבל ביותר".